כוחו של נוער

---

רקע

החברה הדמוקרטית תלויה רבות באזרחיה. באכפתיות, בעולמם הערכי, במעורבות וברצונם להיות משפיעים ומשמעותיים. רבים

מהמהפכים החברתיים והערכיים שנעשו בחברות דמוקרטיות, נעשו הודות לכוחם של בני הנוער, נאמנותם לערכיהם והתמסרותם לשינוי

פני החברה.

בפעולה זו נתמקד בכוחם הייחודי של בני הנוער ובמחויבותם להשפיע על עיצוב החברה הישראלית.

מטרת הפעולה:

המשתתפים יחיו חיי משמעות ויממשו את כוחם כבני נוער

מבנה הפעולה:

1. חיי משמעות
2. ייחודיות גיל הנעורים
3. דוגמאות בחברה הישראלית

מהלך הפעולה:

1. חיי משמעות

• מבקשים מתנדב שיעמוד ויניע את ידיו בדחיפות קלות כלפי מטה בקצב אחיד, בינתיים מקריאים קטע או ממשיכים את המהלך.כשנמאס לו או כשהוא מתחיל לחפף שואלים למה הוא לא מתמיד?!

הרעיון הוא שכשאין לדברים משמעות אנחנו לא רוצים לעשות אותם. אותה תנועה יכולה להיות בתהליך החייאה ולהציל מישהו, אם היינו

יודעים שזו הסיטואציה היינו ממשיכים גם אם היה קשה ומעצבן. כך גם חיינו, אם אין להם משמעות, אין להם טעם.

• מחלקים פתקים עם שמות של חפצים והחניך צריך להגדיר את החפץ כך ששאר הקבוצה תבין כמה שיותר מהר במה מדובר.

הרעיון הוא שאף אחד לא מגדיר מפתח כ"ברזל מעוך עם חריצים" אלא משהו שפותח מנעולים, ואם הוא לא פותח מנעולים הוא לא שווה

כלום, למרות שהוא נראה כמו מפתח. כך גם האדם, הבשר והדם, התכונות והכישרונות לא שווים כלום אם לא משתמשים בהם וממלאים

את ייעודנו.

• סיפור על מיליונר שהיה סופר את מטבעות הזהב שלו כל ערב וכל בוקר, מחזיר לכספת ולא עושה איתן כלום. בוקר אחד הוא קם,מתחיל לספור, וקולט שאלו מטבעות שוקולד, הוא נלחץ וכו'. הבן שלו מרגיע אותו ומסביר לו שהוא החליף את המטבעות, כי אםהאבא רק סופר את המטבעות, מה זה משנה אם הוא סופר זהב, שוקולד או חול. אם לא משתמשים בערך של המטבעות, לא צריךאותן.

גם מסיפור זה רואים שאם לא ממשים את הכוחות שלנו, זה לא שווה שיש לנו אותם.

• חלוקת 24 השעות שלנו (24 מסטיקים/ ביגלה וכו') לפי יום ממוצע בחיינו (לימודים, אוכל, חברים, טלוויזיה, בילויים, התנדבות,תחביבים, משפחה ועוד)
• משחק הביצה בו כל חניך מקבל ביצה. בכל שלב יש אפשרות למלא משימה באמצעות הביצה ולקבל נקודות, כל חניך מחליט אםלמלא את המשימה או לא. משלב לשלב קושי המשימות עולה ובמקביל מספר הנקודות עבור מילוי המשימה בהצלחה גדל.

הרעיון הוא שמילוי משימה זה לקחת סיכון אבל זו הדרך היחידה לצבור נקודות ולהתקדם. אפשר לא לעשות כלום ולהישאר עם ביצה

שלמה אבל אפס נקודות… כך גם החיים. יש לנו את החיים (הביצה) וצריך לשמור עליהם, אנחנו לא מאבדים את חיינו ולא לוקחים סיכונים

סתם. אבל להיות רק חי זה לא מספיק, צריך גם "לצבור נקודות", למלא משימות, לקחת על עצמינו אחריות, להקריב מהזמן שלנו למען מה

שאנחנו מאמינים בו וכו'. אפשר להגיד שאני לא יכול לתרום מזמני לכלל כי אני צריך לשמור על חיי, להשקיע בעתיד, לבנות בסיס להמשך

ועוד דברים רבים נכונים, אבל צריך להיזהר שלא נשאר עם הרבה תכניות ותכנונים מושלמים, בסיס מוצק ואיתן ו…ללא הזדמנות לממש

את זה. כמובן צריך גם לדעת מתי זה מעל לכוחותיי ואין סיכוי שזה ילך ולא להמר סתם. (דוגמאות למשימות: להעביר מיד ליד, ללכת עד

סוף החדר, כשהביצה על כפית בפה, לסובב את הביצה על הרצפה, מסירות בין שתי בנות, לזרוק ולתפוס ביד אחת, להעביר מיד ליד

בעיניים עצומות, מסירות בין שתי בנות בעיניים עצומות וכו').

1. גיל הנעורים

• מפזרים ציורים של דמויות והתכנונים שלהם לעתיד וכל חניך בוחר עם מי הוא מזדהה. בצד השני של הדף יש את מה שדמות זועשתה בהתבגרותה.

למה יש כזה פער בין החלומות למציאות? למה בהתבגרות אנחנו נכנעים למציאות ומזניחים את שאיפותינו?

• חלוקת זמן וכוח לאורך החיים – החניכים מקבלים פתקיות בשני צבעים שאחד מהם מייצג את הזמן הפנוי שיש לאדם והשני אתהכח שיש לו, עליהם לחלק את הזמן והכח לאורך שנות חיי האדם (בדר"כ בינקות ישימו שיש הרבה זמן פנוי ואין כח, לאורך השניםזה ילך וישתווה ובזקנה שוב הרבה זמן ומעט כח).

זמן וכח מרכיבים את היכולת של האדם, אף אחד משניהם לבד לא מספיק כדי שהאדם יהיה מסוגל לפעול אבל היכולת לא נוצרת מנוסחה

של חיבור (זמן+כח=יכולת) אלא שככל שהכוח והזמן שווים ביניהם, כך היכולת גבוהה יותר. התקופה בה הכוח והזמן כמעט שווים היא

גילאי 15-20, תקופה בה אין עול פרנסה ויש זמן פנוי אבל יש גם כוח (פיזי, ידע, מיומנויות וכו) הרבה יותר מבגילאים הנמוכים.

• משחק "אישיות" – מספר חניכים חובשים כתרים שעליהם שמות של דמויות שונות. כל אחד שואל שאלה שהתשובה עליה היאכן/לא, וממשיך ושואל כל עוד התשובות על שאלותיו הן "כן", ואז התור עובר לבא אחריו. עד שכולם מגלים את הדמות שלהם. /במקום כתרים אפשר לעשות חידות בציורים או הגדרות של שמות של דמויות.

דמויות אפשריות:

• משה רבינו – בגיל צעיר הסתכן בחייו והרג את המצרי שהכה עברי
• אסתר המלכה – בגיל 17 הומלכה והצילה את העם היהודי
• שלמה המלך – בגיל 12 מלך על ישראל, וכמעט על כל העולם
• הרב קוק – בגיל 20 היה רב ראשי
• בעל ה"שפת אמת" – התמנה לאדמו"ר מגור בגיל 21
• שרה אהרונסון – בגיל 25 התאבדה כדי לא לגלות את סודות ניל"י

הרעיון הוא שכל הדמויות הן של בני נוער שעשו מהפכים, שינו ותרמו מעצמם לכלל. לבני הנוער יש כוח מיוחד וגם הקב"ה פונה למנהיגים

בעלי התכונות של הנוער. דוגמא לכך היא בירמיהו א' ו': ירמיהו מנסה להתחמק משליחותו כנביא וטוען "הנה לא ידעתי דבר כי נער אנוכי"

וה' עונה לו "אל תאמר נער אנוכי כי על כל אשר אשלחך תלך" הרב אלון מסביר שהקב"ה עונה לירמיהו: אל תשתמש בתירוץ של היותך

נער כי זה לא חיסרון זה יתרון, ודווקא בגלל סגולותיך כנער נבחרת לשליחות זו.

מה הכוחות והיתרונות של הנוער:

• זמן פנוי
• חושים מחודדים ואי השלמה עם עוולות
• תמימות וגישה חיובית לעולם, אנחנו עוד נשנה אותו
• אנרגיות
• פחות נתונים ללחץ חברתי ונורמות (הסיפור בגדי המלך החדשים…)
• עקשנות של מתבגרים

1. דוגמאות בחברה הישראלית

• הדמויות ממשחקי האישיות
• הפנתרים השחורים
• מח"כים לדוגמא אישית
• נוער הגבעות
• נוער הנרות
• דור שלום
• הנוער בהקמת המדינה
• הנוער הכתום