מערך חינוך גופני-תורני פעולה 2, יהדות השרירים

---

יהדות השרירים

 

 

 

מטרת הפעולה:

 

החניכים יעשו ספורט מתוך הכרת חשיבות הספורט ביהדות.

 

 

מבנה הפעולה

 

א. הכרה בחשיבות שמירת הגוף המכיל את צלם אלוקים.

 

ב. הקשר בין שמירת הגוף לחיזוק הרוחניות בעמ"י.

 

ג. הדגמת הקשר בין הרוח לכח בעם ישראל

 

ד. לימוד – התחיה הגופנית של האומה  

 

 

מהלך הפעולה

 

א.  הכרה בחשיבות שמירת הגוף כצלם אלוקים שבאדם 

 

מספרים לחניכים סיפור על יוסי- תלמיד כיתה ג', שממש לא שמר על הגוף שלו. הוא

 

כמעט ולא אכל, לא עשה התעמלות אף פעם, וגם כשהיה חולה לא הסכים ללכת לרופא.

 

תמיד היה מהלך ללא נעליים, בקיץ- בגופיה בשמש הקופחת ובחורף- בחולצה קצרה בגשם

 

הסוער. בעיני יוסי, העיקר זו הנשמה. לנשמה שלי טוב, שמח לי בחיים וזה העיקר! הגוף

 

הוא רק החיצוניות, וזה לא כ"כ חשוב! יום אחד הוריו של יוסי החליטו שנמאס להם ולקחו את

 

יוסי לשיחה רצינית…

 

מחלקים את הקבוצה ל2: יוסי וההורים של יוסי. עליהם למצוא כמה שיותר טענות למה הם

 

צודקים, ועורכים דיון בין 2 הקבוצות.

 

# אפשרות נוספת: לערוך משפט בין ההורים ליוסי. אחד החניכים ממונה כשופט, שניים הם ההורים

 

של יוסי, עוד אחד יוסי, השאר עדים, תובע, הגנה וכו'. המשפט יכול להיות שההורים תובעים את יוסי

 

על זלזול בבריאות ויכול להיות הפוך, שיוסי תובע את ההורים שמנדנדים לו ומציקים.

 

טיעונים אפשריים ליוסי: זה הגוף שלי ואני אעשה בו כרצוני, זו בעיה שלכם שאתם לחוצים,

 

אני מרוצה גם אם אני חלש וזה לא העסק שלכם, אני משקיע את הזמן בקריאה וזה הרבה

 

יותר חשוב מלשחק כדורגל..

 

טיעונים  אפשריים להורים של יוסי: אנחנו ילדנו אותך וגידלנו אותך ואתה לא רשאי להרוס את

 

הגוף שכ"כ השקענו בו, אתה ילד קטן ולא מבין ואח"כ תתחרט, עולה לנו מלא כסף להזמין כל

 

פעם רופא הביתה כי אתה לא שומר על הבריאות

 

# אח"כ שואלים: האם הגוף שלנו הוא באמת שלנו? האם מותר לנו לעשות בו כרצוננו? האם בנ"א

 

שרוצה להזיק לגופו, מותר לו לעשות זאת?

 

 

הגוף שלנו ניתן לנו כפקדון, ובו יש צלם אלוקים – הנשמה. אסור לאדם לעשות בגוף כרצונו, כי הגוף

 

הוא של הקב"ה. עלינו לזכור כל הזמן שהקב"ה נתן לנו את הגוף כפקדון שיש לשמור עליו ושיש בו נשמה

 

אלוקית שהגוף מגן עליה. ישנם איסורים להשחתת גופינו כי הוא לא שלנו וכי הוא מכיל נשמה אלוקית:

 

 

"לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך"	ויקרא יט' כז'
"ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה"'	ויקרא יט' כח'

 

 

ב .הקשר בין שמירת הגוף לחיזוק הרוחניות בעמ"י

 

תחרות "איזה כלי !"

 

נותנים לשני חניכים שקית ניילון פשוטה (כזו ששמים בה את הקניות מהסופרמרקט). חניך אחד

 

צריך למלא את השקית כמה שיותר מהר בגזרי נייר, החניך השני צריך למלא את השקית שלו

 

באבנים. וודאי שהשקית לא תחזיק את האבנים ותיקרע. ככל שהתוכן יותר גדול וכבד, הכלי שמכיל

 

אותו צריך להיות מספיק חזק בהתאם. תוכן רציני גורם לנו ליצור כלי חזק שיתאים, וכלי חזק מאפשר

 

לנו ליצוק לתוכו הרבה תוכן. אם לא נדאג לחיזוק הגוף שלנו, גם הרוחניות תפגם כי לא יהיה לה איפה

 

לחול. הכוח הפיזי של עמ"י נובע מחיזוק התורה, וכן להפך, אנו זקוקים לגוף בריא כדי לחזק את הרוחניות

 

בעמ"י. הקשר בין המצב הרוחני ומצב הגופני של עמ"י פועל בשני הכיוונים: חוזק גופני מאפשר אמירה

 

רוחנית, ויצירה רוחנית בונה יכולת גופנית. בפעולה הקודמת (לך להתעמל) ראינו שיש קשר בין גוף ונפש.

 

כשאנחנו בריאים פיזית, גם הנפש שלנו במצב טוב. עכשיו אנחנו מבינים שבעם ישראל זה חשוב שבעתיים.

 

בגלל שלעמ"י יש נשמות גדולות ומטרה רוחנית חשובה, צריך גם כלי חזק, צריך גוף בריא שיוכל לפעול ולמלא

 

את ייעודו. זה נכון ברמת כל אדם יהודי שצריך לשמור על כושר ובריאות הגוף וברמת עם ישראל כולו, שצריך

 

ליצור מסגרות פיזיות חזקות וטובות.

 

 

ג. הדגמת הקשר בין הרוח לכח בעם ישראל

 

גם בתקופותינו ישנם אנשים גיבורים פיזית, שהבינו שיש קשר בין גבורתם הפיזית לבין הגבורה

 

הרוחנית של עמ"י.

 

* אפשר לתת את הקטעים ל2 חניכים מראש ולבקש שיציגו את הדמויות. ניתן להראות תמונה של

 

רפאל הלפרין ושל דרור וינברג הי"ד (נספח 1), לבקש מהחניכים שמכירים שיספרו מה הם יודעים

 

על הדמות ולהשלים את המידע שהם החסירו. רפאל הלפרין ודרור ויינברג הם דוגמא למערכת

 

הגומלין בין הרוח לכוח של עם ישראל. בדורות הקודמים היו הרבה אנשים כאלה. דוד המלך היה

 

לוחם חזק ואמיץ וגם מלך צדיק ומחבר התהילים. שלמה, בנה כלכלה בריאה ומדינה חזקה וגם את

 

בית המקדש המלא רוח. בדוגמאות של האישים שנתנו ,רפאל הלפרין השתמש בכוחו הפיזי כדי לרומם

 

את מצב הרוח של עמ"י ואת האמון שלו בעצמו. דרור וינברג הי"ד הבין שכל כוחו וגבורתו הפיזיים נובעים

 

מכוחו של בית המדרש ומהחידוש הרוחני. בעמ"י יש קשר בין גבורה פיזית לגבורה רוחנית ואנו צריכים

 

לטפח בתבונה את שתיהן.

 

 

ד . לימוד- התחיה הגופנית של האומה

 

מצ"ב מספר קטעים המבהירים כי דווקא בדור הגאולה, הקשר בין גוף חזק לרוח איתנה בולט

 

ומשמעותי יותר. כדאי מאוד ללמוד אפילו קטע קצר עם החניכים.

 

"כשהרוחניות מתגברת אז מוצאים בני האדם טעם לחייהם. אז הם מבינים ומרגישים שכדאי לחיות.

 

ערך החיים אז הולך ועולה, ועל כן מבקשים אז בני האדם לבסס יותר את החיים החומריים, שיהיו

 

יותר בטוחים, יותר רחבים ונאים"…

 

אחדות ושניות / מאמרי ראי"ה א' עמ' 234

 

 

הסבר:

 

כשיש לאדם מטרה, יש לו רוח, חזון, שאיפה שקרובה למימוש, אז הוא מרגיש שיש סיבה לחיות ומשקיע

 

בחיים, רוצה להיות בריא וחזק כדי שיוכל לפעול ולהשיג את השאיפה שלו. אדם שאיבד את הרוח עלול

 

לשקול התאבדות, הוא זונח את גופו ואת תנאי חייו כי בלאו הכי החיים שלו לא שווים בעיניו. כשעמ"י גדל

 

ברוחניות, מתקרבת תקופת הגאולה, היכולת למלא את תפקידנו בעולם בהישג יד, אנחנו מבינים שאנחנו

 

צריכים לדאוג למצבינו החומרי והבריאותי כדי שנוכל למלא את התפקיד. יש טעם לחיינו כפרטים וכאומה

 

ולכן אנחנו משקיעים בחיים אלו ושומרים עליהם.

 

 

"גדולה היא תביעתנו הגופנית.  גוף בריא אנחנו צריכים.  התעסקנו הרבה בנפשיוּתּ, שכחנו את

 

קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר-קודש, לא פחות ממה

 

שיש לנו רוח-הקודש.  עזבנו את החיים המעשיים ואת התבררות החושים ואת הקשור עם המציאות

 

הגופנית המוחשית, מפני יראה נפוּלּה, מפני חוסר אמונה בקדושת הארץ.  אמונה —  זה סדר זרעים,

 

שמאמין בחיי-העולמים וזורע.  כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה, עם כל הוד רוחניותה, גם

 

תשובה גשמית יוצרת דם בריא ,בשר בריא, גופים חטוּבּים ואיתנים. רוח לוהט זורח על גבי שרירים

 

חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה, זכר לתחית המתים הגופנית… ההתעמלות,

 

שצעירי ישראל עוסקים בה בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה, היא משכללת את הכוח הרוחני של

 

הצדיקים העליונים, העוסקים בייחודם של שמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלוהי בעולם, ואין

 

גילוי אור אחד עומד בלא חברו כלל… שיצחקו הנערים לחזק כוחם ורוחם בשביל גבורת האומה בכללה –

 

עבודת-הקודש הזאת מעלה את השכינה מעלה-מעלה, כעלייתה על ידי שירות ותשבחות שאמר דוד מלך

 

ישראל בספר תהלים.  אלא שעל ידי הכוונות העליונות עולה הנשמה הפנימית ,ועל ידי המעשים המאמצים

 

את גוף היחידים לשם הכלל עולה הרוחניות החיצונית, ושניהם כאחד משכללים את סדרי הקדוּשּות כולם. 

 

בהבלטת אופיה של האומה בפרשה הקטנה שכל גופי תורה תלויים בה:  בכל דרכיך דעהו".

 

(הרב קוק אורות התחיה)

 

 

הרב קוק מסביר שההתעמלות קשורה באופן ישיר לחיזוק ישיר לחיזוק הכח הרוחני. כשאדם משכלל את

 

כוחו ורוחו בשביל האומה כולה – השכינה עצמה מתעלה.

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *