התרבות המצויה

---

התרבות המצויה

 

 

 

 

מטרת הפעולה:

 

החניכים יכירו את התרבות המצויה במדינת ישראל ואת השפעתה של תרבות המערב על התרבות במדינה כיום.

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. פתיחה- תרבות ישראלית

 

ב. כולנו רקמה אנושי אחת חיה- המגוון

 

ג. תרבות המערב או תרבות ישראלית?

 

ד. תרבות, מסורת, ישראל ויהדות.

 

ה. סיכום

 

 

מהלך הפעולה:

 

א. פתיחה- תרבות ישראלית 

 

נניח על הרצפה בריסטול ועליו רשומות המילים "התרבות הישראלית". נבקש מהחניכים לרשום כמה שיותר מושגים

 

המשפיעים על התרבות הישראלית של ימינו. לאחר שהחניכים רשמו את המושגים ,נניח עיגול נוסף עם המילים "התרבות

 

הישראלית" ונעבור לשלבים הבאים. בתום כל שלב ,נוסיף לעיגול את אחד ממרכיבי התרבות הישראלית.

 

 

ב. כולנו רקמה אנושית אחת חיה- המגוון

 

נחלק את החניכים לשלוש קבוצות. כל קבוצה מקבלת ארבעה דפי משימה )נספח 1( ועליה למלאם בתוך 45 דקות. לאחר

 

45 דקות ,נאסוף את הדפים של כל הקבוצות ונחשב את מספר הנקודות שצברו. הקבוצה המנצחת היא זו שצברה את

 

מספר הנקודות הרב ביותר.

 

 

נשמיע או נקריא לחניכים את השיר "שיר ישראלי" (נספח 2) שכתב אהוד מנור (אפשר למצוא אותו בדיסק של שלמה גרוניך

 

ומקהלת שבא).

 

 

נסביר לחניכים שמכיוון שהתפזרנו בגלות והמדינה 'נולדה' רק לפני שישים שנה, התרבות הישראלית מורכבת מאנשים

 

שונים המגיעים מארצות מוצא שונות ומביאים לכאן את התרבויות השונות שבהן גדלו. גם המנהגים היהודיים קיבלו אופי

 

שונה בארצות השונות וכאשר קולטים אל תוך המדינה יהודים מכל מקום בעולם, נוצרת תרבות חדשה המכילה בתוכה

 

הרבה שוני ויוצרת שילוב חדש וייחודי.

 

 

* נניח על העיגול מהשלב הראשון את המילים "תרבויות המוצא."

 

 

ג. תרבות המערב או תרבות ישראלית

 

נבחר שלושה חניכים שיהיו השופטים. את שאר החניכים נחלק לשתי קבוצות. כל אחד מחברי הקבוצה יקבל פתק ובו

 

רשומים המאפיינים שלו ושל בני משפחתו (נספח 3- חשוב להתאים לקבוצה!). על המאפיינים של החברים בשתי הקבוצות

 

להיות דומים. כל קבוצה מקבלת דף ועליו רשומים העקרונות המנחים את התנהלותה של הקבוצה (נספח 4). השופטים

 

אינם יודעים מהם העקרונות של כל קבוצה. המדריך יקריא סיטואציה (נספח 5) ועל כל קבוצה לגבש בתוך דקה החלטה

 

כיצד ינהגו, על פי העקרונות המנחים שלהם. לאחר דקה, כל קבוצה מציגה בפני השופטים את עמדתה ומנמקת אותה.

 

השופטים נדרשים להחליט מי מהקבוצות קיבלה החלטה שמתאימה יותר לתרבות הישראלית כפי שהגדרנו אותה בפעולה

 

הקודמת (הנובעת מהתורה ומהתוכן הפנימי של כל יהודי ומוציאה לאור ערכים ומושגים יהודיים) ולהסביר לקבוצות את

 

החלטתם. לאחר שהשופטים מחליטים ומסבירים את עמדותיהם לגבי כל החלטה שנתקבלה, מבקשים מנציג מכל קבוצה

 

להציג את העקרונות המנחים של קבוצתו.

 

 

לאחר מכן נשאל את החניכים:

 

# מה דעתכם על הקבוצות השונות?

 

# האם אתם מזדהים עם הערכים של הקבוצות?

 

# איזו מהקבוצות דומה יותר לחברה הישראלית היום?

 

 

כמובן, אין תשובות נכונות ולא נכונות. הרעיון הוא לפתח את הדיון על העקרונות השונים ולדון במציאות העכשווית של

 

החברה הישראלית.

 

 

לאחר הדיון ,נסביר לחניכים כי החברה הישראלית היום ניזונה רבות מתרבות המערב. תרבות זו, שורשיה הם ביוון העתיקה

 

והיא הלכה והתפתחה עד לימינו אנו. תרבות המערב הצמיחה מתוכה פילוסופים והוגי דעות המצוטטים על ידי רבנים

 

ותלמידי חכמים רבים. התרבות אף יצרה טכנולוגיה מפותחת ומצילת חיים. תרבות המערב של ימינו מאופיינת בכך שהאדם

 

רואה את עצמו במרכז ותופס את עצמו כעצמאי וייחודי. בעקבות זאת, הוא מעריך תחרותיות ופחות נוטה לשיתופיות

 

ולשייכות חברתית. החומרניות היא מאוד חשובה בתרבות המערב ועל כן היא נחשבת כגורמת לאושר והאדם מעדיף דברים

 

גשמיים ומענגים ופחות מתייחס לעומק רוחני. בנוסף לכך, המדע והטכנולוגיה שהתפתחו רבות גרמו לכך שהאדם מאמין

 

בעיקר לעובדות ולדברים שניתן לתפוס בהיגיון ופחות מוכן לקבל הסברים אינטואיטיביים או רגשיים. לתרבות המערב יש

 

השפעה רבה על כל העולם וכמובן, גם על התרבות הישראלית. חשוב לציין כי התרבות המערבית אינה 'רעה'. כפי שציינו,

 

יש בה הרבה נקודות חיוביות וטובות ,צמחו מתוכה הוגי דעות רבים והתפתחה בה טכנולוגיה רבה וחשובה מאוד. עם זאת,

 

נראה שהתרבות שלנו לקחה מתרבות המערב הרבה מהדברים השליליים שבה ומכיוון שדברים אלה אינם עולים בקנה אחד

 

עם התורה, אנו מתרחקים מהתרבות שאנו שואפים להגיע אליה. כפי שראינו בפעולה הקודמת, יש מקום לקבל דברים

 

מתרבותם של אומות העולם, אך עלינו להתבונן היטב בתרבות ולדעת לברור ממנה את הדברים הטובים שבה.

 

 

* נניח על העיגול מהשלב הראשון את המילים "תרבות המערב."

 

 

ד. תרבות, מסורת, ישראל ויהדות

 

נפרוש על הרצפה דפים ועליהם שמות של חוקים שונים והסבר קצר אודותיהם (נספח 6). שואלים את החניכים מהו המכנה

 

המשותף של כל החוקים. נניח על הרצפה את הכותרת "אין תרבות חילונית בארץ הזאת" ונשאל את החניכים מה דעתם על

 

אמירה זו. נקריא להם את הקטע של דליה רביקוביץ' (נספח 7) ונסביר שהתרבות בארץ מושתתת רבות על המסורת

 

היהודית. ניתן לראות זאת בחקיקת החוקים השונים, בטקסים השונים במהלך השנה, בלוח החופשות של משרד החינוך

 

(הבנוי לפי לוח החגים היהודי) וכן בזיקה של אנשים שונים לתרבות. רביקוביץ' ממחישה בדבריה שהיהדות מוסיפה את

 

התוכן הערכי לתוך התרבות הקיימת. בלי היהדות, הערכים לא תמיד מתקיימים. אנשים רבים בארץ מחפשים את הזיקה

 

ליהדות ובתקופה האחרונה אפשר לראות כי ישנם יותר ויותר יוצרים (לאו דוקא דתיים) ויצירות ברוח היהדות. המסורת

 

היהודית היא חלק בלתי נפרד מהתרבות הקיימת במדינה.

 

 

* נניח על העיגול מהשלב הראשון את המילים "המסורת היהודית."

 

 

ה. סיכום 

 

נסביר לחניכים כי התרבות הישראלית של ימינו מורכבת בעיקר משלושה גורמים: המסורת היהודית, תרבויות המוצא שכל

 

עדה הביאה עִמה לארץ וההשפעה של תרבות המערב. על מנת להבהיר את העניין, אפשר לחלק את החניכים לקבוצות

 

ולכל קבוצה לתת פתקים עם מאורעות שונים אשר התרחשו במדינת ישראל בשישים השנים האחרונות (נספח 8). על

 

החניכים להחליט ממה כל אחד מהדברים נוצר – האם מהמסורת היהודית, מהשפעת תרבות המערב או מהתרבויות

 

השונות. לאחר שהקבוצות מסיימות, משווים את החלוקות השונות ודנים בהבדלים בין הקבוצות, אם יש כאלה. כמובן, אין

 

כאן תשובות נכונות ולא נכונות, והעיקר היא ההבנה שהתרבות נוצרת ויונקת ממקורות שונים.

 

 

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *