חפש:

מערך פלורליזם פעולה 2, הרבה אמת?!

פעולה ב'

הרבה אמת?!

 

 

 

מטרת הפעולה:

 

החניכים ילמדו על היחס לאמת ולריבוי דעות בעבר ובהווה, בתרבות הכללית וביהדות.

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. שתי גישות ביחס לאמת: אמת מוחלטת (מודרניזם) וריבוי דעות (פוסט-מודרניזם)

 

ב. נקיטת עמדה

 

ג. לימוד גישות אלו בראי היהדות

 

 

מהלך הפעולה:

 

* הערה למדריך: בפעולה הבאה נכיר את הגישות השונות ביחס לריבוי הדעות. גם בתרבות הכללית וגם בתוך המקורות

 

היהודיים קיימות גישות מנוגדות. בפעולה זו אנו רק מציפים את הנושא בלי לתת עדיין פתרון או להכריע בין שתי הגישות.

 

בפעולות הבאות נתייחס לסתירות אלו וניישב אותן.

 

 

א. שתי גישות ביחס לאמת: אמת מוחלטת (מודרניזם) וריבוי דעות (פוסט-מודרניזם)

 

משחקים "הרואים והבונים": בונים מבעוד מועד דגם גדול ומרשים מכיסאות, בלונים, קרשים או ספסלים וכדומה, במקום

 

שהחניכים לא רואים. מחלקים את החניכים לשתי קבוצות: "הרואים" ו"הבונים". קבוצת הרואים היא היחידה שמותר לה

 

לראות את הדגם שהמדריך בנה מראש. קבוצת הבונים מקבלת את חומרי הגלם שמהם נבנה הדגם, במרחק מן הדגם

 

המקורי ומקבוצת הרואים. על קבוצת הרואים להסביר לקבוצת הבונים כיצד לבנות את הדגם, באמצעות צעקות או תנועות

 

ידיים אך מבלי להתקרב אליהם. בפועל נותנים לרואים ולבונים דפים עם הנחיות שונות, מבלי שהקבוצה האחרת תדע על

 

כך (נספח 1). ההנחיה לקבוצת הרואים היא לתאר ולהסביר לקבוצת הבונים כיצד לבנות דגם זהה לדגם הקיים, וההנחיה

 

לקבוצת הבונים היא לבנות דגם כראות עיניהם.

 

 

* הערה למדריך: בתובנות שעולות ממשחק זה נשתמש בשלב הסיכום של הפעולה. כעת נעבור ללמוד מה הן ההגדרות

 

לאמונה בריבוי דעות (פלורליזם, פוסט-מודרניזם) ולאמונה באמת אחת.

 

 

מניחים בפני החניכים שני שלטים שבהם מופיעות ההגדרות לאמת מוחלטת ולריבוי דעות

 

(נספח 2). לאחר שמסבירים את שתי ההגדרות, מניחים כל הגדרה בצד אחר של החדר ומחלקים לחניכים פתקים עם

 

משפטים שונים (נספח 3). כל משפט מתאים לאחת משתי ההגדרות: אמונה באמת אחת (מודרניזם) או ריבוי דעות

 

(פוסט-מודרניזם). על החניכים להחליט יחד לאיזו הגדרה מתאים המשפט ולהניח את הפתק בצד של ההגדרה המתאימה.

 

 

ב. נקיטת עמדה

 

* הערה למדריך: עד שלב זה החניכים הכירו את ההגדרות השונות ולמדו לסווג לפיהן משפטים שונים. כעת עליהם לחשוב

 

מה העמדה שלהם ביחס לשתי הגישות הללו.

 

 

מגדירים שני צדדים בחדר: צד אחד "מזדהה" והשני "לא מזדהה". בכל פעם לוקחים פתק מכל הגדרה ומקריאים אותו בקול.

 

על כל חניך לבחור האם הוא מזדהה עם המשפט או לא ולהיעמד במקום המתאים. ביחס לכל פתק, בעוד החניכים עומדים,

 

מבקשים מנציג אחד שיסביר מדוע נעמד במקום שבחר. כאן יש לעורר את החניכים לדיון על היתרונות והחסרונות של כל

 

גישה.

 

 

ג. לימוד גישות אלו בראי היהדות

 

מחלקים לחניכים את קטעי הלימוד (נספח 4). קוראים יחד איתם את הרמב"ם, ושואלים: על פי מה מגדיר הרמב"ם את

 

הקשר לכלל וליהדות? איזו גישה הוא מחזק משתי הגישות שדיברנו עליהן?

 

 

מסבירים: על פי הרמב"ם שלושה עשר עיקרי האמונה הם אמת מוחלטת שאי אפשר לערער עליה. מי שמאמין בהם נכלל

 

ביהדות ומי שלא הוא בכלל אפיקורס ומצווה לשנוא אותו.

 

 

קוראים את המקור ממסכת עירובין, ושואלים: איזו אמת גדולה יותר – של בית הלל או של בית שמאי? האם ההכרעה

 

ש"הלכה כבית הלל" נותנת תוקף מיוחד לאמת שלהם? על פי מה אתם מסיקים זאת? מדוע הלכה כבית הלל? באיזו גישה

 

מצדד מקור זה?

 

 

מסבירים: על פי המקור גם דעת בית שמאי וגם דעת בית הלל – שתיהן דברי אלוקים חיים ויש להן מקום. בפועל נקבעה

 

ההלכה כבית הלל, אך לא משום שהם החזיקו באמת, אלא משום תכונת הענווה שבהם.

 

 

מסכמים: בפעולה זו למדנו על שתי גישות הנוגעות ליחס לאמת אחת מוחלטת. גישת המודרניזם מאמינה שישנה אמת

 

אחת שכולנו מחויבים לה וניתן לשכנע אחרים להאמין בה. הגישה הפוסט-מודרנית טוענת שיש הרבה אמיתות ולכל אחד

 

האמת שלו, ולכן אין אמת אחת מוחלטת ואמת אחת לא עולה על אמת אחרת. במשחק, קבוצת "הרואים" סימלה את גישת

 

המודרניזם. קבוצה זו האמינה באפשרות אחת לבניית דגם וידעה מה היא רוצה להשיג, הייתה להם דרך. כתוצאה מכך הם

 

גם היו יכולים לדרוש מקבוצת הבונים לבנות את הדגם לפי הדרך שהכירו. לעומתה, קבוצת "הבונים" סימלה את גישת

 

הפוסט-מודרניזם. לשיטתם אפשר היה לבנות את הדגם על פי אפשרויות מגוונות ושונות שעולות על דעתם והם אינם

 

מחויבים למודל אחד. קבוצה זו לא דגלה בדרך מסוימת, ועל כן גם לא הייתה מחויבת להקשיב להוראותיהם של הרואים.

 

לכל גישה יש יתרונות וחסרונות. חלקם כבר עלו מהחניכים כאשר נקטו עמדת הזדהות בשלב הקראת המשפטים. ראינו

 

שמחד הפוסטמודרניזם מגן על חירותו של האדם, מכיוון שהוא מבטל את הכפייה של אמת אחת. יש כמה אמיתות, ולכולן

 

זכות קיום. מאידך, באמונה באמת אחת (מודרניזם) ישנו סולם ערכים ברור שאפשר ללכת לפיו. יחד עם זאת, תפיסת

 

המודרניזם עלולה למנוע מהאדם חשיבה עצמאית ולהוביל למעשים הרסניים. המשפט "אנחנו חייבים לשים קץ לרעיון שזה

 

חלק מזכויות האזרח של כל אחד ואחד לומר מה שהוא רוצה" שמסווג לגישה המודרנית, נאמר על ידי היטלר שהוביל

 

למעשי זוועה בשואה בשם האמת שהאמין בה. מנגד, בתפיסה הפוסט-מודרנית הכול קביל ונכון, וכך כל אחד רשאי לעשות

 

מה שהוא שרוצה וחושב לנכון. מצב זה עלול לתת זכות קיום גם לדעות הרסניות. לחילופין, מצב שבו אין אמת ברורה עלול

 

לגרום תחושת ריקנות וחוסר מוטיבציה לבחור באמת כלשהי. גם ביהדות אפשר למצוא את הגישות השונות. בתחום

 

ההלכתי קיימת הכרעה ברורה. נכון ולא נכון, מותר ואסור – כולם מחויבים לכך. בתחום האמונה, היו שהעמידו אמת אחת

 

שכולם מחויבים לה. לדוגמה, הרמב"ם קובע את שלושה עשר עיקרי האמונה שהם המגדירים מי הוא יהודי. שימו לב

 

ששלושה עשר עיקרים אלה אינם באים לידי ביטוי בהכרח במעשה מסוים, אלא כולם נמצאים בתחום האמוני-מחשבתי, כמו

 

למשל אמונה בביאת המשיח, אמונה בהשגחה ואמונה בתורה מן השמים. בנוסף לכך, הרמב"ם מלמד אותנו שאם אנו

 

יודעים מהו הדבר הנכון לעשות – איננו יכולים לשתוק אם אנחנו רואים מישהו שנוהג אחרת. אי אפשר להתעלם ממצב כזה,

 

ומחובתנו להוכיח אותו. כלומר, הרמב"ם לא מקבל את הטיעון שלכל אחד האמת שלו (להרחבה אפשר ללמוד את מצוות

 

תוכחה בספר המצוות לרמב"ם – מצוות עשה רלט). מנגד, יש ביהדות ביטויים שמתארים דווקא אפשרות לקבלת מגוון של

 

דעות, לדוגמה: "שבעים פנים לתורה", "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" ועוד.

 

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *

FacebookEmailTelegramWhatsApp
  • גילאים

    חבריא ב'

  • קטגוריה

    אמת

  • סוג הפעילות

    פעולות

Go up
Youtube

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא