חמץ ומצה בפסח

---

מטרת הפעולה

החניכים ילמדו דרך השלכת מושגים מחג הפסח על חיי היום יום שלנו על עיקר וטפל בחיים , ומה הדרך הנכונה כדי להתקדם ולחיות חיים בדרך נכונה .

מהלך הפעולה

נתחיל במשחק :טאבו

נציף את מילות המפתח בפעולה , ונאתגר את החניכים במציאת הגדרה לא בנאלית ורגילה למילים – שתדרוש מהן להתאמץ ,וגם להגדיר מילים לא ברובד השטוח , אלה העמוק.

(תמונה נמצאת בקובץ..)

נקרא את השיר הבא יחד עם החניכים:

כל אדם צריך מצרים / אמנון ריבק

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִהְיֶה לוֹ

אֵיזוֹ מִצְרַיִם,

לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְּמוֹ מִתּוֹכָה

בְּיָד חֲזָקָה,

אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.

כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,

וּנְחָמָה, והַבְטָחָה, וְהַצָּלָה,

שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם.

כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה

אַחַת,

שְׁתֵהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם.

אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף –

כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִהְיֶה לוֹ

אֵיזוֹ מִצְרַיִם,

לִגְאוֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָּה מִבֵּית עֲבָדִים,

לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,

לִצְעוֹד הַיְשֵׁר אֶל תוֹך הַמָּיִם,

לִרְאוֹתָם נִפְתָחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.

כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף,

לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף,

כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדָקֵףְ.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִהְיֶה לוֹ

אֵיזוֹ מִצְרַיִם.

וִירוּשָׁלָיִם,

וּמַסָּע אָרוֹך אֶחָד,

לִזְכּוֹר אוֹתוֹ לָעַד

בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם

נדון

• מה המסר שהשיר מנסה להעביר ?
• מה אתם מבינים שזה 'מצרים' ?
• איך אתם מבינים את המילה 'ירושלים' ?

נבקש מהחניכים לעשות סבב :

מהי המצרים בחיים שלי , ומה הירושלים שלי , ואיך אני יודע להגדיר ? ( לפתח שיח גם על בינוניות . מסתפק במקום שלי ? מכוון נמוך מדיי ? רוצה להיות בסדר , ולא מעבר – למרות שמסוגל ליותר ?)

קצת למדריך :

השיר מדבר על מצרים , המקום מוצא שלנו – שהוא המקום הבטוח והידוע בחיים שלנו (לא בהכרח המקום הטוב).

ירושלים היא המקום שאנחנו נושאים אליו עיניים.

והדגש בשיר (מה שהוא רוב השיר ) הוא על סיפור הדרך.

כל אדם צריך שיהיה לו את המקום בחיים שממנו הוא רוצה לגדול – ואת המקום שאליו הוא מכוון להגיע , הירושלים הפרטית שלו.

מה חשוב שיהיה בדרך ?

-אמונה , ביטחון , תעוזה , ענווה , תמיכה

כדי להצליח להגיע ולהשיג את הירושלים שלנו , צריך לקחת סיכונים- להעיז לקפוץ למים ולקוות שיבקעו לשניים.

בסוף כדי להצליח להשיג את המקומות האלה בחיים שלנו אנחנו חייבים להחליט מה העיקר בחיים שלנו ומה הטפל

כמו מצה וחמץ.

נסיים עם החניכים באיחול – הלוואי שנזכה להכריע נכון על העיקר והטפל בחיים שלנו , ושנהיה מסוגלים , בעוז וענווה להחליט שאנחנו רוצים לצאת ממצרים ולהגיע לירושלים שלנו !