מערך פרט בתוך הכלל/ פעולה1- ערכו של הפרט

---

מטרת הפעולה:

חניכים ילמדו על החשיבות שבהתמקדות בבניין האישי / הפרטי (לעומת הכלל).

מבנה:

• ערכו של הפרט.
• הנחיצות של הפרט לקיום המציאות והחשיבות שבבניין האישי.
• בעקבות הפעולה.

מהלך הפעולה:

• ערכו של הפרט.

שלב א':

משחק א' – "כיבוש דגלים".

נחלק את החניכים לשתי קבוצות. לכל קבוצה ניתן דגל ונסביר לחניכים את כללי המשחק.

נחלק את רחבת המשחק לשני חלקים, כאשר כל צד שייך לקבוצה אחרת, ונראה לחניכים מכל קבוצה את מיקומו של הקבוצה השניה.

המטרה: לשמור על הדגל מפני הקבוצה השניה ובמקביל, לנסות לקחת את הדגל של הקבוצה השניה.

חניך שנתפס על ידי חניך מהקבוצה השניה באזור של הקבוצה של החניך התופס מועבר ל"בית מעצר" (אזור תחום במשטח של הקבוצה

בה הוא נתפס).

החניך שנתפס ישוחרר כאשר חניך מקבוצתו, שלא נתפס, יגיע לשחרר אותו על ידי נגיעה בו.

המשחק יגמר כשקבוצה תצליח לחדור לשטח של הקבוצה השניה, לקחת את הדגל ולהשיב אותה למקום בו מונח הדגל עליו היא שומרת.

כשחניך הנושא את הדגל של הקבוצה השני נתפס הדל יוחזר למקומו המקורי.

משחק ב' – "סטרטגו".

נחלק את החניכים לשתי קבוצות. לכל קבוצה ניתן דגל ונסביר לחניכים את כללי המשחק.

נחלק את רחבת המשחק לשני חלקים כשכל צד שייך לקבוצה אחרת, זאת במטרה להתחיל את המשחק באופן מסודר. נראה לכל אחת

מהקבוצות את מקום הימצאו של הדגל של כל אחת מהקבוצות.

המטרה: לשמור על הדגל מפני הקבוצה השניה ובמקביל, לנסות לקחת את הדגל של הקבוצה השניה.

לכל חניך ניתן מספר (נספח א') כאשר מספר קטן יותר "אוכל" מספר גדול ממנו.

חניך "נאכל" אם מישהו מקבוצה השניה תופס אותו (בעדינות!) ושואל אותו מה מספרו. החניך מחוייב לענות.

במידה והמספר שלו גדול משל מי ששאל אותו- השואל "נאכל" על ידו ונדרש לחכות בצד המגרש עד שמי ש-"אכל" אותו "יאכל".

בנוסף, נחלק למספר מוגבל של שחקנים "פצצה" שאינה נאכלת אלא על ידי "פצצה" מהקבוצה השניה. במקרה זה השואל הוא "האוכל"

והנשאל הוא "הנאכל".

המשחק יגמר כאשר קבוצה תצליח לקחת את הדגל של הקבוצה השניה ולהשיב אותה למקום בו מונח הדגל עליו היא שומרת.

הערה: ניתן לתת לאחד החניכים פתק שרשום עליו "דגל" המתפקד כבעל פתק "פצצה" כשהוא שואל אך במקרה שהוא שול הוא "נאכל"

על ידי כל מספר. במקרה זה לא נראה לקבוצות מי מחזיק בפתק הדגל.

משחק ג' – הצגה.

נחלק את החניכים לשתי קבוצות ולכל קבוצה ניתן נושא הצגה.

קבוצה אחת תציג "מעשה מבעל בטחון" (מהספר "סיפורי מעשיות") והקבוצה השניה תציג את "מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל

עגלה" (מהספר "כוכבי אור"), שניהם של רבי נחמן מברסלב (את שני הסיפורים ניתן גם למצוא בקיצור בספר "כששומעים סיפור זה

אחרת": "בגדי המלך", נספח ב', ו-"לכל איש יש שם". נספח ג').

אם אין מספיק תפקידים לכלל החניכים נוסיף תפקידים לפי הצורך.

הערה: מטרת הפעולה אינה בהצגת ההצגה בסוף אלא בתהליכי "שיבוש" ההצגה בזמן שהחניכים בונים את ההצגה על ידי שינוי מאפייני

התפקידים והשחקנים שנמצאים בכל קבוצה.

הערה לשלושת המשחקים:

רצוי "להגביל" את החניכים בגופם תוך כדי, לדוגמא:

• נקשור לחניכים את העיניים.
• נקשור לחניכים את הידיים.
• נקשור לחניכים את הרגלים.
• נגביל לחניכים את המילים בהם הם יכולים להשתמש.
• נגביל את הצעדים שנתיר לחניכים לצעוד.
• נחליף את התפקיד של אחד החניכים (מעבירים חניך מקבוצה אחת לקבוצה שניה תוך שהוא נשאר בתפקידו שהיה לפני זה / נטילעל חניך לחקות שחקן אחר / ניתן לחניך למלא תפקיד אחר. לדוגמא ב-"סטרטגו": לחניך עם המספר חמש, נלביש פתק עם מספרשלוש ונאמר לו שמעכשיו הוא מתפקד כמי שיש לו פתק עם המספר שלוש).

שלב ב':

נשאל את החניכים איך הם הרגישו במהלך המשחקים ומה הפריע להם.

נסביר לחניכים שבמהלך המשחקים "שיחקנו" עם הדרכים בהם באים לביטוי הייחודיות של החניכים והגבלנו את היכולות של כל אחד

מהם.

נסביר לחניכים שהחיים בנויים מפרטים קטנים רבים שאיננו שמים לב אליהם תמיד (לדוגמא: החשיבה על הנשימה או המחשבה על שיווי

המשקל באת הנחת הרגל על הרצפה).

• הנחיצות של הפרט לקיום המציאות והחשיבות שבבניין האישי.

נשאל את החניכים איך הם מבינים את דברי רב מנחם מנדל מקאצ'ק זצ"ל שאמר:

"אם אני אני מפני שאתה אתה, ואתה אתה מפני שאני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה".

נחלק ונקריא לחניכים את דבריו של ליאו בוסקאליה (נספח ד').

נשמיע לחניכים את השיר של שלום חנוך "אל תקרא לי עם" (נספח ה').

נשאל את החניכים האם יש שוני בהבנה של איך כל אחד מהאישים הנ"ל  תופס את מקומו של של האדם הפרטי ומה ההבדל (הרמ"מ

מקאצ'ק -בין אישי במבט פנימה ולא פזילה לאחר, ליאו בוסקאליה – ההעצמה האישית בשביל האחר, ושלום חנוך – אין כלל והאדם הוא

אדם פרטי).

נבהיר לחניכים כי מטרת הפעולה אינה לדבר על נבדלות האדם הפרטי מהכלל אלא על החשיבות שבהשקעה בפרט ויחודו.

נשאל את החניכים מדוע חשוב שכל אחד ישקיע בפיתוח היכולות שלו ונסביר לחניכים איפה זה התבטא בפעולה כשהגבלנו את החניכים.

נחלק לחניכים את דבריו של הרב קוק זצ"ל (נספח ו').

• בעקבות הפעולה

נבקש מהחניכים לרשום את הכישרונות שיש להם ואלו כישרונות הם היו רוצים לפתח. בנוסף, נבקש מהחניכים לרשום מה לדעתם מייחד

אותם ובמה זה מתבטא.