הגידה לי- מה שמך?

פעולה לחבריא א

רציונל הפעולה

האם יש חשיבות לשם של אדם או מקום? האם השם מעיד על תכונותיו של אדם?

מובא בשער הגלגולים הקדמה כג' שכתוב:

כאשר נולד האדם, וקוראים לו אביו ואמו שם אחד העולה בדעתם , אינו באקראי ובהזדמן, כי אם הקב"ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא" מכאן אנו מבינים שלשם יש משמעות ותפקיד.

האם לשם יש חשיבות מעצם שמו?

הרש"ר הירש גם עונה על השאלה הזאת בתחילת ספר שמות:

"ספר שמות פותח את תולדות העם היהודי. סיפור המעשה עובר מתיאור חייהם של יחידים ומשפחות אל תולדות האומה; והמעבר נעשה על ידי הזכרת שמותיהם של אנשים בודדים, הידועים לנו מכבר כאבני יסוד של הקהילה היהודית הלאומית." (מתוך "פירוש הרש"ר הירש על התורה" , שמות, א, א)

מאחורי כל שם של קבוצה יש משמעות ומשימה. בפעולה זו נרצה להבין למה יש בשם כל כך חשיבות ומתוך כך ננסה להבין מה המשמעות של שמות הקבוצות ונגזרת מכך- המשימה שלהם.

מטרת הפעולה

1. חיבור החניכים למשמעות השם ולמשימה.
2. חיבור להיסטוריה, לדמויות התנועה ומתוך כך חיבור לתנועה.

מבנה הפעולה

1. פתיחה- לכל איש יש שם
2. איך יקראו לי
3. למה אנחנו נקראים ככה..
4. סיכום

מהלך הפעולה

1. פתיחה: לכל איש יש שם

בחלק זה נרצה להתעמק במשמעות השמות של החניכים.

אפשר לעשות סבב שמות בחרוזים, או מורל אחר שעובר על שמות החניכים.

נעשה סבב ונשאל את החניכים:  מה הסיבה שקוראים לכם ככה?

נביא לחניכים קטע מהשיר " לכל איש יש שם" שנכתב על ידי זלדה. (נספח 1) נקריא את השיר נסביר על דמותה של זלדה. (נספח 2)

"לכל איש יש שם

שנתן לו אלוהים

ונתנו לו אביו ואימו"

זלדה

זלדה מלמדת אותנו שהשם של האדם כל כך משמעותי שמעורבים בו האנשים הכי קרובים לאדם- הקב"ה, הוריו וחבריו. הבנת משמעות השם מחברת אותנו למהות השם ולתפקידו.

מאיפה אנחנו יודעים שלכל אדם יש תפקיד? מאחד המשפטים היותר מוכרים של רבי נחמן מברסלב:

"היום בו נולדת הוא היום בו הקדוש ברוך הוא החליט שהעולם הזה לא יכול להתקיים בלעדיך" (רבי נחמן מברסלב)

אדם נולד למלא איזה חוסר שיש בעולם. ובשמו הוא גם מקבל משימה.

1. איך יקראו לי

לאחר שהתמקדנו בשמו של אדם, ננסה להבין איזה שם אדם יוצר לעצמו. איזה תפקיד הוא רוצה למלא. נקרא ביחד עם החניכים את הסיפור המצורף. (נספח 3) בסיפור מסופר על תהליך שקרה בקום המדינה כאשר עולים נתבקשו לשנות את שמם לשם יותר ישראלי:

רק בגיל ארבע וחצי, כשעלינו לארץ, הבנתי ששמי מורכב משלושה שמות שונים, שהם תזכורת לשלוש נשים שכבר אינן. טוב את החלק האחרון הבנתי שנים אחר כך. שנה וחצי מאוחר יותר כשישבתי בכיתה א', הוקדשו שעות החברה לבחירת שמות עבריים לילדי הכתה, רובם עולים חדשים כמוני. המורה מירה, שלימים התברר לי שהיתה מורה חיילת באותם ימים, היתה הסמכות העליונה לקביעת גורלות הילדים. שכן "טוב שם משמן טוב", אבל מי הקובע?

שמות פרחים היו העדיפים בעיניה, ורבים מילדי הכיתה קיבלו על ידי הצבעה דמוקרטית שמות פרחים עבריים למהדרין, ובלבד שצליל השם החדש הזכיר את צליל השם הישן. גם שמות אזורים בארץ היו טובים. הכרמל למשל, היה מאוד פופלארי, וכך זכו גם קלריסה וגם כרמן בשם כרמלה. זו – הנציחו את סבתה שנרצחה בשואה בשמה והורי האחרת דימו שבתם תדמה לכרמן האופראית, לפחות בכשרון המוסיקלי, אבל "כרמלה" היה מעתה שם בעל מקור גאווה חדש, עד שהגיעה המורה החדשה בחטיבת הביניים, שהשילה את הה' שבסוף השם שלה, בטענה שבלעדיו שמה, כרמל, אינו נשמע כמו עוד שם של עולות חדשות.

אני הזדרזתי, ובטרם הגיע תורי להיות מרכז ההצבעה בכיתה, הודעתי למורה מירה כי אני בוחרת באחד משלושת השמות שלי, זה הלקוח מהתנ"ך (ומה עברי יותר?) להיות לי לשם מעתה.

יחיא היה ליוחאי ואלגרה הפכה לפרחיה, הסב והסבתא שלהם שעל שמם נקראו לא יכלו להבין את המתנה החדשה הזו ורק ערגה במלעיל, נשארה עם שמה המקורי ואף אחד מאיתנו לא הבין את יפי המילה ולכן גם לא הבנו למה לא החליפו לה אותו בהצבעה הכתתית הרגילה ויחלפו עוד שנים מספר כשאבין שאמה, מנהלת בית הספר, היתה מקורית מאוד בבחירת שם עברי לבתה.

כעבור שנים רבות, פגשתי את אמה של ערגה וגלגלתי לפיתחה את טענותי: איך העזתם? איך לקחתם על עצמכם ללעוג כך להורי הילדים, לרצונם ולמאווייהם? איך העזתם לגרום לפיצול האישיות אצל כל כך הרבה

ילדים שבביתם נקראו בשם אחד ובצאתם באחר? מיותר לציין שהיא לא הבינה מאין נבעו טענותי. ובטרם הגיע תורי להיות מרכז ההצבעה בכיתה, הודעתי למורה מירה כי אני בוחרת באחד משלושת השמות שלי, זה הלקוח מהתנ"ך (ומה עברי יותר?) להיות לי לשם מעתה.

היינו דור של ילדים שמצד אחד הנצחנו בשמותנו את קרובי המשפחה המתים, ואת אלו החיים שהיה מקובל להקרא בשמם על מנת לחלוק להם כבוד, מצד שני היינו דור ראשון בארץ, לימדו אותנו להתבייש בכל מה שהיה גלותי, כמו שפת דיבור שאינה עברית וכמו שם שאינו בעל צליל עברי. הרוב המוחלט של בני כתתי, אלה ששמותיהם שונו לעבריים במשך השנים, חזרו להשתמש בשמם המקורי במעמד הוצאת תעודת הזהות.

דיון:

• איך לפי דעתכם הרגיש ילד ששינה את שמו?
• איך הרגישו ההורים שילדיהם חזרו מבית הספר עם האמירה – שיניתי את שמי?
• האם אני מעדיף שאני אחליט מה יהיה שמי, או שאני נותן לאחרים לבחור בשבילי?

ננסה להבין מתוך הדיון איזה משמעות אחרת החניכים מחפשים, איזה משימה הם רוצים להציב לעצמם. גם כאן- החליפו לנו את השם. מקבוצה שנקראית _______ גדלנו ועכשיו אנחנו _____.

• איך אנחנו מרגישים עם השם החדש שקיבלנו?
• איזה משמעות אנחנו נרצה ליצוק לשם החדש?

על מנת שנוכל לענות לשאלות אלו נרצה קודם להבין את השם החדש של הקבוצה.

1. למה אנחנו נקראים ככה

כעת נעבור להתעמק בשם החדש של הקבוצה, מה המשמעות של השם.

נעבור לנספחים- שם תמצאו ערכה על כל שם. (נספח 4)

• כותרת השם+ ציור
• הסבר על השם.
• משחק שקשור לשם.

לאחר שנציג לחניכים את שם הקבוצה נשאל-  לפי דעתכם  למה אנחנו נקראים כך? מה המשימה שקיבלנו ביחד עם השם?

נסביר לחניכים את משמעות השם, ונשחק את המשחק.

כעת לקראת סיום הפעולה, הנה כמה רעיונות לפעילות סביב השם הקבוצתי:

• בסוף הפעולה נוכל להכין שלט עם שם הקבוצה ושמות החניכות בתוך האותיות.
• לעשות לקבוצה טקס שהם מצהירים אמונים לקבוצה ולחתום.
• ארוחה קבוצתית
• לחבר מורל חדש לקבוצה.

4. סיכום

נקיים סבב סיכום ונשאל את החניכים:

• משהו שהתחדש לי?
• משהו שאני רוצה שיקרה בקבוצה.

בפעולה למדנו עד כמה השם משמעותי, ומאחורי כל שם יש משמעות ומשימה. עכשיו שקיבלנו שם חדש, נרצה להמשיך להתעמק במשמעות שלו ולעשות פרוייקט שקשור לשם החדש שקיבלנו.

נספחים:

נספח 1

נספח 2

נספח 3

רק בגיל ארבע וחצי, כשעלינו לארץ, הבנתי ששמי מורכב משלושה שמות שונים, שהם תזכורת לשלוש נשים שכבר אינן. טוב את החלק האחרון הבנתי שנים אחר כך. שנה וחצי מאוחר יותר כשישבתי בכיתה א', הוקדשו שעות החברה לבחירת שמות עבריים לילדי הכתה, רובם עולים חדשים כמוני. המורה מירה, שלימים התברר לי שהיתה מורה חיילת באותם ימים, היתה הסמכות העליונה לקביעת גורלות הילדים. שכן "טוב שם משמן טוב", אבל מי הקובע?

שמות פרחים היו העדיפים בעיניה, ורבים מילדי הכיתה קיבלו על ידי הצבעה דמוקרטית שמות פרחים עבריים למהדרין, ובלבד שצליל השם החדש הזכיר את צליל השם הישן. גם שמות אזורים בארץ היו טובים. הכרמל למשל, היה מאוד פופלארי, וכך זכו גם קלריסה וגם כרמן בשם כרמלה. זו – הנציחו את סבתה שנרצחה בשואה בשמה והורי האחרת דימו שבתם תדמה לכרמן האופראית, לפחות בכשרון המוסיקלי, אבל "כרמלה" היה מעתה שם בעל מקור גאווה חדש, עד שהגיעה המורה החדשה בחטיבת הביניים, שהשילה את הה' שבסוף השם שלה, בטענה שבלעדיו שמה, כרמל, אינו נשמע כמו עוד שם של עולות חדשות.

אני הזדרזתי, ובטרם הגיע תורי להיות מרכז ההצבעה בכיתה, הודעתי למורה מירה כי אני בוחרת באחד משלושת השמות שלי, זה הלקוח מהתנ"ך (ומה עברי יותר?) להיות לי לשם מעתה.

יחיא היה ליוחאי ואלגרה הפכה לפרחיה, הסב והסבתא שלהם שעל שמם נקראו לא יכלו להבין את המתנה החדשה הזו ורק ערגה במלעיל, נשארה עם שמה המקורי ואף אחד מאיתנו לא הבין את יפי המילה ולכן גם לא הבנו למה לא החליפו לה אותו בהצבעה הכתתית הרגילה ויחלפו עוד שנים מספר כשאבין שאמה, מנהלת בית הספר, היתה מקורית מאוד בבחירת שם עברי לבתה.

כעבור שנים רבות, פגשתי את אמה של ערגה וגלגלתי לפיתחה את טענותי: איך העזתם? איך לקחתם על עצמכם ללעוג כך להורי הילדים, לרצונם ולמאווייהם? איך העזתם לגרום לפיצול האישיות אצל כל כך הרבה ילדים שבביתם נקראו בשם אחד ובצאתם באחר? מיותר לציין שהיא לא הבינה מאין נבעו טענותי. ובטרם הגיע תורי להיות מרכז ההצבעה בכיתה, הודעתי למורה מירה כי אני בוחרת באחד משלושת השמות שלי, זה הלקוח מהתנ"ך (ומה עברי יותר?) להיות לי לשם מעתה.

היינו דור של ילדים שמצד אחד הנצחנו בשמותנו את קרובי המשפחה המתים, ואת אלו החיים שהיה מקובל להקרא בשמם על מנת לחלוק להם כבוד, מצד שני היינו דור ראשון בארץ, לימדו אותנו להתבייש בכל מה שהיה גלותי, כמו שפת דיבור שאינה עברית וכמו שם שאינו בעל צליל עברי. הרוב המוחלט של בני כתתי, אלה ששמותיהם שונו לעבריים במשך השנים, חזרו להשתמש בשמם המקורי במעמד הוצאת תעודת הזהות.

נטעים

משמעות השם: נטעים

מלשון- נטיעה, לטעת.

נטע- הוא שתיל צעיר על מנת שהנטע יהפוך לאילן גדול עם שורשים יש להשקיע בו רבות. לטיפול בנטעים הרכים בשנה הראשונה יש השפעה מכרעת על התפתחותם בעתיד ועל טיב הפירות שהם יניבו לאחר זמן.

אנחנו רוצים לטעת- להחדיר- בחניכים את תחושת השייכות והעזראיות החל מרגע כניסתם לתנועה. "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" (ויקרא, י"ט, כ"ג)

הדבר הראשון שבנ"י מצווים לעשות בכניסתם לארץ הוא לטעת, ולכן במקביל הקבוצה הראשונה בסניף נקראית- נטעים.

נשחק עם החניכים תופסת עצים:

הבורח מגן על עצמו על ידי אחיזת אחד העצים שבסביבה והרמת רגל אחת באוויר.

ברגע שאחד המשתתפים נתפס הוא נהפך להיות התופס.

עיינות

משמעות השם: עיינות

מלשון- מעיינות. מקור מים.

שם הנובע מברכת יעקב אבינו ליוסף הצדיק בה הוא ממשילו לעין המים ומתחיל את ברכתו במילים "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין". הנטעים מושקים ממי המעיין, מעיינה של תורה, היא תורת חיים. עם גדילתו של השתיל גדל גם צימאונו ל"עיינות" היוצאים בבקעה ובהר, היוצאים מפי המדריך והמורה. בהגיע החניך לגיל 'עיינות' כבר יש צורך לכוון את זרימת המעיינות בכדי שזרימה זו תפיק רק ברכה וטוב.

נשחק עם החניכים- ים יבשה:

המדריך נותן הוראות, לפיהן צריכה הקבוצה לפעול. לדוגמה, באומרו "ים" על המשתתפים לקפוץ ולעבור למתחם ה"ים", אם הם נמצאים ב"יבשה". המנחה יכול לקרוא "ים" כאשר המשתתפים נמצאים כבר ב"ים", ואז אסור למשתתפים לעבור צד. משתתף שנמצא בסיום מילוי הוראות במקום הלא נכון יוצא מן המשחק.

נירים

משמעות השם: נירים

ניר- שדה חרוש או בורות הכנה לנטיעת עץ.

מנטעים ועיינות בלבד עדיין לא ניתן לגדל יבול. לא מספיק לנטוע ולהשקות – יש גם צורך בחריש עמוק ומסודר. יש צורך לפורר רגבים, לעשות "נירים" בקרקע. בהיותם בקבוצת "נירים" מגיעים הבנים והבנות לגיל בו הם צריכים להתעמק בתורה לקראת גיל מצוות, ואכן זו תקופת החריש העמוק, בהתאם לדברי הנביא הושע: "נירו לכם ניר ועת דרוש את ה' עד יבוא ויורה צדק לכם" (הושע ע', י"ב).

מכירים את השיר?

פה בארץ חמדת אבות

תתגשמנה כל התקוות

פה נחיה ופה ניצור,

חיי זוהר חיי דרור.

פה תהא השכינה שורה

פה תפרח גם שפת התורה.

נירו ניר ניר ניר

שירו שיר שיר שיר

גילו גיל גיל גיל

כבר הנצו ניצנים.

(ישראל דושמן)

עליכם לחרוש בשדה נטוש את שם הקבוצה ושמות החניכים.

נתיבות

משמעות השם: נתיבות

נתיבות עומדים בפתחו של גיל ההתבגרות. הגיל בו רוצים לשאול, ללמוד ולהבין עולם ומלואו. בגיל זה החניכים ניצבים בפני נתיבות, ומגיעים לגיל שאפשר להגדיר בדברי הנביא ירמיהו: "ושאלו לנתיבות עולם" (ירמיהו ט"ז, ו). בתקופה הזו החניכים עומדים בפני פרשת דרכים באשר להמשך לימודם, ועם כניסתם לישיבה או לאולפנה, בית היוצר עבור הנוער התורני, בהם לומדים נתיבות עולם, אנו מזכירים לחברי קבוצת נתיבות את דברי הנביא ירמיהו: "כה אמר ה' עמדו על הדרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם איזה דרך הטוב ולכו ומצאו מרגוע לנפשכם".

"דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (משלי, ג', י"ז)

נכין מסלול מכשולים עם כמה אופציות לבחירה בכל פניה, נחלק את החניכים לשתי קבוצות , הקבוצה שתעבור בזמן הכי מהר את המסלול תנצח!