💙 עזראים בעוטף ישראל – מצדיעים לדרום 💙
אחרי ה-7 באוקטובר כולנו מרגישים את זה: הדרום הוא לא סתם אזור – הוא המקום שממנו צומח השינוי.
🌱 סיפורים מהשטח:
נשמע ממי שחי את המציאות הזו יום-יום – התושבים שהפכו לסמל של חוסן, והקהילות שממשיכות לצמוח גם מול אתגרים בלתי נתפסים.
🌿 אדם ואדמה:
המסלולים שנטייל בהם, כולם נמצאים בעוטף. לכל מסלול סיפור משלו, במלחמה- ובכלל. אלה אזורים שנפגעו במלחמה, והיום הם צומחים.
🌵 חיבור לאדמה:
נצא לשטח, ניגע בקרקע של הדרום, ונבין למה המקום הזה כל כך ייחודי וחשוב – גם מבחינה לאומית וגם מבחינה סביבתית.
💪 עשייה שמחזקת:
לא נבוא רק להקשיב – נבוא לעשות. נקבל כלים לפיתוח בר קיימא, ונתנסה בעצמנו בעבודות קיימות ששומרות על הסביבה.
🔥 אז למה זה חשוב?
ט"ו בשבט הוא אירוע מרכזי בלוח השנה העזראי: זה המסע שבו כל התנועה נפגשת יחד- ואנחנו בוחרים לעשות אותו בעוטף ובדרום, מתוך תחושת שייכות אמיתית.
הסיפור של העוטף הוא הסיפור של כולנו, ואנחנו, כתנועה וכסניפים- חייבים להיות חלק. לבוא להכיר מקרוב את האזור היפהפה והמיוחד הזה בארץ: את האנשים, את הסביבה, את האקלים והצמיחה.
להתחבר באמת, דרך הרגליים והחוויה.
והאמת היא שזה בעצם הסיפור הכי חשוב מבחינתנו ❤️
מאז פרוץ המלחמה, כולנו מכירים הרבה יותר שמות, פרצופים וסיפורים שקשורים לעוטף.
נסענו לבארי ולנחל עוז, סייענו לחקלאים בעוטף. נפגשנו עם מפונים בפעילויות התנדבותיות. זה היה חשוב מאוד.
אבל כמה מאיתנו טיילו באזור הזה בשנה האחרונה? כן, טיול ׳רגיל׳ כזה. עם כאבי רגליים מהמאמץ במסלולים ומיליון מוראלים ואנרגיות של מסע ?
(והופעה מטורפת בסוף, עם מלא ריקודים של שמחה…)
זה הזמן לפגוש את העוטף מכל הלב ובגובה העיניים.
אז בט״ו בשבט הזה, אנחנו כתנועה מגיעים לעוטף, וביחד נראה את מה שצומח ויפרח ולא רק את מה שנשבר.
ביחד נצדיע- למקום ולאנשים. נתרגש, נטייל, נלמד, וגם ניתן יד ונעשה. נהיה חלק, נחבק. ושוב נצדיע. ושוב נתרגש. ונצמח ביחד, אדם ואדמה.
”יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם: וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב: וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה”
