מערך עזראים פעולה 1

---

מערך עזראים

פעולה א'

מטרת הפעולה:

החניכים יבינו ויחוו את היותם עזראים, ואת היותם 'העזרא'.

מבנה הפעולה:

א. מה זה ה'עזרא'?

ב. מי אנחנו? עבודה ותצוגה

ג. איסוף סיפורים עזראיים

ד. יצירת הפאזל העזראי- סיכום

מהלך הפעולה:

א. מה זה ה'עזרא' ?

נשאל את החניכים שאלה כללית ופתוחה – כשאנחנו אומרים 'העזרא', למי אנחנו מתכוונים? מי זה בעצם 'העזרא'? האם

זה המזכ"ל? המדריכים? המרכזת? רכז האזור? מי קובע ומי מחליט מה זה העזרא? אפשר להכין קלפים עם תשובות

אפשריות לצורך הדיון אם יש צורך, ולקיים מעין הצבעה או דיבייט  בשאלה.

בשלב הבא נפרט שאלות קונקרטיות יותר: מי מחליט איך ייראו הסניפים? מי מייצר את הכללים ,ומי קובע מה האופי של

המקום? מי קובע שהסניף שלנו ייראה כך ולא אחרת? (האם זה הצוות? ההנהלה?

המרכזת? ההורים? החניכים? רב השכונה\ישוב? וכו'). לדוגמא הוחלט שהסניף זכה בתור הסניף המצטיין ולכן הוא זוכה

במיליון ₪. למי מגיע הפרס? (צוות/מרכזת/חניכים/הנהלה?) נשאיר את הדיון פתוח.

ב. מי אנחנו? עבודה ותצוגה

עזראים –הפסיפס האנושי בתנועה.

לחלק הזה יש שתי אופציות – אופציית יום חול (עדיף) ואופציית שבת .

אופציית יום חול: נבקש מכל החניכים מראש להביא איתם לפעולה תמונה קטנה שלהם (מודפסת ,לא בפלאפון). נחלק לכל

חניך בריסטול גדול, ונבקש מכל אחד להכין פלקט על עצמו. בפלקט צריך להתייחס לפחות לזווית הבאות (אפשר עוד, אבל

אלה חייבות להיות):

* תמונה

* גיל

* המשפחה

* דברים שאני אוהב לעשות

* מקום לימודים

* אני והעזרא

אפשר להתייחס בכל מיני צורות – אפשר לכתוב, אפשר לצייר, אפשר להדביק דברים, וכל רעיון יצירתי שעולה בראשכם.

את הפלקטים המוכנים נתלה ברחבי החדר \ הסניף, וניתן קצת זמן לחניכים להסתובב ולהתבונן. המטרה היא לאפשר לנו

להכיר טוב יותר אחד את השני, ולתת לחניכים אופציה להכיר טוב יותר את האנשים שבסביבתם, שמהווים את 'העזרא'

בשבילם.

אופציית שבת: קרוסלת ההיכרות – נחלק את הקבוצה לשני חלקים, חצי יושבים במעגל פנימי עם הפנים החוצה, וחלק

יושבים במעגל חיצוני עם הפנים פנימה. כך יוצא שכל שני חניכים יושבים אחד מול השני. בסבב הראשון נבקש מכל אחד

לספר במשך דקה על המשפחה שלו לבן זוג שלו, ואחר כך מתחלפים. נבקש מכל אנשי המעגל החיצוני לזוז מקום אחד

ימינה, ואז נבקש שיספרו דקה על דברים שהם אוהבים לעשות. עוד מקום ימינה, עוד דקה על בית הספר שלהם. עוד מקום

ימינה, על מה זה הסניף בשבילם (מה הם אוהבים, מתי הם התחילו לבוא, מה הם חושבים שצריך לשפר, וכו'). וכן הלאה

סבבים, עד שהעניין ממוצה. גם כאן, המטרה היא לאפשר לנו להכיר טוב יותר אחד את השני. נבקש מהחניכים לחשוב על

הפער בין רמת עומק הקשר עם האדם שמולנו ובין הדרך בה אני מתקשר איתו.

ג. איסוף סיפורים עזראיים

נשלח את החניכים להסתובב בסניף ולאסוף סיפורים על הסניף או על התנועה ממדריכים, מדריכות ,מרכזת, חג"סניקים,

הורים, או כל מי שבסניף. כל זוג מהקבוצה צריך לחזור עם סיפור אחד. נבקש ממי שחושב שיש לו את הסיפורים הכי

מעניינים לספר אותם )נאסוף עד שלושה סיפורים, לא יותר כדי לא להלאות( .נבקש מהקבוצה לסכם כל סיפור במילה אחת,

ונכתוב אותה על דף.

ד. יצירת הפאזל העזראי- סיכום

הפאזל העזראי הוא פאזל שמורכב מככככלללל העזראים. נתלה את המילים השונות מהסיפורים, ואת הפלקטים שהחניכים

הכינו בסניף- וניצור פאזל קבוצתי.

לחבריא א' אפשר לסכם בזה שאנחנו נמצאים בשנת המאה של התנועה, ואחד הדברים שאנחנו עושים זה לציין את

העזראיות הזו. והעזראיות הזו מורכבת מכל מה שעשינו היום – מאיתנו ,מהסיפורים ששמענו, ומעוד הרבה מאוד סיפורים

ואנשים בכל רחבי הארץ )ואפילו בחו"ל(. אפשר לסיים בשאלה – איזה סוג של עזראי אני? מה בעזראיות שלי הייתי רוצה

לחזק? איזה דברים עזראיים הייתי רוצה לשפר ולקדם בסניף שלנו? ואיך אנחנו בקבוצה יכולים לקדם את זה? למתקדמים

אפשר להמשיך את הדיון קצת יותר, ולדבר על מה המשמעות של העזראיות הזו.

# האם כל דבר יכול להיחשב עזראי בעינינו? (דגש על בעינינו, לא בעיני חג"ס\מרכזת\הנהלה\בוגרים וכו').

# מה זה אומר שהעזראים זה אנחנו? האם זה מטיל עלינו אחריות מסויימת?

# איך היינו רוצים לעצב את העזראיות הזו? איך היינו רוצים שהסניף שלנו יראה, ואיך היינו רוצים שהתנועה תיראה?

נסכם בזה שאנחנו החוליה הבאה בשרשרת מפוארת שהתחילה – כמו שלמדנו – רחוק מכאן לפי מאה שנה, כשכל דור נתן

את האופי שלו ועיצב את התנועה באופן קצת אחר. כל פעם לוקחים מהעבר ומשנים קצת. ומה אנחנו רוצים שיהיה מעכשיו

והלאה? איך אנחנו נעצב את התנועה במאה השנים הבאות?

אחד הדברים שאנחנו מדגישים בשנת המאה, זה החובה על כל אחד מאיתנו למצוא את התחום שבו הוא הכי טוב, שבו הוא

הכי כשרוני – ובתחום הזה לתרום לטובת החברה, התנועה והעולם. כדברי המדען אלברט איינשטיין (גם הוא מיהודי

גרמניה בימי הקמת התנועה):

"מטרת החינוך צריכה להיות: אנשים המצטיינים בעצמאות – במחשבה ובמעשה – ועם זאת רואים בשירות למען

הכלל את משימת חייהם העיקרית".

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *