מסע גרעין המסורתי של תנועת עזרא יצא לדרך כמידי ל"ג בעומר. גם השנה יצאו כ-900 חניכי קבוצת "אורות" (כיתה ט') מכל רחבי הארץ ליער בן שמן. הפעילות התקיימה משעות הבוקר של חמישי ועד שעות הבוקר של שישי, ללא עצירה.
בסוף המסע, לפנות בוקר הגיעו החניכים לטקס הענקת השם החדש, שהתקיים באנדרטה לזכרם של חללי חיל הלוגיסטיקה.
מזכ"ל התנועה, שאול דה מלאך, הכריז על השם "זוהר", ופירט מדוע בחרו בו: "מיטב הנוער, מי שמוכן, רוצה וצריך להיות עלית המשרתת את עמה ואלוקיה. כמי שצריכים ומוכנים לקחת ולדרוש מעצמם יותר, עלינו להתבונן במה שקרה בשנה שעברה, במה שקורה עכשיו, ללמוד ממנו, לצמוח, לגדול. כשרבי שמעון בר יוחאי ראה שהמציאות סוגרת עליו ולא מתנהלת בהתאם לציפיות שלו, הוא לא ניסה לשכנע, הוא לא התווכח, הוא אפילו לא ארגן הפגנה. הוא נכנס למערה במירון, לחושך, לעצמו, והחליט לחדד עוד ועוד ועוד את עצמו. את מה שהוא חושב, אתה מה שהוא מאמין, את העלית שהוא צריך וחייב להיות בשביל כל עם ישראל. זהו אותו "זוהר", שמאיר עוד מימי רשב"י ומגיע עד היום, אלינו, כאן במציאות הנוכחית".
במהלך היום נערכו לחניכים ולחניכות מספר רב של פעילויות שכללו בין היתר מסלולי הליכה, פעילות פיינטבול, פעילויות קבוצתיות ושיחות עם דמויות מיוחדות.
בנוסף, קיימו החניכים אזכרה במלאות שנה לאסון מירון. הם הדליקו 45 נרות זיכרון, ושלט מיוחד עם תמונותיהם של ההרוגים הובא לשטח, כשלאחר מכן התקיימה הרקדה לל"ג בעומר.
הרב צבי יהודה פוגל, אחיו של ידידיה פוגל ז"ל שנהרג באסון מירון התרגש מהמחווה שקיימו חניכי התנועה ומסר להם: "לידידיה היה ברור שהדבר הראשון שיעשה מיד אחרי הקורונה הוא לעלות לציון הרשב"י במירון. האור הפנימי שיש בתורה, אור שמגיע מהתקופה הכי חשוכה שהייתה לעם ישראל, כשיהודי היה צריך לברוח למערה כדי לעסוק בתורה. האור הזה זוהר עד היום. כשהיינו מביטים על פניו של ידידיה היינו רואים את הזוהר על פניו.
את האור הזה ראו אנשים בתל אביב שידידיה הציע להם להניח תפילין, ראו אותו אנשים שקיבלו ממנו נרות שבת, ואתם תוכלו לקחת אותו גם כן, ולאחר מכן לכל העולם"
