מלוא כל הארץ כבודו

---

מלוא כל הארץ כבודו

 

 

מטרת הפעולה:

 

החניך יתייחס לטבע כדרך למפגש עם האלוקות

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. טביעה בטבע

 

ב. חיות, שירה ובריאה

 

ג. מהתבוננות- לאהבה

 

ד. סיכום

 

 

מהלך הפעולה:

 

א. טביעה בטבע

 

נחש מי- מראים לחניכים תמונה של חפץ (נספח 1)- מה אנחנו יכולים לדעת על האדם שיצר

 

את הדבר הזה? מחשב- אדם חכם, בעל חוש טכני, מבין בחשמל, אדם מחושב. שולחן- מוכשר,

 

יצירתי, יכולות מדידה. אווירון- מבין בחשמל, סבלן, חכם. מאכל משובח- יודע לבשל, חוש אסטטי,

 

אוהב יופי, חוש טעם מפותח, מכיר את כללי הבישול. ספר- קיצו"ש- (קיצור שולחן ערוך)- אדם בעל

 

ידע תורני אדיר, צדיק, מקיים הלכה, תלמיד חכם.

 

 

# אפשרות נוספת- כל חניך מקבל כרטיסיה עם תכונה או אפיון (מהרשומים למעלה). בחדר

 

מפוזרות תמונות של חפצים. כל חניך מתיישב ליד החפץ שלדעתו יצר בעל התכונה שבידו.

 

 

# עוד אפשרות- כל חניך מקבל דף ובאמצע יש צבעים שונים. כל חניך מצייר עץ. מפזרים את

 

הציורים על הרצפה.

 

 

דיון קצר:

 

# האם מישהו מכיר את התרגיל הזה ? הרבה פעמים מבקשים מאנשים לצייר עץ / בית / ברז

 

ולפי הציור מנתחים את האישיות של האדם. למה מה שאני מצייר/יוצר קשור למי שאני? מבקרי

 

אומנות יודעים לספר על האומן לפי היצירות שלו, איך הם עושים את זה?

 

 

היצירה של האדם מעידה הרבה על עצמו, על עולמו הפנימי, מחשבותיו, תפיסתו את המציאות,

 

דעותיו וכו'. היצירה מעידה גם על כישורים, תכונות, תחומי עיניין. להבדיל, כך זה גם עם הקב"ה.

 

הטבע הוא הזדמנות להיפגש עם הקב"ה, דרך "היצירה" ניתן ללמוד על "היוצר", להתקרב אליו,

 

להבין אותו, לחוש אותו.

 

 

ב. חיות, שירה ובריאה

 

דיון קצר- האם השמש, האבנים, הצמחים והנהרות הם דוממים או הם חיים? התשובה המשוערת

 

שהכל דומם, ואם החניכים לא עונים כך- מה טוב, אבל שינסו להסביר למה הם חושבים כך. אם ה'

 

יתברך טבע את "עצמו" בטבע זאת אומרת שהוא נמצא שם והדברים לא דוממים ושקטים כפי

 

שנראה לעין. שירת הבריאה (נספח 2) היא שירה שכל הבריאה שרה לפני ה' יתברך כל יום וחושפת

 

לאדם את התוכן המיוחד של כל חלק בבריאה: צומח, דומם, חי. כל חלק בבריאה אומר משהו לקב"ה

 

ובעצם אומר משהו גם לנו. אם נקשיב טוב נצליח ללמוד הרבה מאוד על העולם, על הקב"ה ועל עצמנו.

 

 

משחק הזיכרון- (נספח 3) המשימה: למצוא זוגות של החיה ושל דבריה. לדוג': שמים אומרים-

 

"השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו"… * אפשר לקרוא עם החניכים את כל פרק שירה ולספר

 

להם על הסגולות שמובטחות בקריאה מתמדת בכל יום, או להכין את פרק שירה כצ'ופר לחניכים.

 

טאבו- (נספח 4) החניך מקבל פתק עם סיטואציה. עליו להדגים אותו ע"י מילים והצגה לשאר

 

החניכים בלי שלוש מילים עיקריות. על שאר החניכים לנחש את הסיטואציה. הרעיון הוא להכניס

 

לאווירה שהטבע "מדבר אליו" -יש לו אמירה. היחס של העולם היהודי לטבע אינו רק "תפאורה"

 

לעולם. הטבע גם לא נועד רק כדי לשרת אותי וכדי שיהיה לי מקום נעים ויפה לחיות בו. לפי

 

תפיסתנו הטבע הוא הזדמנות למפגש עם האלוקות. הטבע יכול וצריך להיות אחת הדרכים להתקרב

 

לקב"ה ולהמליך אותו עלינו.

 

 

ג. מהתבוננות לאהבה

 

אוסף עלים- אם יש אפשרות לשלוח את החניכים לסביבה הקרובה ושהחניכים יאתרו סוגים

 

שונים של עלים ז"א בצבעים שונים, בגדלים, בצורות… (אם אין אפשרות כזאת אז אנחנו

 

נביא/נציג אותם לחניכים וניצור אצלם חוויה של התפעלות "מהכישרון" של ה' יתברך).

 

פירות וירקות-  אפשר לבקש מכל חניך להביא לפעולה פרי/ ירק שמיוחד בשבילו ולהציג אותם

 

לקבוצה. לשים לב: לצבע- לדוג' פלפלים בשלל צבעים… הצבע מיפה את הפרי, הכתום המדהים

 

של התפוז וכו…' לטעמים השונים- אפשר לחתוך לחניכים חתיכות קטנות מהפרי/ הירק שיטעמו…

 

לצורה- לדוג' רימון- צורה מופלאה- וכו'.. לחוכמה שחבויה- לדוג' קיווי- מבחוץ מכוער וגם המגע שלו,

 

כדי לגדל פרי עדין ויפה מבפנים. אגוז קשה מבחוץ ובאותו רעיון- כדי לשמור על הפרי הרך. להראות

 

שה' יתברך חשב על כל פרט ופרט.

 

 

ד. סיכום

 

כמו שראינו, המפגש עם הטבע מאפשר לנו להתקרב אל אלוקים. הטבע הוא יצירת המופת של

 

אלוקים- וכמו כל יצירה, גם בה נוכל לראות הרבה מאופיו של היוצר .בשביל מפגש מיוחד שכזה

 

אין צורך דווקא ביציאה מיוחדת אל המרחב (למרות שזה אפשרי ואפילו די מומלץ) – אפילו

 

בהליכה סתמית ברחוב אפשר למצוא את יופיו של הטבע. נקרא יחד את מזמור 'ברכי נפשי'-

 

ובו מתבונן המשורר על הבריאה ומתפעם מהאלוקים:

 

מזמור ברכי נפשי- תהילים פרק קד

 

נסיים עם דבריו של הרמב"ם – בהלכות יסודי התורה פרק ב', הלכה ב':

 

האל המכובד והנורא הזה מצווה לאהבו וליראה אותו שנאמר: "ואהבת את ה' אלוקיך."

 

והרמב"ם שואל: והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו ושעה שאדם יתבונן במעשיו ובברואיו

 

הגדולים ויראה מהם חוכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה

 

תאווה גדולה לידע את ה' הגדול.

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *