מערך "אמת או חובה" פעולה 2, מנגנונים של שקר

---

מנגנונים של שקר

 

 

 

מטרת הפעולה:

 

החניכים ילמדו על מנגנונים פסיכולוגיים המסיטים את האדם מן האמת שלו.

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. עדריות- מהי?

 

ב. שכנוע עצמי

 

ג. סיכום.

 

 

מהלך הפעולה:

 

א. עדריות – מהי?

 

הצפה:

 

נקרא יחד עם החניכים את הקטע הבא:

 

סטודנט בשם סם וארבעה ממכריו צופים במועמד לנשיאות הנושא נאום בטלוויזיה. סם מתרשם לטובה מן המועמד הראשון

 

הוא מחבבו יותר מן המועמד השני וזאת בגלל כנותו של הנואם. אחרי הנאום אומר אחד הסטודנטים כי המועמד הראשון

 

דוחה אותו, שהוא עשה עליו רושם של אדם מזויף וכי הוא מעדיף את המועמד השני. כל האחרים ממהרים להסכים לדעתו.

 

סם נראה נבוך ונתון במצוקה. רגע לפני הסוף, נעצור את ההצגה וישאלו את החניכים כיצד הם היו נוהגים במקום סם במצב

 

כזה.

 

 

ניתן לעשות זאת בשתי הדרכים הבאות:

 

1. להפנות את השאלה לחניכים מתוך דיון פתוח.

 

2. לתאר שני מצבים:

 

* סם בוחר לפי מה שהוא באמת חשב לכתחילה.

 

* סם אכן משנה דעותיו לפי ההשפעה החברתית גם כאשר הוא לא באמת אמיתי עם עצמו.

 

 

אחרי שנתאר את שני המצבים, נבקש לערוך הצבעה באמצעות פתקים בשני צבעים. לאחר דיון בדעות שהחניכים העלו-

 

נגלה את סוף הסיפור, מה באמת סם עשה: לבסוף, סם ממלמל: " כנראה שאין הוא עושה רושם של אדם כנה כמו שניתן

 

היה לצפות ממנו."

 

 

עיבוד:

 

נסביר מהי "עדריות" (קונפורמיות), נשאל ונדון עם החניכים על יתרונותיה וחסרונותיה של ה"עדריות" (ללכת אחרי העדר –

 

הקונפורמיות) נקריא לחניכים את ההגדרה לקונפורמיות (מומלץ לפרוס על הריצפה כבריסטול):

 

"קונפורמיות היא שינוי בהתנהגותו או בדעותיו של אדם כתוצאה מלחץ אמיתי או מדומה של אדם אחר או קבוצת

 

אנשים."

 

 

נשאל את החניכים אם הם מבינים את ההגדרה, והאם הם מסכימים לה. לאחר מכן, נפתח דיון, נעלה את השאלות הבאות:

 

# מה גורם לאנשים להיכנע ללחץ החברתי של הקבוצה?

 

# האם האדם באמת משנה את דעתו, או שהוא רק משנה את התנהגותו כלפי חוץ?

 

# האם השינוי הזה חולף או תמידי?

 

 

כעת, ננסה לבחון את היתרונות והחסרונות של הקונפורמיות:

 

יתרונות:

 

* קונפורמיות יוצרת נורמות וסדר להתנהגות חברתית, לדוג': אכילה בסכין ומזלג.

 

*קונפורמיות עוזרת להגיע להתנהגות רצויה גם אם עדיין לא הבנתי את הסיבות לכך, לדוג': ילד קטן שהולך עם כיפה.

 

*הרגשת שייכות (אפילו שאינה אמיתית)

 

 

 חסרונות:

 

*קונפורמיות מרחיקה את האדם מן האמת שבה הוא מאמין.

 

*קונפורמיות מרחיקה את האדם מעצם המחשבה

 

*קונפורמיות גורמת לאדם לשנות את דעותיו רק כדי להיות אהוב.

 

*קונפורמיות יכולה להוביל לנורמות וסדרי התנהגות שליליים.

 

 

ב. שכנוע עצמי

 

כעת, נציב שתי קערות בפני הקבוצה. האחת, עם צימוקים והשנייה עם מסטיקים. לאחר מכן, נבקש מכל חניך לבחור רק

 

באחת מהאפשרויות ולקחת מהקערה העדיפה עליו. לאחר שכולם בחרו ואכלו, נסביר את נזקיו של המסטיק לעומת מעלותיו

 

של הצימוק. כעת ,נשאל את החניכים האם לנוכח המידע החדש, היו משנים את בחירתם? אם לא, מדוע?

 

 

*שימו ️❤! *  סביר להניח (וכדאי להדגיש)  שמי שבחר במסטיק לא ירצה להודות בטעותו ויסביר מדוע היה בוחר שוב

 

במסטיק. (לדוג': זה טעים, מה אכפת לי מהשיניים, אחד זה לא נורא.., צימוקים עושים כאב בטן.. וכו').

 

 

חשוב להבין – החניכים ששכנעו את עצמם – עברו בעצם תהליך של "דיסוננס קוגניטיבי."  כעת, לפני שנסביר זאת, נחלק

 

את הקבוצה ל2, כאשר כל קבוצה מקבלת קטע העוסק במהו דיסוננס קוגניטיבי (נספחים 1 ו 2). נתכנס יחדיו ונבקש מכל

 

קבוצה סיכום קצר על מה שקראו.

 

 

לאחר מכן, נשאל את החניכים-

 

# האם הם מכירים מציאות כזו בחייהם? מצב בו ישנם שתי דברים שסותרים אחד את השני, אז כדי להרגיש טוב ונוח עם

 

עצמי, אני משנה אחד מהם ?

 

# נבקש כעת מהחניכים לחשוב על דוג'? אם הם יתקעו, אפשר לעזור להם עם הדוגמא הבאה, שמוכרת יותר לחניכים –יש

 

לי מבחן מחר, מצד שני כל החברות הולכות לפיצה הערב כי יש יומולדת לאחת מהן. מה אעשה? איך אבחר באחת

 

מהאפשרויות מבלי להרגיש חוסר נוחות?

 

1. אומר לעצמי שלא אכפת לי מהמבחן- ואצא עם החברות.

 

2. אומר לעצמי שהמבחן ממש חשוב ושבכלל לא בא לי פיצה- ואשאר בבית.

 

 

ג. סיכום

 

לסיכום, נלמד את רש"י על הגמרא בבא מציעא:

 

"שהרי דבר המסור ללב – ולפיכך נאמר בו ויראת מאלהיך. שהרי כל הדברים הללו אין טובתן ורעתן מסורה להכיר אלא ללבו

 

של עושה הוא יודע אם לעקל אם לעקלקלות ויכול הוא לומר לא עשיתי כי אם לטובה".

 

 

תהליכים אלו, שנלמדו בפעולה, מתרחשים בתוך ליבו של האדם. לא תמיד ניתן להבחין בהם מבחוץ ולכן, חובתו של כל

 

אחד, לברר עם עצמו עד כמה הוא אמיתי וכנה ועד כמה הוא מושפע מתהליכים אלו (השפעה חברתית, שכנוע עצמי).

 

תהליכים אלו משפיעים מאוד על דעתו של האדם עד שיכול להגיע למצב בו הוא משקר לעצמו. מודעות לתהליכים אלו, היא

 

זו שעוזרת למנוע אותם ולהיות אמיתיים עם עצמנו ועם הסביבה. זוהי משימה לא פשוטה, אך אנו מאמינים  שאם יש רצון

 

וכנות, ניתן להתמודד איתה. חשוב להדגיש לחניכים, כי הפעולה עוסקת בדברים המסורים לליבו של כל אחד ואחד. ייתכן

 

שכל אחד יאמר: "לי זה לא קורה אף פעם", אך כדאי להיות אמיתיים עם עצמנו, כל אחד יוכל לבחון רק את עצמו.

 

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *