פעולת חג"ס

---

לשנות – מבט תורני על שינוי

פעולת ערב שבת

מטרת היחידה

1. היכרות עם נושא חודש שינוי
2. לא ניתן לעשות את הדברים באותו אופן כמו שעשינו לפני הקורונה

מבנה היחידה

1. צא מן התיבה
2. איך מתמודדים עם שינוי?
3. מה אתה היית עושה?

מהלך היחידה

1. צא מן התיבה

נשים את הפסוק הבא על הרצפה (או נקרין אותו בזום) או סתם נקריא אותו:

"צֵא מִן־הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי־בָנֶיךָ אִתָּךְ"

(בראשית ח, טז)

• איך הבנתם עד היום את הפסוק?
• איזה מובן נוסף יש מעבר לפשט של לצאת פיזית מהתיבה?

נקרא את המדרש על הפסוק:

"משל לסופר שיצא למקום אחר והושיב אחר תחתיו, כיון שבא, אמר לו: צא ממקומך!

כך נח, צא מן התיבה ולא קיבל עליו לצאת.

אמר: אצא ואהיה פרה ורבה למארה, עד שנשבע לו המקום, שאינו מביא מבול לעולם, שנאמר (ישעיה נד): כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי, מעבור מי נח:"

(מדרש רבה לבראשית)

• מה משכנע את נח לצאת לבסוף מהתיבה?
• איך נח מתנהג בעולם החדש שהיה לפניו?

נהוג לחשוב שמתוך עולם תורני אנחנו יכולים ללמוד על מסורת, על שמירה על הקיים, על חיזוק היסודות הקיימים ו-'חדש אסור מן התורה'.

מדוע זה כך?

מנסח את הדברים ר’ נתן בליקוטי הלכות (הלכות שבת הלכה ז’): “שבוודאי, מי שרוצה לשוב בתשובה, היה מרוצה שיניחוהו לישב תמיד בבית המדרש במקום קדוש ולעסוק בתורה ותפילה. אבל השם יתברך רוצה בקיום העולם, ומסבב עם האדם שמוכרח כמה פעמים לצאת מבית המדרש לעסוק בצרכי הגוף ופרנסה וכו’… וזה קשה על האדם מאד, כי יודע שכשיוצא לחוץ הוא בסכנה גדולה, אבל לא סגי בלאו הכי. שזהו בחינת מה שבני התיבה לא רצו לצאת מהתיבה כי אם בגזירת השם יתברך שאמר להם לצאת, כי השם יתברך רוצה שהאדם יעבוד אותו בזה העולם דווקא”.

2. איך מתמודדים עם שינוי?

מהי הדרך להצליח אז להתמודד עם שינוי?

לשמור או לשנות?

לחזור אל העבר ולחפש מקרים דומים וללמוד או שמא להיפך לנסות לבנות הכל מחדש בצורה אחרת?

האם אכן ישנה דרך אחת? או בצורה אחרת האם ישנו מודל כלשהוא שיכול לעזור לנו להתמודד?

אנו בתנועה פיתחנו מודל שאנו מכנים אותו 'השושנה' (מושג זה יושב על יסודות פשוטים של צמיחה וגדילה מתוך 6 עלים-כיוונים ועל יסודות עמוקים של רמז לכנסת ישראל ולהתמודדות בעולם).

מודל זה מתאר 2 צירים מרכזיים שדרכם בוחנים כל סוגיה.

ציר 1 – הציר שבין תורה לאדם.

ציר 2 – ציר שימור-שיפור.

הציר הראשון ממקם אותנו בשאלות הדתיות והאנושיות של הסוגיה, ואילו הציר השני גורם לנו לנוע ולזוז בהתאם לסוגיה או לתחום שאנו עוסקים בו.

כאשר מגיעים לאזור שיש בו אי-ודאות, מקום חדש, עולם שלא הכרנו קודם. עלינו לנסות להתבונן על הדברים ולשאול את עצמנו כל העת?

מה היינו משמרים מהשינויים שעתה קורים?

מה היינו משנים ועושים אחרת?

ואיך אנחנו כאנשי תורה עושים זאת מתוך משקפיים תורניות ששמות את 'מה ד' שואל מאיתנו' במרכז הסוגיה.

ניתן להראות את הלוגו של חודש ארגון:

הלוגו הזה מסכם את כל מה שאמרנו בחלק הזה של הפעולה במבט אחד.

2 הצירים, המצפן והיכולת לקרוא את המילה לשנות בהבנה של שינון וחזרה או בהבנה של שינוי ועשיית דבר בצורה אחרת.

3. מה אתה היית עושה?

השאלה הגדולה כעת אחרי שקצת הבנו וקיבלנו בסיס על מה אנחנו מדברים השנה, מה אתם תעשו אחרת?

אחרת בסניף? אחרת בבית? אחרת בבית הספר?

מה לדעתכם צריך להשתנות במרחב הציבורי, במדינה?

להישאר אותו דבר למרות שכל מה שעובר בעולם זה לא הגיוני כמו שהבנו (וזה לא אומר שצריך שהכל יהיה שונה, יש דברים שנשמר ואפילו קיבלנו חיזוק כעת שהם נכונים). לכן השאלות הללו חזקות כעת עשרות מונים.