מערך "רדידות מול עומק" פעולה 1, רואים עמוק רואים שקוף

---

רואים עמוק רואים שקוף

מטרות הפעולה:

1. החניכים יבחינו בקיומם של עומק ורדידות בעולם ביחס לתחומים שונים.

2. החניכים יפגשו עומק בחייהם וישאפו לחיות חיי עומק.

3. הפעולה הזו יכולה להוות פעולת פתיחה במערך על רדידות מול עומק או להיות פעולה יחידאית בנושא.

מבנה הפעולה:

א. עומק ורדידות בעולם

ב. הגדרת עומק מול רדידות

ג. הצבת עומק כשאיפה ויעד

ד. סיכום

 מהלך הפעולה: 

א. עומק ורדידות בעולם

משחקים עם החניכים את המשחק "חזירים קפיטליסטים" בגרסה קצת שונה: מחלקים לחניכים פתקים בשני צבעים. על

צבע אחד כותבים את המילה "עמוק" ועל הצבע השני כותבים את המילה "רדוד". מקריאים לחניכים רשימה של דברים

ותופעות מהעולם, למשל: כוכב נולד, הרצאה באוניברסיטה, קונצרט וכו' (נספח 1), והם יצטרכו להביע את דעתם על הדבר

באמצעות אחד מהפתקים, לפי הכללים הבאים:

* אם כל אחד הרים פתק אחר – אף אחד לא מקבל סוכריה.

* אם כולם הרימו צבע מסוים ורק אחד הרים צבע אחר – הוא מקבל שלוש סוכריות.

* אם כולם מרימים את אותו פתק – כולם מקבלים סוכריה.

לכאורה, מי שהצליח להצביע לבדו על משהו שהוא עמוק זכה בגדול – אבל אנו נדרוש ממנו להסביר למה הדבר הזה באמת

עמוק, ורק הסבר משכנע יזכה בסוכריות.

תוך כדי המשחק מניחים את הדברים שזכו להגדרת "עמוק" בצד אחד ואת אלו שזכו להגדרת "רדוד" בצד השני (לכן חשוב

להכין אותם על כרטיסיות). נכון שלא על הכול תהיה הסכמה – אבל פחות או יותר לפי כיוון הקולות. שואלים-

# מה מבדיל את אלו מאלו?

# מה הופך את אלו למשהו "עמוק" ואת אלו ל"רדוד"?

התשובה מורכבת כמובן ממגוון תשובות. ניקח למשל את "שיעור תורה". זוהי דוגמה קלאסית למשהו עמוק, לא? לא

בהכרח! תלוי: האם הוא השפיע עלי, האם התחברתי לנושא, האם מי שהעביר אותו היה מחובר לשיעור וכו'. כנ"ל לגבי כל

אחד מהדברים. כלומר, יש דברים מסוימים שצריכים לקרות כדי שאני אחווה חוויה עמוקה. מנסים להבין את הדברים האלו

ומתוכם להגיע להגדרה של מהו דבר עמוק.

ב. הגדרת עומק מול רדידות

מחלקים לחניכים את השיר "כשזה עמוק" (נספח 2) ומנסים להבין מה קורה כשזה עמוק. נקודות אפשריות לפיתוח:

* "עוצר כל העולם" – חוויה עמוקה "תופסת" אותנו חזק, עד שכל השאר נראה באותו רגע פחות חשוב.

* יש הרגשה ש"לתמונה נוספו הרבה צבעים" – חוויה עמוקה היא רב-גונית, עשירה ומעשירה אותנו במשהו חדש.

* "את יודעת" – חוויה עמקה מלווה בתחושה פנימית חזקה, שלא תמיד ניתן להסביר.

* "הרוח כמו נושאת אותך למקומות זרים" – בחוויה העמוקה יש תחושה של משהו אחר, חדש, שלא הייתי בו לפני כן.

* "שלגים של כעס בתוכך בין רגע נמסים" – החוויה העמוקה מחוללת בנו שינוי.

מסכמים עם החניכים את המאפיינים המרכזיים הקיימים בעומק ואינם קיימים ברדידות: רב-גוניות לעומת חד-גוניות,

תחושה פנימית לעומת חיצונית, חידוש לעומת מה שידוע לנו, תחושת שינוי לעומת סטטיות.

ג. הצבת עומק כשאיפה ויעד

מתארים לחניכים מצב שבו תורם אנונימי החליט להרים תרומה לקהילה והוא רוצה להיעזר בסניף לצורך כך, ולכן הוא נותן

10,000 שקלים לכל קבוצה לבצע בעזרתם פרויקט חסד כלשהו. מחלקים את הקבוצה לשניים (או יותר) ומבקשים

מהקבוצות לחשוב על רעיון לפרויקט ולתכנן אותו לשלבי ביצוע. לאחר מספר דקות מבקשים מהקבוצות לשתף ברעיונות

שלהן, ובוחנים-

# כמה רחוק החניכים חלמו?

# כמה גדולים היו הרעיונות שלהם?

# האם הם חשבו על רעיונות עמוקים שיכולים לחולל שינוי משמעותי, או הסתפקו בחלוקת סוכריות לחולים או לקשישים?

# קוראים עם החניכים את הקטע של ר' שלמה קרליבך (נספח 3) ומנסים להבין את הקריאה של הרב ואת הציפייה שלו

מאיתנו להיות עמוקים ולא שטחיים.

דנים עם החניכים-

# האם הם מזדהים עם שאיפה זו?

# כמה מחשבה הם הקדישו לה בחייהם עד כה?

# כמה הם משתדלים ליישם אותה?

ד. סיכום

ראינו שקיימות בעולם חוויות עמוקות, רדודות ומה שביניהן. ניסינו להגדיר מה הופך חוויה לעמוקה ומה לרדודה, והצבנו את

הרף של ר' קרליבך – להיות אנשים עמוקים.

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *