מערך פרט בתוך הכלל/ פעולה 4- הרמוניה

---

מטרת הפעולה:

החניכים ילמדו על החשיבות שבאיזון שבין ההשקעה בפרט להשקעה בכלל והנחיצות של ההשקעה הן בפרט והן בכלל.

מבנה:

1. הצגת הדיון של הפעולה הקודמת בנקודות.
2. החניכים ילמדו כי השקעה בפרט היא גם השקעה בכלל וכן להיפך.
3. נסכם עם החניכים את המערך.

מהלך הפעולה:

1. הצגת הדיון של הפעולה הקודמת בנקודות.

נניח בפני החניכים בצורה מפורזת בריסטולים עם מדדים פנימיים הנשקלים בהחלטה אם להשקיע בכלל או בפרט ונבקש מהחניכים

להציב על הלוח את הבריסטול במקום שנראה להם לנכון ולהסביר את החלטתם שם (נספח א').

נסביר לחניכים כי אפשר היה להציב כל פתק בצד השני בלוח.

נשאל את החניכים לחוות דעת נוספת על דבריו של ליאו בוסקאליה (נספח ד' בפעולה 1):

"הטעם היחיד להחזיק בדבר מה הוא האפשרות לתת אותו לאחרים".

(לחיות לאהוב וללמד, ליאו בוסקאליה).

נשאל את החניכים האם אנו רואים את דבריו של בוסקאליה כמדד לבחירה בין העצמה אישית לבין התמסרות לכלל ומדוע.

נבקש מהחניכים לסביר את המשנה באבות פרק ב', משנה ה':

"הוא [הלל] היה אומר … ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש".

2. החניכים ילמדו כי השקעה בפרט היא גם השקעה בכלל וכן להיפך.

ניצור מסלול מכשולים ארוך ומסובך שכל קבוצה תצטרך לעבור אחד אחרי השני.

נדגים לחניכים את האופן בו אנו רוצים שהם יעברו את המסלול.

לאחר שכל החניכים גמרו נשאל אותם האם הם הרגישו שהם תורמים למאמץ הקבוצתי או שהם הרגישו שמדובר במשחק אישי.

נחלק את החניכים לקבוצות של עד 6 חניכים בקבוצה ונושיב אותם במעגלים שונים.

נסביר לחניכים שבדומה למשחק "הרוצח", נעבור בין החניכים ונדפוק קלות על גפם של שנים מהחניכים בכל קבוצה

נסביר כי על החניך שדפקנו על גביו לחבל במשימה הקבוצתית.

נבשר לחניכים כי המשימה שלהם הינה לבנות מהחומרים המצויים בסביבה המיידית את המבנה היפה ביותר.

הערה: בכוונה תחילה אנו לא נדפוק בגבם של אף אחד מהחניכים.

נקבץ את החניכים חזרה ונשאל אותם על מה הם התעכבו במשימה- בלחשוד בחברי הקבוצה או בלעבוד יחד ולנצח במשימה.

נשאל את החניכים האם הם סמכו אחד על השני ואיך הם הרגישו בידיעה כי יש ביניהם חניכים שמשימתם לחבל במאמץ הקבוצתי.

נשאל את החניכים מה הרגישו כשידעו שהם לא "המחבלים" ואיך זה טרם למאמץ הקבוצתי לעומת מציאות שבהם אין "מחבלים".

נאמר לחניכים כי לא הטלנו על אף אחד מהחניכים את תפקיד "המחבל".

נסביר לחניכים כי יש מצבים בם השקעה בפרט הוא השקעה בכלל (בדומה למסלול המכשולים) ופעמים שההשקעה בכלל נותנת לנו

להתעלות מעל הפרט (בדומה ל-"מחבל").

נחלק לחניכים את הסיפור על "התלמיד והרב" מחולק למשפטים (נספח ב').

לכל משפט נקבע חוקיות שרק חניך שעונה על חוקיות זו יוכל להקריא את המשפט בקול.

נקרא את משפטים שלא יהיו חניכים שיענו על החוקיות שלהם.

נסביר לחניכים כי החיים בנויים ממעגלים שונים שמשיקים ביותר מנקודה אחת כך שגם כשאנחנו חלק מקבוצה יתכן וההשקעה בעצמי היא

בעצם ההשקעה בכי טובה בכלל ולפעמים ההשקעה בכלל דורשת ת ההשקעה בעצמי (שתי נקודות הסתכלות על הסיפור).

הערה: ניתן לחלק את החוקיות בצורה שיותר תתאים לקבוצה.

3. נסכם עם החניכים את המערך.

נספר לחניכים את הסיפור הבא על הרב קרליבך זצ"ל:

בערב פורים בשנת ה'תשכ"ו הופיע ר'ב שלמה קרליבך זצ"ל בפני קהל רב בקולנוע מוגרבי הישן בתל-אביב ובתמורה השתכר 3,000 דולר,

סכום מכובד ביותר באותם זמנים. 'שלמה', דחק בו אמרגנו בעצבנות שראה את ר'ב שלמה תוחב לכיסו את שטרות הכסף, 'תן לי בבקשה

את הכסף, אני אשמור עליו בעבורך'.  ר'ב שלמה נענע בראשו בנחישות כה רבה, דבר שהעמיק את חששותיו של אמרגנו.

בדרכם לבית מלון, ר'ב שלמה פנה לאמרגן ושאל אותו, כבדרך אגב, אם הוא ירצה להצטרף אליו לנסיעה למחרת במהלך חג הפורים.

בבוקר הפורים, מיד לאחר קריאת המגילה, שכר ר'ב שלמה משאית קטנה עם נהג וביקש ממנו לנסוע לכיכר ציון, שבאותם ימים היו בה

חנות לדברי-מאפה, חנות מכולת וחנות יין, כולן סמוכות זו לזו.

"גוט יום טוב!" בירך ר'ב שלמה את הסוחרים בהתרגשות רבה כאשר נכנס לחנויותיהם. "אם לא קשה לכם, אני יכול בבקשה לקנות את כל

הסחורה שלכם?" הסוחרים, כמובן, מצמצו בעיניהם והתפלאו.

"זו בדיחה של פורים, נכון?" לגלג אחד מהם. "לא, איש מתוק" השיב ר'ב שלמה, "אני רציני לגמרי. כמה תרצה עבור כל מה שבחנותך?

תגיד סכום והוא שלך!".

מעט לאחר מכן השתרכה תהלוכה ארוכה של סוחרים עליזים ועוזרים מיוזעים בדרך אל המשאית, כולם מעמיסים ארגזים של דברי מאפה,

יינות ומזון, בעוד הולכי הרגל ההמומים עוצרים ובוהים בנעשה. כאשר גמרו להעמיס את המשאית, היות וזו לא יכלה להכיל עוד דבר, זרח

ר'ב שלמה משמחה ואמר בסיפוק עצום "עכשיו אנחנו יכולים לתת משלוחי מנות!".

בתוך המשאית שלף ר'ב שלמה כמה גליונות נייר שמישהו נתן לו ובהם פורטו הנזקקים הגדולים הגדולים ביותר בירושלים. לאורך היום

כולו נסע ר'ב שלמה עם אמרגנו בשכונות העלובות ביותר של ירושלים תוך שהם מחלקים חבילות מזון למשפחות עניות.

בכל פעם שנכנסו לביתו של מישהו היה ר'ב שלמה מוציא צרור שטרות מכיסו, ובעודו לוחץ את ידו של בעל הבית החליק אותם לידיו באופן

דיסרקטי.

באותו היום, כפי הנראה, חילק ר'ב שלמה עם האמרגן שלו קרוב למאה משלוחי מנות … בסוף אותו היום לא נותר לר'ב שלמה ולו לירה

אחת.

במהלך היום פנה אליו אחד מתלמידיו ושאל אותו איך הוא, ר'ב שלמה, יכול להוציא את כל הונו בעד מצוה זו, הרי חז"ל לימדו אותנו

שלאדם אסור להוציא יותר משליש כספו על הידור מצוה!

השיב לו ר' שלמה בפשטות "הכסף לא שלי, הוא של הקב"ה וממילא ההגבלה לא שייכת וגם אם הכסף כן שייך לי הרי נאמר בתורה

"ואהבת לרעך כמוך" ואיך זה אפשרי שאני לא אתן לו יותר משליש כספי בשביל שיהיה לו כמוני?".

נחלק לחניכים את דברי הרב שמעון שקאפ זצ"ל ואת דבריו של הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל (נספח ג').

נשאל את החניכים עם איזה קטע הם מזדהים יותר.

נסביר לחניכים כי בשלושת הקטעים ניתן לראות כי האדם הינו חלק מהכלל ואילו המקום הפרטי שלו "נאבק" למצוא ביטוי במציאות.

בשלושת הקטעים הרב בא לענות על איך באים להרמוניה במאבק זה.

נסביר לחניכים שבפעולה הראשונה דיברנו איתם הנחיצות של הפרט לקיום המציאות והחשיבות שבבניין האישי, בפעולה השנייה דיברנו

איתם על החשיבות שבהשתייכות לקבוצה (כלל) וההתבטלות אליה תוך כדי שהמחשנו להם בפעולה השלישית את הסתירה שיכולה

להיות בין השנים.

נבקש מהחניכים להציע פתרונות לסתירה לאור הפעולה האחרונה.

נסכם את המערך ונחלק לחניכים את דבריו של הרב קוק זצ"ל (נספח ד').

נדגיש לחניכים כי האדם צריך להשקיע גם בכלל וגם בפרט והוא מתפתח בשלבים. בתחילה האדם צריך לעסוק יותר בהשלמתו הפרטית

מתוך הסתכלות על כך שגם בהווה וגם בעתיד זה מיטיב עם הכלל ואסור להיות דיכוטמיים בסוגיא זו.