בעקבות דמויות התנועה
נחלי"ם
רציונל הפעולה:
מאחורי כל השמות של הקבוצות יש משמעות, יש משימה.
בפעולה זו נרצה להתעמק במשמעות השם של קבוצת נחלי"ם
קבוצת נח"לים נקראת כך על שם אחת מחמשת הדמויות של התנועה- פרופסור נחמה ליבוביץ'.
מוזמנים לצפות בסרטון המתאר את דמותה:
https://www.youtube.com/watch?v=u1B_lUAx2LM
מטרת הפעולה:
- חיבור החניכים למשמעות השם ולמשימה.
- חיבור להיסטוריה, לדמויות התנועה ומתוך כך חיבור לתנועה.
מבנה הפעולה:
- לימוד
- למצוא נחמה- בנחמה
- למה אנחנו נקראים נחלי"ם
- סיכום
מהלך הפעולה:
- לימוד
בחלק זה נרצה להתעמק במשמעות השמות של החניכים.
נלמד עם החניכים את תחילת ספר שמות לפי הגליונות שנחמה הייתה מלמדת, נקרא את הפסוק נלמד את הפרשנים ונענה על השאלות שנחמה הייתה נוהגת לשאול- מה קשה לרש"י? (נספח 1)
"שמותיהם של בני יעקב – אם כי ניתן להם סיבה "מעין המאורע" – אינם הולמים תמיד ובדיוק את מקומם הגזרוני, אלא נותנים לפי דמיון הצלצול, וכן הוא גם ביתר שמות במקרא. וכבר עמדו על זה קדמונים, כגון שהרגישו שאין השם שמואל הולם, שהרי לפי הסיבה שניתנה שם (שמואל א' א' כ') "כי מה' שאלתיו" אפשר היה לצפות לשם "שאול". וכבר העיר רש"י, שם:
ד"ה (=דיבור המתחיל) שמואל: על שם א-ל ועל שם המעשה הוא מקרא כי ממנו שאלתיו.
וכן עמד הראב"ע על כך שמשה לפי הנאמר שם: (שמות ב' י') היה צריך להיקרא "משוי" ואלה דבריו:
ד"ה משה: … ואל תתמה בעבור שאיננו "משוי", כי השמות אינם נשמרים כמו הפעלים."
.
- מה קשה לרש"י?
- מה תשובתו של רש"י?
- מה ההבדל בין שמו של שמואל לשאול?
- במה מתבטא הבדל זה?
בגליונות שנחמה הייתה מפרסמת על פרשת השבוע היא הייתה שואלת את הקוראים שאלות- בלי לתת להם פיתרונות. בדרך זו היא יכלה לקבל תשובות חדשות ומקוריות מהתלמידים.
בלימוד אנחנו מבינים שיש הבדל קטן בין שמו של שאול לשמואל ולמרות שלעין רגילה יש הבדל של אות אנחנו לומדים שלכל אות יש משמעות- ומתוך כך משמעות השם משתנה.
נעשה סבב ונשאל את החניכים: מה המשמעות של השם שלכם? מה המשימה או המסר שהוריכם רצו להעביר? (אפשר שכל אחד יעשה לעצמו תעודת זהות)
לכל חניך השם הוא משמעותי. מתוך כך הוא עושה ופועל.
- למצוא נחמה- בנחמה.
לאחר שלמדנו על משמעות השם שלנו ננסה להבין את משמעות השם של קבוצת נח"לים.
בחלק זה נרצה ללמוד על דמותה של פרופסור נחמה ליבוביץ' שעל שמה נקראית הקבוצה.
נפזר נספחים הקשורים לנחמה ולעשייה במהלך חייה
בנספחים נמצא : (נספח 2)
- איור של נחמה
- חלק מתערוכת הדמויות של התנועה
- מפעלי חייה של נחמה.
- ספריה של נחמה
את הנספחים נפזר על הרצפה נבקש מהחניכים לבחור משהו אחד שהם התחברו אליו מדמותה של נחמה.
- למה אנחנו נקראים נחלי"ם
אחרי שכל חניך אמר מה הוא לוקח מנחמה, ולמדנו את דמותה, נבין למה אנחנו נקראים נח"לים.
עד שנת ה'תשע"ו קבוצת נח"לים נקראה "העולים" ע"ש ד"ר נתן בירנבוים, ממעצבי דרכה של התנועה, אך שמה שונה במסגרת הועידה הי"ח, בשם עמדתו האנטי-ציונית של בירנבוים, שאינה מזוהה עם דרך התנועה בהווה.
באותה הועידה שינו את שם הקבוצה לנח"לים-שם הקבוצה הוא ראשי התיבות של שמה. נחמה ליבוביץ'. סיומת ים- קיצור של המילה-תלמידים, נחמה למרות תאריה והכשרתה רצתה שיכתבו על קברה מילה אחת- מורה. מכאן שהקשר שלה עם תלמידיה היה ערך עליון בעיניה.
- בסוף הפעולה נוכל להכין שלט עם שם הקבוצה ושמות החניכות בתוך האותיות.
- לעשות לקבוצה טקס שהם מצהירים אמונים לקבוצה ולחתום.
- ארוחה קבוצתית
- לחבר מורל חדש לקבוצה.
- ועוד…
- סיכום:
נעשה סבב
- משהו שהתחדש לי בפעולה
- תכונה שאני רוצה להיות כמו נחמה.
לאחר ששמענו את כל החניכים נסכם גם אנחנו:
בפעולה למדנו על חשיבות השם- כמה השם משמעותי, ומאחורי כל שם יש משמעות ומשימה.
ובנוסף, למדנו על דמותה של נחמה, עכשיו שיש לקבוצה שם חדש נרצה ליצוק לכך משמעות ולעשות פרוייקט קבוצתי.
למדנו על דמותה של נחמה, מורה, פרופסור למקרא, כלת פרת ישראל, פרשנית, ולקחנו רבות מדמותה.
נספחים:
נספח 1
נספח 2
מורה
פרשנית
מחנכת
חידשה דרך למידת תנ"ך
כלת פרס ישראל לחינוך 1956 פרופסור למקרא
נחליאל
נחליאל
רציונל:
מאחורי כל השמות של הקבוצות יש משמעות, יש משימה.
בפעולה זו נרצה להתעמק במשמעות השם של קבוצת נחליאל.
קבוצת נחליאל נקראית על שמו של ספרו של הרב יצחק ברויאר.
הרב ד"ר יצחק ברויאר נולד בפאפה שבממלכת הונגריה בספטמבר 1883. אביו, הרב שלמה זלמן ברויאר, היה חתנו של הרב שמשון רפאל הירש, שהיה רבה של הקהילה האורתודוקסית "עדת ישורון" בפרנקפורט. עם פטירתו של הירש נתמנה שלמה ברויאר כרבה של קהילת "עדת ישורון". יצחק ברויאר למד בבית הספר "קהל עדת ישורון" בפרנקפורט שאותו ייסד סבו, ולאחר מכן בישיבה שאותה ייסד אביו בפרנקפורט, שם הוסמך לרבנות. במקביל ובהמשך ללימודיו בישיבה החל ברויאר בלימודים אקדמיים באוניברסיטאות שונות. בתחילה למד היסטוריה ופילוסופיה, בעיקר זו של עמנואל קאנט; ברויאר ראה בו שליח של ההשגחה, והושפע מאוד מהגותו. ברויאר פרסם חיבורים שעסקו בתורת ההכרה, ודנו בשיטתם של קאנט, שופנהאואר ולייבניץ. ברויאר למד משפטים, ועסק בעיקר בצד הפילוסופי של המקצוע. הוא הוסמך כעורך דין וכדוקטור למשפטים, והחל מ-1913 עסק במקצוע בפרנקפורט, עד עלייתו לארץ ישראל בשנת 1936. היה הוגה דעות, סופר ועסקן ציבור, ממייסדי אגודת ישראל, שהתנגד בחריפות רבה לציונות, והציג כיוון מחשבה שהדגיש את היות עם ישראל "עם התורה" השונה מכל לאום. משנתו מהווה סינתזה בין תפישה אורתודוקסית קיצונית לבין אידאולוגיות מודרניות, ובהיבטיה הפילוסופיים מציגה רעיונות קאנטיאניים.
יחסו של הרב ברויאר לרב קוק: לפני שנפגש עמו ראה בו כמי שיש בו מינות בגלל תמיכתו בבניין הארץ הציוני וקירובו את החלוצים הכופרים, אך לאחר פגישתו עמו אמר ש"אין בו כל שמץ של אפיקורסות", ובכך ביטא פליאה על כך שיכול להיות יהודי האחוז כולו ברעיון הציוני בלי שהגיע לכדי אפיקורסות. כן אמר בקשר ליחסים בין הראי"ה קוק לרב זוננפלד, שהם תמיד היו בידידות ומעולם לא פסקה הידידות ביניהם.
אפשר ללמוד עוד על דמותו מסרטון:
https://www.youtube.com/watch?v=11Y3tz9Ucig&t=1s
מטרת הפעולה:
- חיבור החניכים למשמעות השם ולמשימה.
- חיבור להיסטוריה, לדמויות התנועה ומתוך כך חיבור לתנועה.
מבנה הפעולה:
- לימוד
- נחלי- אל
- למה אנחנו נקראים נחליאל
- סיכום
- לימוד:
בחלק זה נרצה להתעמק במשמעות השמות של החניכים.
נלמד עם החניכים לימוד קצר מתוך הספר נחליאל של הרב יצחק ברויאר (נספח 1):
נשאל:
- מה היה תפקידו של האדם הראשון?
- איך האדם ביצע את משימתו?
בלימוד הרב ברויאר מסביר שלאחר שהאדם הראשון נברא הוא הסתכל על עצמו והבין שהוא צלם אלוקים- מחד שהכל נברא בשבילו, ומצד שני שגם הוא עצמו נברא ע"י הקב"ה ולכן גם לו יש משימה. ומכאן הוא מברך "שהכל ברא לכבודו".
האדם מסתכל על הבריאה שנעשתה בצלם. וקורא לכל היצורים בשמות
הרב ברויאר מסביר שקריאת השם מגיעה ממקום מושכל. האדם הראשון מביט לתכונותיהם של היצורים ועל פי זה נותן להם שם.
נעשה סבב ונשאל את החניכים: מה המשמעות של השם שלכם? מה המשימה או המסר שהוריכם רצו להעביר? (אפשר שכל אחד יעשה לעצמו תעודת זהות)
מהסבב אנחנו מבינים שלכל חניך השם הוא משמעותי. מתוך כך הוא עושה ופועל.
- נחלי- אל
התעסקנו בשמות שלנו ומתוך כך לתכונות המאפיינות אותנו. עכשיו נתעמק קצת בדמותו של הרב ברויאר ובספרו- נחליאל.
נציג לחניכים חלק מהתערוכה שמסבירה על דמותו של הרב ברויאר (נספח 2).
הספר נחליאל עוסק במצוות אבל הרב ברויאר מדגיש שהוא לא ספר הלכה.
הרבה פעמים אנחנו נמצאים במתח התמידי: מצד אחד קודש- מצד שני חול.
מצד אחד תורה מצד שני דרך ארץ ישראלית.
גם בשם אפשר לראות מתח. ממצד אחד נחל, מקור מים גשמי ומצד שני א-ל כינוי לה'.
אבל אנחנו עזראים כבר עברנו כברת דרך בתנועה ואנחנו מבנים שהמתח הזה הוא בעצם ציר.
גם הרב ברויאר ניצב על המתח הזה-
בסוף ימיו כתבו עליו: (נספח 3)
ברויאר ידע בסוף ימיו שחזונו נכשל למעשה, אפילו בתוך מפלגתו, אגודת ישראל. התנגדותו העזה לציונות, גרסה עשיית מעשים שעלו בקנה אחד עמה, הקמת יישובים וכדומה – מעשים היכולים להתאים לתנועת הפועל המזרחי. מן הצד החרדי היה ברויאר בודד, שכן רעיון הלאומיות על פי שלטון התורה היה זר לאגודת ישראל, ולא התקבל בה; אנשי אגודת ישראל לא קיבלו ערכים הנתפסים כחילוניים כערכים דתיים, והרעיון של שלטון ולאומיות לא התקבל אצלם. מאידך, גם המחנה הציוני לא קיבל רעיון כזה, שכן ברויאר כפר בערכים הלאומיים החילוניים, ולא היה מוכן לקבל אהבת מולדת ולאומיות שלא נועדו להקמת מדינת התורה.
לאחר שקראנו על הטקסט נשאל את החניכים:
- מה התחדש לכם מהקטע?
- האם גם אתם נמצאים במתח שבו היה הרב ברויאר?
ננסה ללמוד קצת יותר על ברויאר ונשחק במשחק אישים. נכין כתר ובכל פעם נדביק תיאור דמותו של הרב ברויאר. החניך שעל ראשו הכתר צריך לגלות מה כתוב בפתק באמצעות שאלות שהתשובות עליהן הן כן ו-לא. (אם יש אופציה עדיף כובע)
רב
פרשן
עורך דין
ד"ר למשפטים
ממקימי אגודת ישראל
הרב של מושב חפץ חיים
חבר פא"יניק (פועלי אגודת ישראל)
לרב ברויאר היו הרבה "כובעים" בחייו. אדם שבאמת חי חיים של תורה עם דרך ארץ ישראלית.
שהוא גם רב וגם ד"ר למשפטים.
רב גדול שמסוגל להכיל את המורכבות הזאת.
- למה אנחנו נקראים נחליאל
אחרי שלמדנו כמה הרב ברויאר היה איש תורה עם דרך ארץ ישראלית. נסביר לקבוצה למה הקבוצה נקראת על שם שמו- נחליאל:
הקבוצה נקראית על שם ספרו האחרון של ר' ד"ר יצחק ברויאר ז"ל, הוגה הדעות ומורה נתיבות עולם של היהדות החרדית ובמיוחד של הנוער החרדי.
"נחליאל" הינו גולת הכותרת של הספרות הרבה והעשירה שנכתבה על ידי ד"ר יצחק ברויאר במשך כארבעים שנה. ב"נחליאל" מוסברות מצוות התורה, תורה זו שעליה נאמר שקדמה לעולם, ושאת בריאתה והויתה, ניתן להבין רק לאור הבנת מצוות התורה, בהתאם למאמר חז"ל: "הביט בתורה וברא עולמו" (בראשית ברא).
לאחר
יוצרים גאוות יחידה: רעיונות איך ליצור משהו יחד עם השם החדש שלנו:
- בסוף הפעולה נוכל להכין שלט עם שם הקבוצה ושמות החניכות בתוך האותיות.
- לעשות לקבוצה טקס שהם מצהירים אמונים לקבוצה ולחתום.
- ארוחה קבוצתית
- לחבר מורל חדש לקבוצה.
- ועוד…
- סיכום
נעשה סבב
- משהו שהתחדש לי בפעולה
- לאיזה צד של הרב ברויאר אני מתחבר.
לאחר ששמענו את כל החניכים נסכם גם אנחנו:
בפעולה למדנו על חשיבות השם- כמה השם משמעותי, ומאחורי כל שם יש משמעות ומשימה.
ובנוסף, למדנו על דמותו של הרב ברויאר ועל ספרו נחליאל, עכשיו שיש לקבוצה שם חדש נרצה ליצוק לכך משמעות ולעשות פרוייקט קבוצתי.
מדמותו של הרב ברואר למדנו איך אפשר להכיל מורכבות ולהיות גם וגם.
גם רב גדול וגם ד"ר למשפטים ממולח.
אפשר להראות את הסרטון על דמותו של הרב ברויאר לחניכים.
https://www.youtube.com/watch?v=11Y3tz9Ucig&t=1s
נספחים:
נספח 1
נספח 2
נספח 3
ברויאר ידע בסוף ימיו שחזונו נכשל למעשה, אפילו בתוך מפלגתו, אגודת ישראל. התנגדותו העזה לציונות, גרסה עשיית מעשים שעלו בקנה אחד עמה, הקמת יישובים וכדומה – מעשים היכולים להתאים לתנועת הפועל המזרחי. מן הצד החרדי היה ברויאר בודד, שכן רעיון הלאומיות על פי שלטון התורה היה זר לאגודת ישראל, ולא התקבל בה; אנשי אגודת ישראל לא קיבלו ערכים הנתפסים כחילוניים כערכים דתיים, והרעיון של שלטון ולאומיות לא התקבל אצלם. מאידך, גם המחנה הציוני לא קיבל רעיון כזה, שכן ברויאר כפר בערכים הלאומיים החילוניים, ולא היה מוכן לקבל אהבת מולדת ולאומיות שלא נועדו להקמת מדינת התורה.
ברויאר ידע בסוף ימיו שחזונו נכשל למעשה, אפילו בתוך מפלגתו, אגודת ישראל. התנגדותו העזה לציונות, גרסה עשיית מעשים שעלו בקנה אחד עמה, הקמת יישובים וכדומה – מעשים היכולים להתאים לתנועת הפועל המזרחי. מן הצד החרדי היה ברויאר בודד, שכן רעיון הלאומיות על פי שלטון התורה היה זר לאגודת ישראל, ולא התקבל בה; אנשי אגודת ישראל לא קיבלו ערכים הנתפסים כחילוניים כערכים דתיים, והרעיון של שלטון ולאומיות לא התקבל אצלם. מאידך, גם המחנה הציוני לא קיבל רעיון כזה, שכן ברויאר כפר בערכים הלאומיים החילוניים, ולא היה מוכן לקבל אהבת מולדת ולאומיות שלא נועדו להקמת מדינת התורה.
ברויאר ידע בסוף ימיו שחזונו נכשל למעשה, אפילו בתוך מפלגתו, אגודת ישראל. התנגדותו העזה לציונות, גרסה עשיית מעשים שעלו בקנה אחד עמה, הקמת יישובים וכדומה – מעשים היכולים להתאים לתנועת הפועל המזרחי. מן הצד החרדי היה ברויאר בודד, שכן רעיון הלאומיות על פי שלטון התורה היה זר לאגודת ישראל, ולא התקבל בה; אנשי אגודת ישראל לא קיבלו ערכים הנתפסים כחילוניים כערכים דתיים, והרעיון של שלטון ולאומיות לא התקבל אצלם. מאידך, גם המחנה הציוני לא קיבל רעיון כזה, שכן ברויאר כפר בערכים הלאומיים החילוניים, ולא היה מוכן לקבל אהבת מולדת ולאומיות שלא נועדו להקמת מדינת התורה.
ברויאר ידע בסוף ימיו שחזונו נכשל למעשה, אפילו בתוך מפלגתו, אגודת ישראל. התנגדותו העזה לציונות, גרסה עשיית מעשים שעלו בקנה אחד עמה, הקמת יישובים וכדומה – מעשים היכולים להתאים לתנועת הפועל המזרחי. מן הצד החרדי היה ברויאר בודד, שכן רעיון הלאומיות על פי שלטון התורה היה זר לאגודת ישראל, ולא התקבל בה; אנשי אגודת ישראל לא קיבלו ערכים הנתפסים כחילוניים כערכים דתיים, והרעיון של שלטון ולאומיות לא התקבל אצלם. מאידך, גם המחנה הציוני לא קיבל רעיון כזה, שכן ברויאר כפר בערכים הלאומיים החילוניים, ולא היה מוכן לקבל אהבת מולדת ולאומיות שלא נועדו להקמת מדינת התורה.
נספח 4
רב
פרשן
עורך דין
ד"ר למשפטים
ממקימי אגודת ישראל
הרב של מושב חפץ חיים
חבר פא"יניק (פועלי אגודת ישראל)
אורות
אורות
רציונל:
מאחורי כל השמות של הקבוצות יש משמעות, יש משימה.
בפעולה זו נרצה להתעמק במשמעות השם של קבוצת אורות.
מי היה הרב קוק? ומדוע דווקא קבוצת אורות נקראית על שמו?
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק מכונה גם הראי"ה (ראשי תיבות של שמו) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל, ראש ישיבה והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.
הרב קוק שימש ברבנות בלטביה, עלה לארץ ישראל בכ"ח אייר תרס"ד (1904), בראשית ימי העלייה השנייה, ופיתח משנה פילוסופית־קבלית שהתמודדה עם המודרניות, והייתה אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. התמנה לרבן של יפו והמושבות, ולאחר מלחמת העולם הראשונה לרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב בירושלים ועמד בראשה.
פסיקותיו מהוות יסוד לפסיקה בענייני היחס לשלטון יהודי בימינו, בענייני מצוות התלויות בארץ ובעוד נושאים, בקרב הציונות הדתית ובחוגים נוספים. הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שחיבר ושנערכו מכתביו בעיקר בתחומי ההלכה, האגדה, הפילוסופיה, המוסר, ומחשבת ישראל, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, בהגות הציונית הכללית, ובהגות היהודית בכללה, ובכלל זה באורתודוקסיה המודרנית. לעומת זאת ספג התנגדות חריפה מצד חלק מהיישוב הישן.
מטרת הפעולה:
- חיבור החניכים למשמעות השם ולמשימה.
- חיבור להיסטוריה, לדמויות התנועה ומתוך כך חיבור לתנועה.
מבנה הפעולה:
- לימוד
- איזה אורות אתה
- למה אנחנו נקראים אורות
- סיכום
מהלך הפעולה:
- לימוד
בחלק זה נרצה להתעמק במשמעות השמות של החניכים.
נלמד עם החניכים את שני הקטעים הבאים (נספח 1):
"שאלו תלמידיו את ר' אליעזר: כיצד דין הקבר? אמר להן כיון שנפטר אדם מן העולם בא מלאך המות וישב לו על קברו ומכה אותו בידו אומר לו הגידה לי: מה שמך? אומר לו: גלוי וידוע שמי לפני מי שאמר והיה העולם שאיני יודע מה שמי. באותה שעה מכניס רוחו ונשמתו בגופו ומעמידו ומושיבו בדין. אמר ר' יהושע שלשלאות חצין של ברזל וחצין של אש מביא ומכה אותו…"
"העולם הרוחני בונה כל אחד ואחד לעצמו בקרבו. כל תכונת ההקשבה אינה כי אם הכשרה לבנין הנצחי העצמי של היחיד, כל מרכז התורה הוא הפסוק של שמו הפרטי. זהו כל כובד הדין, כל עומק השאלה, כל איום האחריות, כל חיבוט הקבר. ויש אשר הקשבתו היא כל כך מפולשה, עד שאובד הוא את הריכוז העצמי, יודע הוא שמות רבים, רק את שמו שכח, ולא ידע. אז כי עמלו לריק הוא, ואין לו תקנה כי אם על ידי ערלת אזן כבירה, שמונעתו מכל הקשבה, ואחרי ההירוס הגדול הזה, החרשות, שהיא איבוד כללי, חרשו נותן לו דמי כולו, הוא שב ומתחדש בצורה חדשה, תתהפך כחמר חותם, ויתיצבו כמו לבוש. רזי הרזים של עת לעשות לדי הפרו תורתך, חיזוק לבן של רשעים ונעילת דלתי תשובה מהם, זהו עומק החסד, המיית הרחמים העליונים מעל כל גבול." (הרב קוק, שמונה קבצים, ז' , קפ"ב)
הרב קוק מסביר שלא ניתן להבין את המדרש (קטע ראשון) כפשוטו, אין זה מעניין המלאכים לשאול את האדם מה היה שמו בחייו, לא על שאלה מעין זו תסבול הנשמה סבל רב. אלא מסביר הרב, שמו של האדם איננו רק השם החיצוני בו הוא נקרא במהלך ימיו על האדמה. השם, בדיוק כמו הנשמה, יש בו גילוי ייעוד ומטרה: "כל מרכז התורה הוא הפסוק של שמו הפרטי. זהו כל כובד הדין, כל עומק השאלה, כל איום האחריות, כל חיבוט הקבר" (שמונה קבצים,ז' , קפ"ב). כשאנו מכנים חפץ או חיה בשם, אנו באים לבטא ייעוד פנימי של הדבר, בירור תכלית וחזון אותו אנו חפצים להגשים.
אחרי שהבנו כמה כובד משקל יש לשמו של אדם על מטרתו וייעודו ננסה להבין את משמעות שמם על חייהם של החניכים.
- נעשה סבב ונשאל את החניכים: מה הסיבה שקוראים לכם ככה?
- מה המשימה שאתם חושבים שרצו לתת לכם עם השם הזה?
- איזה אורות אתה
נרצה להתעמק בדמותו של הרב קוק.
נספר לחניכים על הרב קוק- אחת מתוך חמשת דמויות התנועה (נספח 2)
לאחר שהחניכים למדו קצת על הדמות נפצל את הקבוצה לפי ספרי הרב קוק. מסביב לכל ספר (נספח 3) ישבו החניכים ילמדו קצת על הספר.
נרצה לחזור חזרה למעגל, כל קבוצה תציג את מה שהתחדש לה במעגלים הקטנים.
- למה אנחנו נקראים אורות?
אחרי שהקרנו את הרב קוק והכרנו חלק מספריו. נרצה להבין איפה השם של הקבוצה פוגש אותנו.
נסביר לקבוצה למה הקבוצה נקראת אורות:
על שם ספרו של מרן הרב קוק זצ"ל שהשפיע השפעה רבה על צעירי ישראל בארץ ישראל. "אורות" הבאים להאיר את החושך האמיתי ואת החושך המדומה. "אורות" שנוצרו מתוך ניצוצות זעירים, קדושים. "אורות" הבאים ללמוד על חשיבות הניצוצות, "אורות" הבאים להזכיר לנו שכל הניצוצות באים ממקור קדוש וחובתנו להלהיבם ל "אורות", "לאורות קודש", לשלהבתי-ה.
נשאל את החניכים: איזה אור אנחנו נרצה להפיץ?
ומתוך כך נחשוב איזה פרוייקטים נרצה לעשות בקבוצה.
יוצרים גאוות יחידה: רעיונות איך ליצור משהו יחד עם השם החדש שלנו:
- בסוף הפעולה נוכל להכין שלט עם שם הקבוצה ושמות החניכות בתוך האותיות.
- לעשות לקבוצה טקס שהם מצהירים אמונים לקבוצה ולחתום.
- ארוחה קבוצתית
- לחבר מורל חדש לקבוצה.
- ועוד…
- סיכום:
נעשה סבב
- משהו שהתחדש לי בפעולה
- אור שאני רוצה להיות .
לאחר ששמענו את כל החניכים נסכם גם אנחנו:
בפעולה למדנו על חשיבות השם- כמה השם משמעותי, ומאחורי כל שם יש משמעות ומשימה.
ובנוסף, למדנו על דמותו של הרב קוק ועל ספריו., עכשיו שיש לקבוצה שם חדש נרצה ליצוק לכך משמעות ולעשות פרוייקט קבוצתי.
נספחים:
נספח 1
נספח 2
אורות הוא ספר המלוקט מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק. יצא לאור לראשונה בתר"פ (1920). בין הנושאים שבהם עוסק הספר: ארץ ישראל, לאומיות עם ישראל לעומת אוניברסליות, כינון מדינה וניהול מלחמות, יחס עם ישראל לעמים אחרים, יחס היהדות לדתות אחרות ויחס היהדות לתופעת החילון בעם, תפיסת האלוהות, משיחיות וגאולה.
אורות הקודש הוא אחד מספריו העיקריים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובו מרוכז חלק ניכר ממשנתו הרוחנית. הספר סודר ונערך על ידי תלמידו של הרב קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), מתוך כתבי היד שהרב קוק מסר לו. הספר נחשב לאחד העמוקים והמורכבים ביותר מבין כתבי הראי"ה. המהדורה הראשונה של "חכמת הקודש" – השערים והמאמרים, הודפסה לראשונה בשנת ה'תרצ"ח. השערים לחלק השני שנקרא "מוסר הקודש" הודפסו לראשונה בשנת תש"י־1950. המאמרים של "מוסר הקודש" הודפסו לראשונה 18 שנה לאחר פטירת הנזיר בשנת 1990. בשנת 1963 יצאה מהדורה שנייה של חכמת הקודש והשערים של מוסר הקודש.
אורות התורה הוא ספר בן שלושה עשר פרקים על ערך התורה, לימודה והדרכתה, שליקט הרב צבי יהודה הכהן קוק מכתבי אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
הספר יצא לראשונה בהוצאת ישיבת מרכז הרב בירושלים בשנת ה'ת"ש. בהקדמה לספר, מתייחס הרצי"ה למאורעות השעה, של אותו זמן, זמן מלחמת העולם השנייה. מאז יצא הספר במהדורות רבות נוספות.
אורות התשובה הוא ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק על נושא התשובה. הספר נערך על ידי בנו של הראי"ה, הרב צבי יהודה הכהן קוק, מתוך רשימותיו של אביו, למעט שלושת הפרקים הראשונים שהרב קוק בעצמו כתב כסדרם.
הרב קוק מתאר את נושא התשובה כחלק עיקרי בהגותו המקורית. בהקדמה לספר הובאו דבריו על התלבטותו בנושא הכתיבה על התשובה, כאשר מצד אחד דוחפת אותו חשיבות הנושא, ומאידך הוא חושש מפני עיסוק בנושא כה מרומם.
הרב קוק ראה חשיבות רבה בלימוד הספר ואמר עליו: "את אורות התשובה צריך ללמוד בלי גבול". הוא עצמו היה משנן את הספר בימי חודש אלול.
הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תרפ"ה (1925) ומאז הודפסו מעל עשר מהדורות.
-
גילאים
חבריא ב'
-
קטגוריה
התנועה
-
סוג הפעילות
פעולות
עוגיות
אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.
מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.
על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על "אני מסכים", אתה מסכים לשימוש בעוגיות.
