רשות הדיבור

---

רשות הדיבור

 

 

 

מטרת הפעולה:

 

החניכים ייחשפו לתרבות הדיבור במדינה ויפעלו על מנת לקדמה לקראת תרבות הדיבור הישראלית הרצויה.

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. לשון הרע דבר נורא!

 

ב. אולי נדבר?

 

ג. בואו נדבר על זה

 

ד. סיכום

 

 

מהלך הפעולה:

 

א. לשון הרע דבר נורא

 

פורשים על הרצפה את לוח המשחק (נספח 1) מחלקים את החניכים למספר קבוצות וכל קבוצה מקבלת חייל. נותנים לכל

 

קבוצה צילום של חוק איסור לשון הרע (נספח 2) ומקציבים רבע שעה ללימוד החוק (כדאי להסביר לחניכים כי בהמשך הם

 

יישאלו על פרטי החוק), לאחר מכן אוספים את החוק ומתחילים במשחק. כל קבוצה בתורה זורקת קובייה ו'הולכת'

 

במשבצות המסלול. כאשר חייל מגיע למשבצת שיש בה סולם וחבל, המדריך שואל את הקבוצה שאלה (נספח 3). אם

 

החניכים ענו נכונה החייל עולה בסולם, ואם טעו – הם יורדים בחבל. הקבוצה המנצחת היא הקבוצה הראשונה שהגיעה

 

למשבצת הסיום.

 

 

לאחר המשחק שואלים את החניכים:

 

# מדוע לדעתם המדינה חוקקה חוק כזה? מה מטרתו?

 

 

מסבירים לחניכים שהמדינה חוקקה חוק כזה על מנת לשמור הן על זכויות הפרט (שלא יפגעו או יוציאו שם רע לאדם יחיד),

 

הן על זכויות הכלל (שלא יפגעו או יוציאו שם רע על קבוצות בחברה) והן על תרבות הדיבור של המדינה. עצם חקיקת החוק

 

מראה כי המדינה מנסה ליצור תרבות של דיבור נקי ולמנוע פגיעה בזולת.

 

 

מנהלים דיון עם החניכים:

 

# האם חקיקת חוק שכזה היא חלק מתפקידה של המדינה?

 

# מה המדינה מנסה להשיג בכך?

 

 

  ב. אולי נדבר?

 

מחלקים את החניכים לחמש קבוצות. כל קבוצה מקבלת קטע לקריאה (נספח 4) וצריכה לאתר את התופעה המתוארת בו

 

בנוגע לתרבות הדיבור. לאחר מכן על כל קבוצה להציג בפני שאר החניכים דו-שיח בין חניך למדריך המבוסס על צורת

 

הדיבור המופיעה בקטע, ושאר החניכים צריכים לאתר מהי התופעה המוצגת.

 

 

התופעות המופיעות בקטעים המצורפים הן:

 

# שימוש בסלנג

 

# שימוש בשפה לועזית

 

# חוסר נימוס בדיבור (צעקנות, וכחנות, כניסה לדברי השני)

 

# שימוש בשפה לא נקייה

 

# אמירת דברים בצורה לא בהירה ולא חד-משמעית

 

# לשון הרע ורכילות

 

 

ג. בואו נדבר על זה

 

משחקים טלפון שבור.

 

 

אחרי המשחק שואלים את החניכים: לשם מה בעצם צריך דיבור?

 

 

התשובות מן הסתם יהיו: כדי לחבר בין אנשים – כדי שנוכל לעשות דברים במשותף, כדי שנבין זה את זה וכו'. אם ננסה

 

להגדיר את הדבר בצורה יותר מדויקת – הדיבור הוא מה שמוציא את הרצון שלי מהכוח אל הפועל. לכן, המנהיג נקרא דַּבָּר

 

– דבר אחד לדור (רש"י, דברים ל"א, ז') – מכיוון שהמנהיג הוא זה שצריך להוציא מהכוח אל הפועל את כוחו של העם. ואם

 

הסיבות שנתנו החניכים נכונות בממד הפרטי, על אחת כמה וכמה בממד הכללי – במדינה שצריכה להתנהל ולדאוג שיש

 

קשר בין האנשים, שכולם מבינים זה את זה, ושכולם יחד מאמינים ופועלים למען מטרה משותפת. כדאי להוסיף שבעם

 

ישראל הדבר חשוב שבעתיים, שהרי כוחו של עם ישראל בפיו – "הקול קול יעקב". במשחק הטלפון השבור הדיבור הוא אבן

 

היסוד – הוא הדבק שמחבר בין האנשים, ולפי צורת הדיבור ייקבע איזה אופי יהיה לקבוצה. אם אנחנו נדבר נכון, נפרגן,

 

ונאמר רק דברים חיוביים ומועילים, הקבוצה תהיה חיובית (מכיוון שזה מה שמחבר אותה, ואם במערכת הצינורות יש

 

מסננת, אז הדברים הרעים לא עוברים, משום שהדיבור שלנו חיובי) או חלילה חיובית פחות.

 

 

ד. סיכום

 

  כתיבת תקנון ליצירת תרבות דיבור ישראלית

 

לאחר שכל הקבוצות הציגו, מבקשים מהחניכים לחשוב מהי הדרך הנכונה לנהל את השיחה שהם הציגו. אפשר לתת

 

לחניכים להציג מחדש ובצורה 'מתוקנת' את ההצגות.

 

 

שואלים את החניכים מהי לדעתם תרבות הדיבור האידיאלית.

 

 

לעם ישראל יש כללים מאוד ברורים לשמירת הלשון. תרבות הדיבור שלנו צריכה לנבוע מתוך הלכות שמירת הלשון,

 

וממילא, אם נשתדל להקפיד על ההלכות, תיווצר אצלנו תרבות דיבור חדשה – בלא סלנגים, שפה לא נקייה, שפה לועזית

 

וכדומה. חקיקת חוק 'איסור לשון הרע' מראה כי למדינת ישראל יש כיוון! שמירת הלשון מעוגנת בחוק וזוהי נקודה התחלתית

 

שממנה אפשר ליצור תרבות דיבור נכונה וטובה. בעצם חקיקת החוק, המדינה יוצאת במעין קריאה האומרת 'במדינה שלנו

 

שומרים על הלשון'. אומנם, החוק אינו שלם וחסרים בו מרכיבים חשובים. התפקיד שלנו הוא לקדם ולהרחיב את האמירה

 

לא רק למניעת פגיעה בזולת אלא גם לטוהר השפה ולשמירה על אופן הדיבור שלנו. דיבור לשון הרע אינו רק מה שקיים

 

בחוק – אמירת שקר על מישהו, אלא אפילו אמת! אנחנו רוצים ליצור דיבור כזה שיוצר דברים חיובים, לכן אני אמנע גם

 

מלומר אמת אם זה למטרה שלילית.

 

 

שואלים את החניכים איך הם יכולים לקדם את התהוותה של תרבות דיבור תקינה? מבקשים מכל קבוצה לכתוב מספר

 

כללים לשמירת הלשון בסניף, ולאחר מכן מגבשים תקנון קבוצתי לשמירת הלשון.

 

 

אפשר להציע לחניכים ללמוד הלכות לשון הרע בתחילת כל פעולה או לתלות לוח שמירת הלשון בסניף (ניתן להוריד הלכות

 

יומיות מהאתר http://www.netsor.org) וכדו'.

 

 

לסיום, ניתן לחלק לחניכים את תפילתו של החפץ חיים לשמירת הלשון (נספח 5).

 

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *