מערך טכנולוגיה פעולה 4, לומדים להתמודד

---

פעולה ד'

לומדים להתמודד

 

 

 

מטרות הפעולה:

 

1.החניכים ישימו לנגד עיניהם את התחומים המרכזיים שיש לבחון ביחס לטכנולוגיה.

 

2.החניכים יזהו את ההתמודדויות שמזמנת לנו הטכנולוגיה ואת הקשיים הטמונים בה, וינסו להעלות פתרונות וכלים

 

להתמודדות.

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. מותר האדם מן הבהמה? היחס הנכון לשימוש באמצעי הטכנולוגיה

 

ב. מי שולט במי? שימוש נכון במידה מוגבלת

 

ג. זהירות, מים רדודים! השפעתו של התוכן הרדוד באמצעי התקשורת

 

ד. שומר ראש – הסכנה הטמונה במסירת פרטים אישיים ברשת

 

ה. העולם שייך לעצלנים? מעלת העמל

 

מהלך הפעולה:

 

* הערה למדריך: הפעולה ארוכה יחסית, וכוללת בתוכה תחומים חשובים רבים הקשורים לעולם הטכנולוגיה. לכן במקרה

 

של חוסר זמן ניתן לבחור לאיזו מהמורכבויות להתייחס בהתאם לאופי הקבוצה, ואף לפצל את הפעולה לשתי פעולות. כמו

 

כן מופיעות בנספחים הרבה כתבות והמחשות, וניתן לבחור באילו מתוכן להשתמש.

 

 

א. מותר האדם מן הבהמה? היחס הנכון לשימוש באמצעי הטכנולוגיה

 

* בשלב זה נבנה את היחס הנכון לשימוש באמצעי הטכנולוגיה, ונבחן את ההתמכרות לעומת היכולת להגביל. כדי לבחון

 

זאת חשוב קודם כל להבין שמה שמייחד אותנו כיצורים אנושיים הוא שאנו בעלי שכל ודעת, ויש לנו יכולת בחירה שמחייבת

 

אותנו.

 

 

מניחים על הרצפה תמונות של בעלי חיים שונים (נספח 1), ומבקשים מהחניכים לתאר מה משותף לכל היצורים שבתמונות

 

(אוכלים, מתרבים, מזדווגים, זזים, נושמים וכו'). לאחר מכן מוסיפים לתמונות גם תמונה של אדם, ושואלים שוב: מה

 

משותף לכל היצורים שבתמונות? לאחר מכן שואלים מה בכל זאת שונה בין האדם לשאר בעלי החיים. סביר להניח שיעלו

 

דברים כמו דיבור, מחשבה, יצירה וכו'.

 

 

מציגים בפני החניכים את חמש מדרגות הבריאה לפי ר' יהודה הלוי בספרו 'הכוזרי'  (נספח 2). מטרת שלב זה היא להדגיש

 

שהדבר שמייחד את האדם הוא העניין השכלי, הדיבור והיכולת לבחור (להרחבה, ראו דברי ריה"ל בכוזרי על נושא זה

 

בנספח 3). מסבירים לחניכים את העיקרון שכל מדרגה כוללת את המאפיינים של המדרגה שתחתיה ויש לה מאפיין נוסף על

 

גביה (מומלץ כמובן לתת לחניכים לאפיין כל מדרגה):

 

דומם – חומר בלבד, בלי תכונות נוספות.

 

צומח – עשוי מחומר, אך זקוק למזון (מים ושמש) כדי להתקיים, ויש לו יכולת להתרבות.

 

חי – עשוי מחומר (גוף), אוכל, נושם, מתרבה בילודה, זז ממקום למקום, עצמאי, בעל חושים ורצונות.

 

מדבר – בנוסף לכל מאפייני בעלי החיים, למדבר (האדם) יש שכל, ובהתאם לעובדה זו הוא גם מדבר, יכול לעבוד על

 

מידותיו ויכול לבחור.

 

יהודי – זו מדרגה מעל כל אדם רגיל, כי ליהודי יש את היכולת להתנבא ולהתקשר לאלוקות (כדוגמה לכך מביא הכוזרי את

 

משה רבנו שהיה בהר סיני ארבעים יום וארבעים לילה בלי מזון).

 

 

מסכמים ומדגישים שאנחנו יצורים בעלי שכל, וזו מעלתנו, ולכן חובה עלינו לבחון דברים ובהתאם לבחינה השכלית יש לנו

 

גם יכולת לבחור בכל התחומים – מה לאכול, מה ללבוש, איך לדבר, עם מי להתחבר, האם להתפלל, כמה לישון וכו'. בנוסף

 

לכך, אנחנו גם בעלי המדרגה הגבוהה ביותר – מדרגת היהודי, כך שהבחירות שאנחנו עושים צריכות להיות מותאמות

 

למדרגה שלנו ועליהן להיות ערכיות, מוסריות ומותאמות לדרך חיינו. (לפי מה האדם בוחר? לכך נתייחס בהמשך.)

 

 

ב. מי שולט במי? שימוש נכון במידה מוגבלת

 

שואלים את החניכים כמה שאלות שימחישו את העובדה שיש דברים רבים שיש לנו צורך בהם, אך הם מועילים רק כאשר

 

משתמשים בהם במידה הנכונה (נספח 4). לאחר השאלה האחרונה אפשר להראות לחניכים את הקריקטורה הממחישה

 

את מה שהוזכר בשאלה (נספח 5). אפשר להכין מהציורים חוברת, שכאשר מדפדפים בה בזריזות התמונות נראות כאילו

 

הן זזות.

 

 

מסכמים: יש בעולם המון דברים שהם טובים וחשובים, אך השימוש הנכון בהם הוא דווקא במידה מוגבלת. הגבלה אין

 

פירושה לאסור, אלא להפך – אנחנו מעוניינים באותו דבר, ולכן מגבילים את עצמנו כדי להפיק ממנו את המרב.

 

 

לצורך המחשה נתייחס לשמש, שהיא אמנם הכרחית לקיום העולם, אך למרות זאת חשיפה ארוכת טווח לשמש היוקדת

 

עלולה להוות סכנה בריאותית. כדוגמה נוספת אפשר להתייחס לילד שרוכב על אופניו על גג בלי מעקה. בוודאי שכדי

 

להיזהר שלא ליפול הוא ישתדל לרכוב רק בשטח מצומצם במרכז הגג. לעומת זאת אם יש מסביב לאותו גג מעקה – הוא

 

ירשה לעצמו לרכוב בשטח גדול הרבה יותר, אפילו סמוך לקצה הגג, וזאת דווקא בזכות ההגבלה. אפשר גם לספר זאת

 

כסיפור קצר, ולבקש מהחניכים לומר היכן מומלץ לילד לרכוב בכל אחד מהמצבים. כך גם בכל מה שקשור לטכנולוגיה – יש

 

בה תועלת רבה, היא מקלה על חיינו, העולם התפתח בזכותה, תוחלת החיים התארכה בזכותה וכו', אך צריך לדעת לבחון

 

את הדברים ולבחור במידת השימוש הנכונה. הגבלה היא עניין של בחירת הכמות הרצויה וקביעת כללי השימוש.

 

מחברים את העניין לחמש מדרגות הבריאה שהזכרנו: השכל ויכולת הבחירה הם הדברים שמייחדים אותנו, וזה בדיוק מה

 

שמאפשר לנו לשלוט על השימוש בפלאפונים, במחשבים, באינטרנט וכו', וכך להתרחק מהתמכרות לאותם אמצעים

 

טכנולוגיים.

 

 

התמכרות היא מצב שבו איננו מצליחים לשלוט במעשינו, ולמעשה הפלאפון או המחשב הם השולטים בנו. כאשר איננו

 

מצליחים לעצור באמצע תוכנית טלוויזיה לצורך משהו חשוב אחר – זה צריך להדליק לנו נורה אדומה. כאשר אמי קוראת לי

 

אך אינני מתייחסת כי אני מרוכזת בפייסבוק – זה צריך להדליק לי נורה אדומה. כאשר יש מפגש חברים, אך אני מתעסק

 

בפלאפון יותר מאשר בשיחה איתם – זה צריך להדליק לי נורה אדומה. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו כל הזמן

 

היא מי שולט במי – האם אני מגבילה את עצמי ושולטת בדרך השימוש באמצעים הטכנולוגיים, או שמא אני זורמת ונותנת

 

להם לשלוט בי? אפשר להיעזר לצורך ההסבר בהגדרה המילונית למושג התמכרות (נספח 6).

 

 

מסבירים לחניכים שבשלבים הבאים בפעולה נתייחס לנקודות שעלולות להיות מכשילות ובעייתיות בכל מה שקשור

 

לטכנולוגיה, וננסה לתת כלים מעשיים לבחינה ולהתמודדות. מדובר בדברים שלא תמיד אנחנו שמים לב לכך שהם מכשילים

 

אותנו, כמו רדידות, עצלות, סכנות ברשת ועוד, אך בדיוק לחידוד חושים אלו נועד המערך.

 

 

ג. זהירות, מים רדודים! השפעתו של התוכן הרדוד באמצעי התקשורת

 

* בשלב זה נתייחס לעולם התוכן הרדוד שיש באמצעי התקשורת, וננסה לעמוד על השפעתו עלינו ועל התרבות שנוצרת

 

בעקבותיו.

 

 

מניחים במרכז המעגל את דירוג הרייטינג (אחוז הצופים) של התכניות הנצפות ביותר בשנת 2013 (כיום הנתונים אינם

 

שונים בהרבה). עוברים בזריזות על עיקרי הדברים, וקוראים שאלה שכתב אדם מבוגר הקשורה כמובן ל'אח הגדול'

 

(נספחים 7-8).

 

 

שואלים את החניכים: מה מביא כל כך הרבה אנשים לצפות בתוכנית 'האח הגדול' (יותר ממיליון איש!)? מה מושך בתכנית

 

כמו 'מאסטר שף' או 'הכוכב הבא'? המשותף לרוב התוכניות המצליחות ביותר הוא שהן תוכניות ריאליטי. מה מאפיין

 

תוכניות אלו?

 

 

לאחר דיון קצר נתייחס באופן מעמיק לתוכנית מסוימת שרבים מהחניכים אוהבים, וננסה להביט על התופעה בעיניים

 

ביקורתיות. כדאי שהחניכים הם אלה שינסו להעלות ביקורת על התכנית, כי זו התנסות חשובה! ביום חול מומלץ לכתוב על

 

בריסטולים את עיקרי הדברים שיעלו החניכים ולהניח מולם על הרצפה. במידה שהחניכים לא יזכירו את אחת הנקודות,

 

המדריך יוסיף אותן ויפרט גם עליהן (נספח 9).

 

 

כדוגמה נתייחס כאן לחלק ממאפייני 'האח הגדול':

 

1. מציצנות: מה שמאפיין את רוב תוכניות הריאליטי, ובמיוחד תוכנית כמו 'האח הגדול', היא המציצנות. הרצון לדעת הכול

 

על אדם כלשהו עד הפרטים הקטנים.

 

2. סכסוכים והקנטות: בתכניות ריאליטי רבות המתמודדים מתבקשים להדיח את חבריהם, ואף עושים זאת לעיני כולם,

 

כמו לדוגמה בתכנית 'האח הגדול'. כך אנו נחשפים לשעות רבות של הקנטות, תככים ומזימות נגד אנשים אחרים, מה

 

שמוסיף אקשן אך למעשה מרגיל אותנו לדבר על אחרים מאחורי הגב, הופך שקרים ללגיטימיים כדי להשיג מטרות מסוימות

 

וכו'. תופעה זו נפוצה מאוד גם בפייסבוק, שם בקלות רבה מדי אנשים מעלים סטטוסים שמשפילים אחרים, פוגעים בנפשם

 

ולעתים אף מביאים אנשים לפגוע בעצמם בגלל השפלות חוזרות.

 

3. הדמויות הראשיות: כדי למשוך את הקהל לצפות בתכניות הריאליטי, יוזמי התכנית מגייסים סוגים שונים של מתמודדים.

 

בדרך כלל יהיה איזה דוס הזוי שאינו משקף את עולם התורה האמיתי, מישהו שמרבה לקלל, חוזר בשאלה, אדם עם נטיות

 

הפוכות וכו'. אנו כצופים מתרגלים לכך שאלו דמויות המופת שלנו שאנו מעריצים והיינו שמחים לפגוש ברחוב. האם אכן

 

מהם אנחנו רוצים ללמוד? ואולם, אנחנו מושפעים מדמויות אלה גם בלי שנרצה בכך.

 

4. מודלים שגויים: בתכניות רבות הופכים מודלים מעוותים לאידיאליים. מסוממים ואלכוהוליסטים יכולים להופיע כדיירים

 

נערצים ב'אח הגדול'. בגידה בבן או בבת הזוג הופכת לדבר לגיטימי, דבר שבולט ב'אח הגדול' ואף בתכנית 'עד סוף העולם',

 

שהנושא שעומד במרכזה הוא גירושין וכל הזמן אנו נחשפים בה למריבות ולהקנטות של הזוגות הגרושים. מדוע עלינו להיות

 

חשופים לכך? האם מכאן נלמד מהי נאמנות ומהו ויתור למען בן הזוג או למען חבר או חברה? ברור שזהו מודל מעוות, אך

 

בעקיפין אנו מושפעים מכך והתודעה שלנו נבנית באופן לא בריא.

 

 

שואלים כשאלת סיכום: האם כל זה מתאים לעולם הערכים שלי? יש לנו יכולת לבחור! ויש אף אלטרנטיבות של

 

תרבות איכותית, שרק צריך לבחור להיחשף אליה!

 

 

ד. שומר ראש – הסכנה הטמונה במסירת פרטים אישיים ברשת

 

* בשלב זה נתייחס לסכנה נוספת והיא מסירת פרטים אישיים ברשת, דבר שהוביל במקרים רבים לתקיפות מין, לפגיעות על

 

רקע לאומני, לגניבת כספים ורכוש ועוד.

 

 

מחלקים לחניכים תמונות של אנשים שעושים מעשים מסוכנים (נספח 10), ושואלים אותם מה יכול לקרות לאנשים אלה,

 

ומה דעתם עליהם (האם הם אמיצים, משוגעים או משהו אחר?).

 

 

שואלים את החניכים מה דעתם על מסירת פרטים אישיים באינטרנט, פרסום תמונות, כתובת, מידע משפחתי, פרטי בנק

 

וכו'. אפשר כמובן לחלק ולהבדיל בין מסירת פרטים שונים, ואף להתייחס לתועלת הטמונה בכך שבאמצעות האינטרנט

 

אפשר גם לתרום לעמותות ולשלם לרשויות, דבר הכולל מסירת פרטי כרטיס אשראי.

 

 

לאחר הדיון מספרים לחניכים על כמה מקרים (נספח 11) שבהם אנשים נפגעו לאחר שמסרו פרטים אישיים באינטרנט,

 

וסיפור נוסף על פגיעה באמצעות האינטרנט בדרך מעט שונה. לאחר ההקראה מומלץ להעביר בין החניכים את הכרטיסיות

 

לצורך עיון.

 

 

הערה: על המדריך לבחור את המקרים שמתאימים לחניכיו – בנים או בנות, רמת הבגרות, הרגישות וכו'.

 

 

המטרה כמובן אינה להפחיד אלא להיזהר ולהישמר. לכן, לאחר הסיפורים מבקשים מהחניכים להעלות רעיונות כיצד אפשר

 

להישמר מדברים כאלה, כי כזכור האינטרנט הוא כלי ואפשר גם לנצלו בדרכים טובות בלי ליפול, עיקר השאלה היא כיצד.

 

ביום חול מומלץ לכם, המדריכים, לכתוב לעצמכם את הרעיונות לטובת פנקס הטיפים המעשיים שיחולק לחניכים בסוף

 

המערך.

 

 

ה. העולם שייך לעצלנים? מעלת העמל

 

* בשלב זה נתייחס לכך שבזכות הטכנולוגיה המפותחת תהליכים רבים מתקצרים, כמו למשל חימום אוכל, הגעה ממקום

 

למקום, נגישות למידע ועוד, וזה מבורך! אך עם זאת צריך לשים לב שאיננו מתרגלים להיות אנשים שחייבים לקבל הכול

 

באופן מיידי, ולא מסוגלים חלילה לאפשר לתהליכים להתרחש בקצב הדרוש להם. בנוסף לכך נראה כי לעמל יש ערך בפני

 

עצמו.

 

 

מחלקים לחניכים דף עם מקרים שונים, וליד כל מקרה כמה פרצופים המביעים רגשות שונים (נספח 12). בכל אחד

 

מהמקרים יסמנו החניכים את הרגש שמבטא את תחושותיהם בסיטואציה זו, ויכתבו מה היו עושים כתגובה. בכל אחד

 

מהמקרים שומעים את דבריהם של כמה חניכים. המתודה תמחיש כי קיצור תהליכים מסייע לפעמים למהלך חיינו, אך צריך

 

להיזהר שלא נתרגל להשיג הכל מיד (רק בהמשך הפעולה נציג זאת בפני החניכים).

 

 

מפזרים על הרצפה כמה תמונות (נספח 13), ושואלים את החניכים מה משותף לכולן. התמונות כולן מסמלות דברים שאי

 

אפשר להשיג מהר, תוך קיצור תהליכים.

 

 

שואלים את החניכים מה ההבדל בין התמונות למקרים שעלו מקודם (בדף). לאחר הדיון מסכמים: בדורנו התקצרו תהליכים

 

רבים והדבר מקל על מהלך חיינו, אך עם זאת יש להיזהר שלא נתרגל להשיג דברים רק באופן מיידי. התמונות כולן

 

ממחישות היטב שיש דברים שאי אפשר להשיג בלי תהליך. לדוגמה, אם אישה תלד בחודש השלישי אין ספק שהעובר לא

 

יחזיק מעמד. כמו כן, אם יורידו את הגבס לאחר מספר ימים בלבד אין סיכוי שהשבר יתאחה.

 

 

אך האם יש ערך לעמל בפני עצמו? העמל בונה באדם סבלנות, מחזק את כוחותיו, מחבר אותו לדבר שהוא עמל עליו,

 

מלמד אותו דברים על עצמו ומקנה זמן לחשיבה והתחדשות לאורך הדרך.

 

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *