התמודדות עם קשיים
מטרת הפעולה:
החג"סניקים יתגברו על קשיים במהלך עבודתם, חשוב להדגיש את הפן האישי מידותי – איזה אישיות אני בונה בעצמי, איזה סוג של אדם
אני.
מבנה הפעולה:
- הכרה בקושי כחלק מהחיים (קיום הקושי, הודאה בקושי, בניה מהקושי = אתגר)
- התמודדות וקבלת החלטות
- מה ואיך
מהלך הפעולה:
- תפקיד הקושי בחיים
- מספרים סיפור קיטש (הכל ורוד) ושואלים: האם סיפור כזה יכול לקרות במציאות? יוצאים מתוך זה לדיון קצר מה חסר? מה גורםלסיפור להיות לא מציאותי?
מסקנה: אין בעיות, אין קונפליקטים. זה משעמם אנו מבינים עכשיו שבעיות הם חלק טבעי ואינטגרלי מהחיים.
- כמה מתנדבים מנחשים כל אחת לאיזה מרחק היא תצליח לקפוץ/ כמה זמן היא יכולה לעמוד על רגל אחת וכו'. בדר"כ אנשיםמעידים על עצמם פחות ממה שהם מצליחים בסוף באמת, כשלא מנסים להגיע ליותר, כשלא מוכנים להסתכן, לא מתקדמים. בשלבשל המעבר וההתקדמות יש כאב (כמו בריצה, כשמתחיל לכאוב בצד סימן שעוברים את סך היכולת הנוכחי, אם נפסיק מידכשכואב-מחר יכאב באותו זמן, אם נמשיך עוד טיפה-מחר נצליח יותר), האדם מתפתח מכך שהוא מתנסה במשהו חדש, משהו
שהוא לא הכיר עד עכשיו, וזה מאיים כי זה מפחיד, אבל זה מה שגורים לו לגלות את הכישרונות והיכולות שלו. צריך להתייחס
לקושי כאתגר ואז הוא בונה ומפתח ולא שובר ומשתיק. או במשל אחר – עיוור צבעים לא יכול לחשוב על הצבע "אדום" זה מחוץ
לעולם המושגים שלו, הקושי והמשבר מפגיש אותנו עם תוכנות וכחות הקיימים בנו, עם מצבים בחיים, עם מציאויות בעולם שאילולי
המשבר כלל לא היינו יודעים על קיומם.
- התמודדות וקבלת החלטות
להכין מספר חידות / משימות שלא ניתנות לביצוע על ידם בלבד – שאלות מסובכות וכו' ולעשות תחרות קצובה בזמן. איך הצלחתם? כי
החלטתם שאתם מתמודדים ובסוף מצליחים, כשתחליט שאתה רוצה שהדבר יתבצע אתה כבר תמצא את הדרך שזה יקרה. אפשר
להכניס את הסיפור על ר"א בן דורדיא – אין הדבר תלוי אלא בי וכו' (נספח 1) אף אחד לא יעבוד בשבילך והחלק הכי קשה זה ההחלטה
"אני עושה" זה עיקר העניין, אחר כך הדברים כבר יותר פשוטים.
אפשר לספר על המצב בארץ – מדיניות ה"סמוך" וכמו כן אחוז הגירושין ההולך ומטפס יום יום, למה? כי אנשים לא מתמודדים – אנשים
בורחים. הרבה יותר קל לברוח, אבל אם באמת רוצים לבנות משהו, אם רוצים באמת להתקדם חייבים הרבה עמל והרבה עבודה קשה.
ו…צריך גם לדעת לעבוד נכון אז:
מפזרים תמונות על הרצפה. כל אחד בוחר תמונה ומסביר לכולם מה הבעיה שהוא רואה בתמונה (אפשר לציין איך כל אחד מצא בעיה.
עוד הוכחה לטבעיות של בעיות….)
הקראת הקטע הקצר של ברל כצנלסון (מודעות לבעיה)
עכשיו שהבנו שבעיות זה דבר טבעי מה עושים איתן?
משחק הכיסאות. על כל כיסא מצמידים דף שבראשו כתובה אחת הבעיות, כשעוצרים את המוזיקה, כל אחד רושם פיתרון לבעיה שמולה
בתחתי הדף ומקפל אותו. משחקים 3-4 סיבובים…
אחרי כמה סיבובים כל אחד חוזר לבעיה המקורית שלו ומתנדבים משתפים את כולם בפתרון הכי טוב\מתאים לדעתו.
מהמשחק רואים את הדרך לקבל החלטות:
- הגדרת הבעיה – מה המצב המצוי ולמה הוא לא טוב
- הגדרת המצב הרצוי (באופן מדיד, כמו שדברנו ביחידה על מטרות)
- חשיבה על מה יוצר את הפער
- העלאת כמה שיותר רעיונות שיובילו למצב הרצוי (מומלץ להיעזר באחרים – עוד רעיונות, הסתכלות אובייקטיבית וכו')
- בחירת הפתרון המתאים ביותר (לפי הנתונים והיכולות שיש בשטח)
- עשיה
- סבלנות
- בדיקה
סיפור "גדר, כבשה ואיש עם בעיה" (נספח 2)- לכל פתרון יש מחיר. צריך להיות מודעים למחיר ולנסות לשלם אותו בצורה הכי טובה. איך?
סדר עדיפויות. אפשר לתרגל איתם ולהסביר את המושג. כך אנו בוחרים בפתרון שהכי מתאים לנו, ונכנסים לזה בצורה מודעת… דרך
בוגרת וטובה.
- מה? ואיך?
נציג בפני החניכים "סיפורים מהשטח" מהגרעינים השונים. כל סיפור יראה פשלה\ בעיה וכו' הם יצטרכו לחשוב על כל האפשריות והסיבות
ההגיוניות שיכלו לגרום לבעיה.
נמיין את הסיבות שהעלו לשתי קבוצות מה= סיבות שקשורות ישירות לרעיון, ואיך= סיבות שקשורות לדרך של הביצוע.
לדוגמא: לא הגיעו ילדים לפעילות חנוכה אז יותר לא עושים פעילות כי זה דפוק ולא עובד. או שלא הגיעו ילדים לפעילות, וזה רעיון מצוין
ובואו נחשוב מה קרה. ואז פתאום יתברר שהייתה פעילות מקבילה במתנ"ס וחבל שלא ביררנו מראש.
עוד דוגמא (אמיתית): אף ילד לא הגיע לפעילות הפתיחה. כבר חצי שעה אחרי הזמן והמקום ריק, סימן שאין בנו צורך בשכונה הזו וסתם
השקענו, ההגשמה מבוטלת וזהו. או שחושבים קצת ויוצאים לחפש את הילדים במגרשי המשחקים בשכונה ואוספים אותם אחד אחד,
ומגלים שיש עשרות ילדים ברחובות אבל הם בלי שעון ולכן לא מאופסים על הזמן, ואין להם תרבות של קריאת שלטים. הרעיון מצוין, לא
שיווקנו אותו נכון. עכשיו הגענו לילדים ומפה והלאה הם יודעים לאן לבוא ומתי והפעילות פורחת.
במצב של בעיה עלינו לנתח את דרכי הפעולה שלנו על מנת להבין כתוצאה ממה נוצרה הבעיה: מהדרך בה פעלנו (איך) או מהרעיון
ההתחלתי (מה). אם נזהה שרק אחד משלבי הביצוע לא מוצלחים נוכל לשנות אותו ולדבוק ברעיון ההתחלתי. ברוב המקרים אכן כך הדבר
למרות שאנו ממהרים לשבור את הכלים ומתייאשים מהרעיון בפזיזות…
ושוב – כשהמטרה ניצבת מול העיניים, ואנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, ומבינים למה זה חשוב, יש כוח ויכולת להתמודד עם כל
הקשיים ולהתגבר על כל המכשולים. כמו שאמר ניטשה: "מי שיש לו איזה למה למענו יחיה מסוגל לשאת כמעט כל איך…"
חשוב לומר או פה או באחת היחידות – תלוי איפה זה נכנס לך הכי טוב שלפעמים צריך להגיד "זה גדול עלי" ולפנות לגורמים שמעלינו
=מרכזת / רכז אזור /עובדת סוציאלית וכו' יכול להיות שעדיף להכניס את זה בהקשר של ענווה "אני לא מסוגל להכל".
קטע סיום – "טופוגרפיה" יוני נתניהו (נספח 3)
הערות והארות:
ביחידה הזו חשוב לצאת מחיי הפרט לכלל. מהחיים הפרטיים שלי ואיך אני מתמודד עם קשיים ובעיות (בלימודים, בחברה, בהחלטות וכו'),
למעגל נוסף של העשייה שלי – ילדים מגיעים או לא, שחיקה של הצוות, עומס, משאבים, הפרעות, חוסר התקדמות נראית לעין וכו'. ומשם
למעגל הלאומי – דברים לא קורים כמו שתכננו, יש בעיות בעם ובגאולה… האם מרימים ידים, או מחוברים למטה אז עושים חושבים
ומוצאים דרך וכוחות.
כדאי גם כאן להכניס את הרוח "מי שיש לו איזה למה…". אם אתה מאופס על למה אתה מתאמץ, יש לך יותר יכולת להתמודד עם הקושי.
מי שסוחב 10 קילו יהלומים, ימשיך ויעשה את זה ולא יוותר גם כשיהיה חם וקשה. מי שסוחב שק זבל (או שאין לו מושג מה יש בפנים),
יתייאש ויוותר הרבה יותר בקלות.
דגשים שצריכים לעבור:
קושי הוא חלק נורמלי וטבעי מכל עשיה (מי שאין נפשו משוטטת במרחבים וכו')
אמונה אמונה אמונה!!! בקב"ה שיודע מה הוא עושה, בעצמי שאני מסוגל להתמודד ולהצליח, במי שאני עובד איתו שהוא שווה את
ההשקעה.
קושי בונה קומה נוספת ביכולות של האדם. כשלא מרגישים מאמץ זה אומר שאין התקדמות, שלא הוצאת מעצמך משהו יותר טוב (אם לא
סוחטים חזק את התפוז, לא יוצא מיץ. צריך "להכאיב" קצת…)
אולי כדאי להבחין בין קשיים טכניים לבין קשיים ערכיים לבין קשיים אידיאולוגיים. כלומר: עם חוסר תקציב, או בעיות במבנה או גיוס ילדים
צריך להתמודד ביצירתיות. עם בעיות ערכיות של חשש להתקלקל מהאוכלוסייה החילונית, תחושת גאווה והתנשאות, חוסר ידע על מה
מותר לאכול, קושי במציאת תכנים, פחד וחשש וכו' – צריך להשקיע וללמוד, להתייעץ עם אנשי תורה ורוח, לא לוותר. עם קשיים
אידאולוגים, למה להשקיע בערב רב, האם דרכנו נכונה וכו' – צריך לימוד ארוך ומעמיק ביותר, צריך הרבה אמונת חכמים ואמונה בקב"ה
שהוא נותן לנו את מה שרע בעיננו בדיוק כמו שאת הטוב.
-
גילאים
חבריא ג'
-
קטגוריה
אליטה משרתת
-
סוג הפעילות
כלי הדרכה
עוגיות
אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.
מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.
על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על "אני מסכים", אתה מסכים לשימוש בעוגיות.
