תנועת נוער במחנה מעצר? יש דבר כזה!
תנועת הנוער 'חוג התלמידים' הוקמה בוסטרבורק בידי ליאו בלומנזון. ליאו – בוגר תנועת עזרא, הגיע למחנה עם הקמתו, ומשנוכח לראות כי הילדים במחנה משוטטים על אף קיומו של בית הספר, החליט להקים במחנה תנועת נוער.
ליאו גדל בעיר פרנקפורט בגרמניה. הוא ניגן בכינור, היה חבר בתנועת "עזרא" והצטרף להכשרות החקלאיות שארגנה התנועה באירופה- וכמו עזראים רבים, חלם גם הוא לעלות לארץ ישראל. כשליאו היה בן 17, לאחר מאורעות ליל הבדולח, ברחה המשפחה להולנד. לאחר שנה- החלה ממשלת הולנד לרכז פליטים יהודים שברחו מגרמניה הנאצית, בתקופת הכיבוש הנאצי היה וסטרבורק מחנה מעצר ליהודים מרחבי הולנד. מקיץ 1942 עד ספטמבר 1944 שלחו הגרמנים כ-100,000 יהודים מווסטרבורק למחנות ריכוז והשמדה במזרח אירופה.
ליאו וחברו שלמה (סלו) קרליבך, אז צעירים בני 19- החליטו להקים במחנה חוג תלמידים. תנועת נוער של ממש! בני הנוער העצורים במחנה חשו חוסר בטחון קיומי עקב הבידוד מהעולם החיצון ועקב התנאים הקשים במחנה. חלקם התפתו לפרוק עול מוסר. ליאו, סלו וחבריהם להדרכה ולהוראה צירפו רבים מבני נוער אלה לתנועת הנוער ולמסגרות חינוכיות נוספות. ליאו פנה לצורך כך לשלטונות המחנה אולם נתקל בסירוב מוחלט. בתגובה החליט להקים את התנועה בשם 'חוג התלמידים' והסביר לשלטונות המחנה כי התנועה היא למעשה בית ספר של אחר הצהריים.
ליאו חיבר המנון לתנועה אשר כלל את שמות הקבוצות השונות של התנועה:
התורה, התורה היא חיינו
האמת, האמת היא דגלנו
האחדות, האחדות היא כוחנו
הזיכרון, הזיכרון תקוותנו.
שמות הקבוצות: דרכנו, חברים, אחדות, זיכרון ותקוותנו- נשארו בעינם עד התפרקותה של התנועה והם מעידים על אופייה התורני לאומי. עקרונותיה של התנועה היו: "דת, תורה, מצוות, ציונות, ארץ ישראל, חלוציות".
מדריכי התנועה העמידו לעצמם שלוש מטרות: הראשונה, יצירת קשר וחיבור בין הילדים הנמצאים במחנה. השנייה, פיתוח היכולות של כל חניך בתחומי הרגש, האמונה והיצירתיות. והשלישית, פיתוח הזהות היהודית של
הילדים כתשובה לאנטישמיות הקשה אותה חוו כילדים
תחת השלטון הנאצי.
(מעובד מתוך הרצאה שנשא סאלו קרליבך הי"ד בפני המדריכים בתנועה. סאלו- שלמה, בוגר בית המדרש למורים יהודים בוירצבורג. בית מדרש שתלמידיו היו חלק משמעותי מהתפתחות התנועה בגרמניה)