מה יש לך לומר להגנתך?

---

 

מה יש לך לומר להגנתך

 

 

 

מטרת הפעולה:

 

החניכים יבינו את החשיבות במסר העולמי שיש למדינת ישראל וינסו להעצים אותו.

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. היכרות עם שני סוגי מסרים

 

ב. יישום סוגי המסר על מדינת ישראל והבנת הפער שהם יוצרים

 

ג. הכרת החשיבות של צמצום הפער והתקדמות קדימה- סיכום

 

 

מהלך הפעולה:

 

א . היכרות עם שני סוגי מסרים 

 

מבקשים מהחניכים שלושה מתנדבים, ומחלקים להם כרטיסיות (נספח 1). כל כרטיסיה מחולקת לשני חלקים – תוכן וצורה,

 

זאת אומרת, מה אומרים ואיך אומרים. החניך מקבל דקה, ובה הוא צריך לשכנע את הקבוצה שהוא צודק במה שהוא דורש

 

(לדוגמה, תוספת קיצבה). על הקבוצה להחליט אם היא נעתרת לבקשתו של החניך, ולמה היא החליטה להיעתר או לסרב.

 

(למדריך – חשוב לבחור חניכים מתאימים לכך ,ולהסביר להם היטב את המשימה. לא פשוט להגיד משהו ולעשות הפוך…)

 

מה שכנע אותנו, מה שהוא אמר או איך שהוא אמר? כמובן שגם וגם… כשרופא אומר שהסיכוי שהלב יחזיק הוא אפסי, אני

 

מבין מה הם סיכויי לחיות. אבל איך שהוא אומר את זה משפיע עליי לא פחות. אם הוא היה אומר: "אחי, זהו, אבוד .

 

אפשר את העט שלך אחרי ש…" היינו יוצאים עם הרגשה אחרת לגמרי, למרות שנאמר לנו אותו הדבר . דוגמה נוספת לכך

 

היא רושם ראשוני (נספח 2) כולנו יודעים כמה הוא חשוב, אך חוקרים שבדקו ממה הוא מורכב גילו כי רק %7 ממנו הוא מה

 

שאנחנו אומרים. זאת אומרת שלכל אחד מאתנו יש את מה שהוא אמר כאדם, בתנועות הגוף שלו, בצורת חייו, באיך שהוא

 

נראה ובאיך שהוא עושה דברים. זה סוג אחד של מסר )לדוגמה אדם שמאחר, או לחילופין מגיע תמיד בזמן, לא משנה מה

 

הוא עושה, הוא אומר בזה משהו(, הסוג השני של אמירה שיש לכל אחד מאתנו היא במישור התוכן – במה אני עושה. האם

 

אני מתנגד להתנתקות או שאני בעדה, האם אני תומך בבית המשפט או מתנגד לו.

 

 

ב. יישום סוגי המסר על מדינת ישראל והבנת הפער שהם יוצרים

 

כפי שראינו באדם הפרטי, כך גם בקבוצה, בסניף, בעם, וכמובן במדינה. זאת אומרת, לכל מדינה, וכמובן גם למדינת ישראל

 

יש ערכים שבהם היא מאמינה, מה שהיא אומרת – (חופש, דמוקרטיה, יהדות, נצרות ,אסלאם, שיוויון וכו') ויש את איך

 

שהיא אומרת, או במקרה שלנו – מתנהגת. מה היחס שלה למיעוטים, מהו מוסר הלחימה שלה, איך אנשים נוהגים בכביש,

 

מה היא תורמת מבחינה תרבותית וכו'. ננסה לבחון את שני סוגי המסרים שאותם מעבירה מדינת ישראל.

 

 

# איך היא אומרת?

 

לקראת החלק הזה, חשוב לקרוא את מאמר היסוד "הציונות" של הרב שרקי (נספח 3).

 

מתחלקים לכמה קבוצות. כל קבוצה מקבלת מספר סוכריות, ומתחילים בחידון (נספח 4). התגמול על החידון הוא לפי סיכון

 

ההימור, לפי המפתח הבא:

 

%100 סיכון = זכייה של ארבע סוכריות.

 

עד %75 סיכון = זכייה של שלוש סוכריות.

 

עד %50 סיכון = זכייה של שתי סוכריות.

 

עד %25 סיכון = זכייה של סוכריה אחת.

 

 

לאחר שמהמרים על הסכום, המדריך שואל שאלה. אם התשובה נכונה הוא מקבל לפי המפתח. אם לא… מנסים להבין האם

 

המפתח הגיוני ולמה. בסופו של דבר, אם יש לי מאה סוכריות והימרתי על חמישים וצדקתי, אקבל רק שתיים, אבל אם יש לי

 

רק אחת, והימרתי עליה, אקבל ארבע! ההיגיון במפתח כזה הוא שלמרות שיש הרבה ערך לכמות, יש יותר חשיבות לאיכות.

 

זאת אומרת, אדם שמוכן לסכן את כל מה שיש לו זה הרבה יותר מאשר אדם שמסכן פי חמישים ממנו, אבל זה אפילו לא

 

הרוב של מה שיש לו. מדוע? כפי שגם ראינו במאמר, עצם זה שאני קיים, או עצם זה שקיימת מדינת ישראל, הוא כבר

 

אמירה חשובה. כלפי העולם, זה שאחרי אלפיים שנה, עם ישראל חוזר לאדמתו, וחוזר לבמת ההיסטוריה, דבר זה

 

כשלעצמו יש לו אמירה חשובה. וההפרש בין להיות בלי סוכריות כלל, לכך שיש לך סוכרייה אחת, הוא לאין ערוך יותר גדול

 

מאשר ההפרש שבין סוכריה אחת לאלף. לכן, עצם זה שמדינת ישראל קיימת, כבר מהווה אמירה חשובה לעולם – אנחנו

 

כאן. לעם ישראל יש מה להגיד. מכאן ואילך ,חשוב לבדוק מה בדיוק יש לעם ישראל להגיד – כל זה, בשלב ב'.

 

 

# מה היא אומרת? (מה יש לך לומר להגנתך?!)

 

כפי שראינו, חשוב לדעת גם מה האדם אומר בפועל. ננסה לבחון מהן אמירותיה של מדינת ישראל במגוון נושאים. נחלק

 

לחניכים קטעי עיתונות מהארץ ומהעולם. נשים לב כי המקרים מגוונים, אך חשוב לדעת כי יש משמעות לדברים שהמדינה

 

קובעת באמירותיה. ננסה לבדוק לאלו אמירות אנו מסכימים, ועל אלו יש לנו ביקורת. את כל אחד מהמקרים נבחן באופן

 

הבא:

 

1. מהי האמירה?

 

2. האם אנו מסכימים לה?

 

3. אם לא, מדוע לדעתנו אומרת מדינת ישראל את האמירה הזו? (האם לא חשבו לפני כן? האם הטעות נובעת מהערכת

 

המציאות? האם ישנה מחלוקת מוסרית בינינו לבין מי שעיצב את האמירה? האם ישנה נקודה צודקת באמירה, אך היא

 

חסרה גוון אחר שלדעתנו חשוב להוסיף)?

 

4. לאחר שִקלול הדברים, מהי האמירה שלדעתנו צריכה מדינת ישראל לומר ?

 

 

אנו נבחן ארבעה מקרים (ראה פירוט לקמן. יש כמובן עוד מקרים, ואם למדריך יש מקרים להוסיף משלו ,כל מקרה מבורך).

 

חשוב לקרוא את הכתבות (נספח 5) על מנת לקבל חומר רקע. כמו כן, נעלה נקודות לדיון ולחשיבה בכל אחת מהדוגמאות.

 

כמובן שלא צריך להעלות את כל הנקודות עם החניכים. בכל מקרה נרשום שאלות שניתן להעלות. להלן המקרים:

 

1. ישראל והאו"ם

 

* האם צריך להתחשב בדעת האו"ם (או בניסוחו של בן גוריון – לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים…)? עד

 

כמה?

 

* מהו מקומם של יחס לגורמי חוץ במדינה מודרנית אשר נסמכת על קשרים כלכליים עם מדינות שונות?

 

* כמה צריך להתחשב באמריקה, המסייעת לנו בכסף ובשווה כסף ?

 

* האם אנו רוצים להיות מדינה שאינה חברה באו"ם? (כפי שהייתה שוויץ עד לפני שנתיים)

 

 

2. רדיפת הפאלון גונג על ידי המשטר בסין

 

כמה עובדות על הפאלון גונג: הפאלון גונג היא צורת מדיטציה עתיקה הדוגלת בעבודה עצמית על ערכי האמת החמלה

 

והסובלנות. השיטה עברה במסורת בסין, והוצגה לציבור הרחב בשנת תשנ"ב. בשנת תשנ"ט הצביעו סקרים של ממשלת סין

 

על-כך שלמעלה מ-70 מיליון איש מתרגלים פאלון גונג. הדבר גרם לשליט סין לשעבר, ג'יאנג ד ז ה-מין, לשנות את גישתו

 

כלפי השיטה. ובעקבות כך התפרסמו במספר עיתונים בסין כתבות בגנות השיטה, ונעצרו מתרגלים שמחו על פרסום

 

הכתבות. ב-25 באפריל הגיעו כ-10,000 מתרגלים למתחם הממשל בביג'ינג, ועתרו למען חבריהם המתרגלים שנעצרו יום

 

קודם לכן. הייתה זו הפעם הראשונה בה התאסף בסין מספר רב כל כך של אנשים, וביקש למחות בדרכי שלום על יחס לא

 

הוגן מצד הממשל. על פי טענת ממשלת סין, הפאלון גונג היא כת שמרמה אנשים ותומכת ברשע. המשטר הסיני הוציא את

 

השיטה מחוץ לחוק, והחל לרדוף את המתרגלים. כיום חייב כל אזרח בסין לחתום על עצומה בגנות המתרגלים. במשך

 

השנים נעצרו על ידי המשטר מאות אלפי אזרחים ונשלחו למחנות עבודה, שם הם מעונים ואף נרצחים על מנת לסחור

 

באבריהם.

 

 

שאלות העולות העקבות העניין:

 

# האם מדינת ישראל צריכה "לדחוף את האף שלה" לנושאים כאלה?

 

# האם יש למדינת ישראל אמירה מוסרית?

 

# מה היא מוכנה לשלם למען זה (ניתוק היחסים עם סין\ ביטול ההשתתפות באולימפיאדה\ אחר)?

 

 

3. תכנית הלימודים של משרד החינוך

 

# מהם הערכים שלדעתנו מדינת ישראל צריכה ללמד?

 

# איך מדינת ישראל צריכה לתת ביטוי לאירועים של מיעוטים בתוכה?

 

# אילו ערכים אנו חושבים שמדינת ישראל צריכה להעניק לכל תלמיד מכל המגזרים

 

 

4. קרן קיימת ומכירת אדמות ליהודים

 

# מהו היחס שלנו למיעוטים?

 

# האם יש לנו יכולת להפלות מיעוטים בתוכינו?

 

# האם יש לנו בכך גבולות אדומים?

 

# מדוע בג"ץ פסק מה שפסק?

 

 

ג. הכרת החשיבות של צמצום הפער והתקדמות קדימה- סיכום

 

אחרי שראינו את החשיבות העצומה של אמירתה של מדינת ישראל מחד (איך שהיא אומרת- עצם זה שהיא קיימת) ואת

 

מה שורה בפועל- מה שהיא אומרת, ולצערנו זה לא הרבה, חשוב שנפתח מודעות על מנת ליצור מצב שבו שני המסרים הם

 

מסרים המתאימים לאופייה ולזהותה של המדינה. לשם כך עלינו לברר מה צריך להיות אופייה של המדינה ביחס לעולם.

 

 

נסביר לחניכים כי עלינו לעסוק בשאלות אלו, על מנת לאפשר למדינה להתפתח ולחשוב בכיוונים חדשים. אם נצליח לגשר

 

על הפער, נהפוך את כל המסרים המילוליים והלא מילוליים לתואמים את תפקידה של מדינת ישראל כיסוד כיסא ה' בעולם.

 

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *