מערך "יתמו חטאים מן הארץ" פעולה 1, מגיע לו

---

מגיע לו!

מטרות הפעולה:

1. החניך יכיר בחוסר יעילותה של הענישה המודרנית

2. החניך ירצה ללמוד את גישת היהדות כלפי עבריינות וענישה

מבנה הפעולה:

א. לך לכלא!

ב. מאסר- מונע עבריינות?

ג. הבנה כי כל ענישה נובעת מעולם ערכי ומגישה מוסרית

ד. פתיחת סוגיית הענישה ביהדות

מהלך הפעולה:

א.לך לכלא!

בית משפט – החניכים מקבלים תפקידים של: חבר מושבעים, שופט, קטיגור וסניגור, עדים וכו'. המדריך מציג 3 מקרים (נספח 1). החניכים מכינים את הטיעונים והעדויות ומנהלים משפט. על חבר המושבעים להכריע אם הנאשם זכאי או חייב ולקבוע את עונשו. בכל מקרה כדאי לגוון בין החניכים המציגים. לאחר כל משפט כותבים את פרטי המקרה ופסק הדין על גיליון נייר.

** (בשבת ניתן להכין מראש שמיניות בריסטול עם המקרים ועונשים צפויים ולפרוס בהתאם).

יש להניח כי כל העונשים יהיו מאסר, ורק אורך הזמן יהיה שונה ממקרה למקרה. כדאי להדגיש את המילים "מאסר" "כלא" "בית סוהר" ונרדפותיהם בעונשים ולהמחיש כי אנחנו לא ממש מגוונים.

דיון:

# האם יש הבדל בין כל מקרה ומקרה?

# האם יש הבדל בסוג העונש שנקבע לכל מקרה?

# איזה הבדל כן קיים בין העונשים?

# מה עומד לנגד עיני השופטים כאשר הם קובעים את עונשו של הפושע?

כיום בישראל העונש על כל עבריינות הוא "בית כלא". ההבדל היחיד בענישה הוא כמות הזמן שהעבריין יצטרך "לשבת". כפי שרואים בגיליון העונשים / בכרטיסיות שפרסנו, כמעט כל העונשים (אם לא כולם) שאנחנו מכירים זה בית סוהר ומספר השנים משתנה לפי חומרת המעשה.

# מה זה אומר על מטרת הענישה אצלינו?

# מה זה אומר על הגישה שלנו למעשה האדם?

# מה מטרת הכלא?

ב. מאסר- מונע עבריינות?

מפזרים על כיסאות את המקרים של בית המשפט (משלב א') + מקרים נוספים כיד הדמיון הטובה. משחקים את משחק הכיסאות שכאשר המוזיקה נפסקת, על החניך להמשיך את הסיפור שכתוב על הכיסא לידו נעצר- מה יקרה בעוד 4 שנים? וכך הלאה. בסוף המשחק כל חניך יקריא את סיפורי המקרה עם ההמשכים.

אפשרות נוספת- בקבוצות שהחניכים טובים בהצגות וזורמים, ניתן לעשות אימפרוביזציה: מתחילים הצגה של מקרה עבריינות, ומשלבים את החניכים תוך כדי בתפקידים שונים, ניתן גם להחליף שחקן באותו תפקיד (העבריין, השופט, הסוהר, משפחת העבריין, חברים שלו מהשכונה, בעל עסק שהעבריין בא לראיון עבודה אצלו, שוטרים וכו')

דיון:

# האם הענישה הנוכחית שלנו מצליחה לשנות משהו בחברה?

# האם סופם של העבריינים אינו לחזור ולהיות עבריינים?

# מחקרים מראים ש % 80 מהעבריינים ששוחררו, חוזרים תוך שנה לכלא בעבירות דומות ויותר משוכללות. איך זה קורה?

# מה המטרה המרכזית של בתי המשפט? של בתי הכלא? של גישת הענישה באמצעות מאסר?

תפקיד בתי הכלא למנוע מגע בין העבריינים לחברה, לנקות את החברה מהפושעים שבה. אין התייחסות לאדם עצמו שפשע, אין ניסיון לעזור לו, וקל וחומר שלא לחנך. מקימים מוסדות של פושעים (וכולנו יודעים שהפשיעה והאלימות בתוך בתי הכלא רבה מאוד, והכלא מהווה הרבה פעמים "בית ספר" לפושעים) ורגועים כי הם לא לידינו ולא מסכנים אותנו. כשיתגלה עוד פושע, נכלא גם אותו. אולי יש בנו צד שמאמין שהמאסר ירתיע ויגרום לעבריינים פוטנציאלים לחשוב שוב, אבל גם זה לא ממש מוכיח את עצמו. לצערנו יש אפילו כאלו שהכלא מהווה להם מחסה ומזון לתקופה מסויימת וזה הרבה יותר ממה שיש לרחוב להציע להם.

ג. הבנה כי כל ענישה נובעת מעולם ערכי ומגישה מוסרית

דרוש עונש -– על החניכים למלא תוך רבע שעה כמה שיותר סוגי ענישה הקיימים בעולם (נספח 2). הם יכולים לשאול בסניף, ברחוב, חבר טלפוני, אנציקלופדיות, –מה שיש. כל קבוצה אומרת את סוגי הענישה שמצאה, איפה הם מתבצעים וההיגיון שעומד מאחוריהם. דיון על "ההיגיון שמאחורי" – ניתן לערוך את הדיון לכל הקבוצה יחד, אפשר לחלק לקבוצות לפי סוגי הענישה השונים, או לפי ההיגיון מאחורי העונש (כל העונשים שמטרתם הרתעה / כל העונשים שמטרתם נקמה / כל העונשים שמטרתם מניעה / כל העונשים…). לכל צורת ענישה יש בסיס ערכי שעומד מאחוריה וחשוב לשים לב לכך. הבסיס הזה כולל יחס לאדם, גישה לטוב ולרע, תפיסה לגבי הפרט והחברה, זכותו ויכולתו של האדם להכריע על חייו של האחר ועוד.

לדוגמא: עונשים המבוססים בעיקר על הרתעה (מלקות / כריתת יד לגנב / כלא) מניחות כי האדם הינו רע, ולכן יש "לדבר אליו" בשפה של פחד. אין יכולת לחנך או לשפר אלא לפעול בתנאי רווח והפסד. לגרום לכך שלאדם לא יהיה שווה לעשות פשע. זה מה שהוא מבין, הפסד ותועלת, לא מעבר לזה. גישה זו גם גורסת כי יתכן ואדם אחד יסבול יתר על המידה "למען יראו וייראו" – כדי להרתיע אחרים שלא יבצעו מעשים כאלו וחמורים יותר.

עונש מוות מבוסס על כך כי יש אדם שאין לו תקנה ואין יכולת לחזור בתשובה. הנחה נוספת היא כי יש לחברה זכות לשלול חיים ממישהו שעשה דברים שאינם מקובלים עליה (חומרים ככל שיהיו). עונש מוות הינו בלתי הפיך, כך שרמוז בגישה זו שוודאי לנו שבית המשפט והמושבעים אינם טועים ויש להם וודאות בזיהוי האמת לחלוטין, ללא ספיקות כלל.

חשוב לציין שאמנם גם ביהדות יש עונש מוות, אך הוא נקבע לפי סנהדרין (ולא מושבעים מהעם הפשוט והרגיל), וסנהדרין שהרגה אחת לשבע שנים (ולפי גרסה אחרת אחת לשבעים שנה) נקראה "סנהדרין קטלנית". עונשים שמגמתם להרחיק את הפושע (כליאה, הגליה, סיביר, מחנות עבודה וכו'), מרוכזים בחברה הנורמטיבית. מטרתם "לנקות" את החברה מחולאיה באמצעות כריתה. גם הם מניחים שאין תקנה לאדם וצריך לרכז את כל הפושעים במקום אחד ו"שיאכלו אחד את השני". ישנה גישה פסיכלוגית שטוענת שיש "גן עבריין", כלומר פשיעה היא נטיה גנטית (כמו צבע עיניים) והדרך היחידה להתמודד היא להתרחק.

ד. פתיחת סוגיית הענישה ביהדות

ראינו שעונש המרכזי בישראל הוא מאסר. הבנו שהעונש הזה לא ממש יעיל, מקבע את העבריין ו"מכשיר" אותו להמשך פשיעה. הכרנו סוגי ענישה שונים מרחבי העולם ומהתרבויות השונות, ולמדנו שכל עונש טומן בחובו עולם ערכי וגישה מוסרית. פריסת בריסטול שעליו כתוב "יהדות" / שמש אסוציאציות של החניכים: מה הגישה של היהדות לעבריינות? מה זה אומר על עולמה הערכי והמוסרי? כל זה ועוד בפעולה הבאה! (תאמין שיכולים לתקן)

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *