עזראיות

---

מה זה בעצם להיות עזראי?

מטרת הפעולה:

החניך ילמד מהי האמירה התנועתית של "עזרא" ואת ההשלכות המעשיות של אותה אמירה

מבנה הפעולה:

א. למה חשוב להציב מטרות?

ב. האמירה התנועתית שלנו – תורה עם דרך ארץ

ג. לחוות את– במקום לדבר על–

מהלך הפעולה:

א. למה חשוב להציב מטרות?

* נשחק עם החניכים "מסירות" – עומדים במעגל וזורקים כדור אחד לשני. נפסיק רק כשהחניכים יתחילו להשתעמם ולהיות

חסרי סבלנות.

* נשחק עם החניכים "21" – כמו מסירות רק שהחוקים הם שאסור להפיל את הכדור בכלל ויש להגיע ל – 21 מסירות, בלי

למסור לשכנים מימין ומשמאל.

* אופציה אחרת לקבוצות גדולות יותר (אפשר במקום או בנוסף למשחקי הכדור): נחלק את החניכים ל – 2 קבוצות שישבו

בשני מעגלים נפרדים. לקבוצה אחת ניתן תפזורת (נספח 1) ונאמר להם שעליהם לעשות זאת כמה שיותר כי מדובר

בתחרות והקבוצה שתסיים ראשונה תנצח. לקבוצה השנייה ניתן את התפזורת אך נדגיש להם שזו לא תחרות, עם זאת

עליהם למצוא את כל המילים בתפזורת.

נשאל את החניכים:

# איזה משחק כדור היה כיף יותר, הראשון או השני? מדוע? (השני-כי היה בו אתגר, חוקים, מטרה למשחק)

# לאיזה קבוצה היה יותר כיף למצוא את המילים בתפזורת? מדוע?

# נסו רגע להיזכר.. האם יש משחק שאתם מכירים שאין לו מטרה?

# למה חשוב שיהיה לדברים שאנחנו עושים (משחקים זה רק דוגמה) מטרה כלשהי?

סיכום ביניים: כמו בכל המשחקים ששיחקנו, ובכלל במשחקים שאנחנו מכירים, ראינו שלשחק משחק עם עניין, או מטרה,

זה חוויה משמעותית יותר. ברגע שיש לנו מטרה מול העיניים אנחנו עושים הכל כדי להגשים אותה וכך העשיה שלנו

ממוקדת יותר ומעניינת יותר. גם כשאנחנו באים לסניף זה כיף גדול, אך גם כאן יש לנו מטרה, מהי?

ב. האמירה התנועתית שלנו – תורה עם דרך ארץ

נחלק את החניכים לשלשות/זוגות, כאשר כל קבוצה מקבלת דף ובראשו כתוב "תורה עם דרך ארץ ישראלית" (נספח 2).

נבהיר לחניכים שזוהי המטרה שהתנועה חותרת אליה, אך לפני שנבין לעומק במה מדובר, נעשה "סקר שוק" קצר במהלכו

החניכים ישאלו אנשים מהסניף ומהרחוב מה המושג הזה אומר להם. החניכים יכתבו על הדף את תגובות האנשים ויחזרו

למדריך לאחר שקיבלו 3-4 חוות דעת.

נבקש מכל שלישיה לבחור את התגובה שהם הכי התחברו אליה, ולהציג אותה לקבוצה. לסיכום, נאסוף את כל מה

שהחניכים אמרו לידי הסבר בהיר ומגובש: "תורה עם דרך ארץ ישראלית" – מטרתה של התנועה היא לחנך לחיי חול

(לימודים, עבודה, פנאי) המושתתים על דרך התורה והמצוות. כלומר אנחנו שואפים לכך שהתורה תעצב את חיי היומיום

הפשוטים שלנו. כולנו מבצעים פעולות אנושיות יומיומיות: אוכלים, ישנים, הולכם לבית ספר, נפגשים עם חברים וכו',

מטרתה של התנועה היא לקדם ולהעשיר את "הדרך ארץ" שלנו באמצעות הצו התורני, גם בין אדם לחברו, וגם בין אדם

למקום.

ג. לחוות את– במקום לדבר על–

נחלק לחצי מהחניכים סיטואציות עם בעיות מחיי היומיום. לחצי השני נחלק ציטוטים מתוך התורה (נספח 3) המכוונים אותנו

להתנהגות ראויה, גם מבחינה של בין אדם לחברו וגם מבחינה של בין אדם למקום. המטרה היא שכל חניך עם "בעיה" ימצא

את הפתרון שיש לתורה להציע לו אצל אחד מחבריו, ואז יהיה עליהם להתיישב אחד לצד השני. כשכולם סיימו נבקש

מהחניכים (או מחלקם, מי שרוצה) להציג את הבעיה ואת הפתרון שנמצא לה.

סיכום: ראינו שכאשר אנחנו באים לעשות משהו כדאי וצריך שתהיה נו מטרה מול העיניים. גם בבואנו לסניף, עם כל הכיף,

עלינו להכיר את המטרה אליה צועד הסניף שלנו, כחלק מהתנועה, ואף לפעול למען אותה מטרה. המטרה של התנועה היא

לקשר את התורה והמצוות לחיי החול הפשוטים שלנו. חיי החול הם הפעולות היומיומיות שאנו עושים, והתורה מסבירה לנו

איך לחיות אותם, וכיצד להתמודד עם הבעיות והשאלות שהם טומנים בחובם.

ציוד:

* כדור (מתאים למסירות)

* כלי כתיבה