מחלוציות לשליחות

---

עמליה (מלי) לנדאו נולדה ב-1914 במינכן למשפחה דתית והייתה חניכה ובוגרת פעילה בתנועת "עזרא" בגרמניה. למרות שהוריה עלו לארץ כבר ב-1933, מלי נשארה מאחור בשל מגבלות הגיל של אשרת העלייה ("סרטיפיקט"). רק ב-1935 זכתה לעלות ארצה ולהתאחד עם משפחתה בתל אביב.

אף על פי שאביה סידר לה עבודה נוחה בבנק בתל אביב, מלי התעקשה: "לא בשביל זה עליתי לארץ". כבוגרת תנועה שחנכה להגשמה, היא בחרה לעזוב את נוחות העיר לטובת "פלוגת העבודה" של התנועה בכפר סבא. מטרתה הייתה ברורה: לממש את מה שלמדה בעזרא- לבנות את הארץ ברוח התורה.

בפלוגה זו הכירה את הלל ברוקנטל, ממייסדי הזרם החלוצי בתנועה. הלל היה "עילוי" תורני (הוסמך לרבנות כבר בגיל 16 על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין) ומנהיג רוחני בחבורת העזראים שהקימה את הקיבוץ. ב-1936 נישאו השניים, וכעבור חודשים ספורים יצאו לשליחות תנועתית מטעם עזרא ואגודת ישראל חזרה לאירופה.

בעיר אנסחדה שבהולנד ניהלו הזוג ברוקנטל מרכז הכשרה לחלוצים צעירים של התנועה. עם פלישת הנאצים להולנד ב-1940, נעצר הרב הלל. הנאצים זיהו במנהיגי ההכשרות התנועתיות כוח רוחני מסוכן שעלול להמריד את הנוער, והלל נשלח לשבי בגרמניה למשך חמש שנים.

מלי, בוגרת התנועה בת 26 ואם לשלושה, נותרה לבדה לנהל את המרכז. היא סירבה לנטוש את 70 החניכים, שכן ראתה בהם "פיקדון" שהוריהם הפקידו בידי התנועה. בתושייה יוצאת דופן, נסעה מלי להיפגש עם הנציב הנאצי בהולנד כדי לדרוש את שחרור בעלה. "את החוצפה הזו," סיפרה לימים, "הבאתי מארץ ישראל כחלוצה."

במשך שנתיים וחצי ניהלה מלי את ההכשרה תחת הכיבוש. היא התעקשה שהחניכים ימשיכו לעבוד אצל איכרי הסביבה כדי לשמור על הרוח ועל תודעת המשימה העזראית. החלטה זו התבררה כגורלית: הקשרים שנוצרו עם האיכרים אפשרו לחברי הכשרה רבים להסתתר ולהינצל.

ביום הכיפורים 1942 נשלחו מלי וילדיה למחנה וסטרבורק. בזכות אזרחותו של בעלה כתושב ארץ ישראל, הוכנסה המשפחה לרשימת "מועמדים להחלפה". בעוד יהודים אחרים נשלחו למזרח, מלי וילדיה הוחזרו לארץ ישראל בעסקת חילופין ב-1944.

ביולי 1945 התאחדה המשפחה עם הרב הלל, ששרד את השבי הגרמני כשהוא שומר על מצוותיו (אף הכין לעצמו לוח שנה עברי ידני לכל שנות השבי). יחד, הם חזרו אל חבריהם לתנועה והיו ממקימי קיבוץ חפץ חיים במיקומו הנוכחי- קיבוץ שנוסד והוקם על ידי בוגרי תנועת עזרא.

הרב הלל כיהן כרב הקיבוץ ומנהל בית הספר, ומלי הייתה אם הבית של בית ההארחה. הם הקימו משפחה ענפה הממשיכה את דרכם בתוך עולם התורה והעשייה. מלי נפטרה בשנת 2017 בגיל 103, כסמל לגבורה של דור המייסדים של התנועה, שחוללו את נס התקומה מתוך האפר.