לצאת למסע

---

לצאת למסע

 

 

 

מטרת הפעולה:

 

1. החניכים ירצו וישאפו להגיע למקומות חדשים ,לצאת מאזור הנוחות ולאתגר את עצמם.

 

2. החניכים יבינו שיש ערך למסע גם בפני עצמו ללא קשר ליעד בסוף.

 

 

   מבנה הפעולה:

 

א. עזראים מאה ומעבר

 

ב. יציאה מהקופסא

 

ג. שותף או לקוח

 

ד. הליכה בדרך

 

ה. סיכום

 

 

מהלך הפעולה:

 

א. עזראים מאה ומעבר

 

השנה התנועה יוצאת למסע שהתחיל לפני 100 שנה בגרמניה וימשיך כפי שאנו נרצה ונמשיך אותו ,בעוד 100 שנה, בשנת

 

ה200 לתנועה, הרבה דברים יקרו בעקבות החלטות ומעשים שנעשים בימים אלו ממש. להיות בשנה היסטורית כזו, שנה

 

שהיא הזדמנות אמיתית לחיבור לתנועה, לבירור דרכה ,לשותפות בה וללמידת מפעליה היא זכות גדולה. אבל במסע כמו

 

במסע, לפעמים לא הכל קל בדרך ,ואנחנו צריכים להיות מוכנים ומחויבים למסע בכדי שהוא יצליח ויגיע למאה ומעבר.

 

 

ב. יציאה מהקופסא

 

נפתח ב2 חידות/מתודות:

 

נשים על הרצפה עיגולים לפי השרטוט שלהלן ונבקש מהמשתתפים לשרטט שלושה קווים כך שהם יחצו את העיגולים, זאת

 

מבלי להרים את היד מהדף (קו רציף).

 

 

הפתרון:

 

לאחר שהמשתתפים יפתרו את המשימה נעבור למתודה הבאה.

 

המנחה יציג למשתתפים תמונה זו וישאל מה הם רואים בה (חשוב לרשום על הלוח את התשובות על-פי הסדר שבו הן

 

ניתנות).

 

המנחה ישאל איזו תשובה מבין התשובות שניתנו נראית להם נכונה? נמשיך פה לקרוא את הקטע ואז נתייחס לכל השלב

 

הזה בפעולה. נקריא את הקטע על מכונית הפונטיאק (נספח 1).

 

בעקבות כל המתודות  נשאל:

 

# מה למדנו מהסיפור?

 

# למה כל כך חשובה היציאה מהקופסא כאשר יוצאים למסע?

 

# מה זה דורש מאיתנו בשביל להיות אנשים יצירתיים שמוכנים להיכנס למסע מעין זה?

 

 

לאחר שנשמע את התשובות נסביר שגם במתודה הראשונה עם העברת הקו בין העיגולים וגם במתודה השנייה עם הציור

 

(שלמעשה אין תשובה מוגדרת, כל התשובות נכונות .נסב את תשומת לבם לכך שהתשובות היו שונות זו מזו  וככל שניתן

 

יותר זמן לחשיבה, כך התשובות יהיו מעניינות יותר, אסוציאטיביות מאוד ומפתיעות יותר לדוגמה: רואים בתמונה צוואר של

 

ג'ירפה מבעד לחלון). וגם בקטע שקראנו, בכולם ישנה יציאה מהקופסא וחשיבה יצירתית שהן תכונות שנדרשות מאוד בעת

 

שיוצאים למסע בן 100 שנה.

 

 

ג. שותפות

 

לשם כך, נקריא חלק מהמאמר של הרב ויצן (נספח 2), ננסה לחשוב יחד עם החניכים מהו ההבדל הגדול בין לקוח ושותף.

 

אחרי שהבנו את העקרונות, נשאל את החניכים האם הם לקוחות או שותפים. מן הסתם, רובם נמצאים באווירת הלקוחות,

 

כעת, ננסה לחשוב יחד איך הופכים אותם מלקוחות לשותפים. נסביר את החשיבות, ונסביר שכדי שזה יקרה, צריך להתכוונן

 

לכך.

 

 

ד. המהלך בדרך

 

אחרי שהבנו שבשביל לצאת למסע צריך 2 תכונות חשובות שהם אפשור לצאת מהקופסא ולגלות עולמות חדשים ושותפות

 

בדרך. עתה נדבר מה הערך של מסע כזה (ועוד לפני שהגענו לסוף המסע ..שימשך גם ב100 השנים הבאות…)

 

 

נקרא את הקטע הבא: (נספח 3)

 

"תניא, אמר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב

 

ושמר לי על הפתח, (והמתין לי) עד שסיימתי תפילתי. לאחר שסיימתי תפילתי, אמר לי: "שלום עליך, רבי", ואמרתי לו:

 

"שלום עליך, רבי ומורי". ואמר לי: "בני, מפני מה נכנסת לחורבה זו?" אמרתי לו: "להתפלל". ואמר לי: "היה לך להתפלל

 

בדרך ."ואמרתי לו: "מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים". ואמר לי: "היה לך להתפלל תפילה קצרה."

 

 

(ברכות ג, ע"א)

 

 

עתה נקרא את הפירוש של ה'בן איש חי' לדברים: (נספח 4)

 

כתב הבא"ח בפירושו בניהו בן יהוידע שם פעם אחת הייתי מהלך בדרך. יש להקשות למה האריך לומר הייתי מהלך בדרך,

 

ודי לומר, פעם אחת נכנסתי לחורבה? ונראה לי בס"ד, על פי מה שכתב הרב ייטב לב בביאור תפלת כהן גדול 'ואל יכנסו

 

תפלת עוברי דרכים לענין הגשם', שיש שתי בחינות ,הא' נקרא עוברי דרכים, שכל מטרת לבו רק לבוא ולהגיע למחוז חפצו,

 

ובדרך הוא רץ עדי יגיע למקומו, והב' נקרא הולכי דרכים, והיינו שיודיע שבכל מקום אשר תדרוך כף רגלו, הנה ה' מכין

 

מצעדיו, למען יתקן שם איזה ניצוץ קדוש השייך לנשמתו, וזה עיקר מהלכו, רק ששם לו השם יתברך סיבה למחוז חפצו,

 

למען יסע דרך הילוכו בכל המקומות, עדי יגיע שמה, ולזה אמר, [תהלים ל"ז כ"ג] מה' מצעדי גבר כוננו, אך האדם, ודרכו

 

יחפץ, לצורך חפצו. ועל הבחינה הזאת שנקראים הולכי דרכים, לא התפלל כהן גדול.

 

 

(הבן איש חי על המשנה בברכות)

 

 

נשאל את החניכים:

 

# מה לומדים מהקטע?

 

# מה ההבדל בין הולכי דרכים לעוברי דרכים?

 

# איך זה מתקשר למסע שלנו בתנועה?

 

 

ה. סיכום

 

נסכם את מהלך הפעולה:

 

* שנת ה100 – חיבור לגודל, הזדמנות גדולה ויציאה למסע עזראים מאה ומעבר.

 

* שתי תכונות חשובות שנדרשות למסע:

 

1. יציאה מהקופסא – לאתגר את עצמנו.

 

2. שותפות – חיבור ותחושה שזה גם שלנו.

 

* מסע כדבר שמלמד בפני עצמו.

 

 

לסיום נעבוד איתם לומר בקול אחיד את המילים 'לצאת למסע', במוצ"ש יהיה טקס מרשים לפתיחת ה100 בסניף, וכל

 

החניכים יאמרו את המשפט הבא בטקס" : אנחנו מוכנים לצאת למסע מאה ומעבר", והקבוצה שלנו תגיד את המילים

 

הראשונות 'לצאת למסע', החיבור לכל הקבוצות בסניף יוצר עוצמה שיכולה להגיע אל המאה ומעבר בכל התחומים.

 

 

עזראים מאה ומעבר!

 

 

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *