אנחנו מוכנים

---

אנחנו מוכנים

 

 

 

מטרת הפעולה:

 

החניכים ילמדו מי אלו 'אנחנו', מי הם העזראים? מה הם עשו ? ושזה דורש מאיתנו קפיצה למים ומחויבות, בשביל לצאת

 

למסע שהתחיל לפני 100 שנה ושאנחנו נמשיך אותו  ב-100 שנים הבאות.

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. על החשיבות הטמונה בעבר

 

ב. ההיסטוריה של התנועה (ב2 מילים)

 

ג. עזראים מאה ומעבר

 

ד. קפיצה למים

 

ה. סיכום

 

 

מהלך הפעולה:

 

א. על החשיבות הטמונה בעבר

 

מזמינים שני מתנדבים שיציגו סיטואציה: יהודה ואלעד הם שני ילדים בני תשע שנפגשים לראשונה בגינת המשחקים

 

ומתחילים לדבר. מה שאלעד לא יודע הוא שיהודה איבד לאחרונה את זכרונו, כך שהוא לא זוכר את מקום הולדתו, את

 

חבריו מהגן, מה הם התחביבים שלו וכדומה (נספח 1). המתנדבים יציגו את השיחה בין שני הילדים. אלעד ישאל את יהודה

 

שאלות (היכן נולד, איפה התגורר בילדותו, מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי וכו'), אך הוא לא יידע לענות על רובן.

 

 

מנהלים עם החניכים דיון קצר:

 

# איך לדעתכם יהודה הרגיש במהלך השיחה? (נבוך, מבולבל)

 

# מדוע הרגיש כך? (כי הוא לא ידע לענות על השאלות)…

 

# אם הייתם ההורים של יהודה, איך הייתם עוזרים לו? (מספרים לו על הילדות שלו, לוקחים אותו לטיול בעיר הולדתו וכו')

 

 

סיכום ביניים: הבעיה של יהודה הייתה שהוא לא מכיר את העבר שלו, ולכן נוצר מצב שבהווה הוא מרגיש חסר זהות

 

ומבולבל. מכאן אנחנו מבינים את החשיבות של היכרות עם העבר – הוא מהווה את הבסיס להווה של כל אחד ואחד

 

מאיתנו. במקרה שלנו, למידה על צעדיה הראשונים של התנועה תסייע לנו להבין בתוך איזו קבוצה ותנועה אנחנו נמצאים

 

ומה הערכים שהיא מייצגת, ומי האנשים שאנחנו ממשיכים את דרכם. וכמובן גם מה האחריות והמשימה שלנו כלפי זה.

 

 

ב. ההיסטוריה של התנועה (ב-2 מילים)

 

מחלקים את החניכים לשתי קבוצות, ונותנים לכל קבוצה כמה כרטיסיות עם עובדות על תנועת הנוער עזרא (נספח 2).

 

קבוצה אחת קיבלה את תולדות התנועה בגרמניה וקבוצה שנייה – בישראל. מבקשים מהחניכים לסדר את הכרטיסיות לפי

 

סדר כרונולוגי, לפי מה שנראה להם הגיוני. לאחר שהם מסיימים מחברים את שני הרצפים הללו ומקבלים את הסיפור המלא

 

של התנועה על רגל אחת.

 

 

כדאי לסכם לחניכים בקצרה: התנועה הוקמה בגרמניה לפני כמעט 100 שנה, בתקופה שבה הרעיון של תנועת נוער יהודית

 

(וקל וחומר דתית) כלל לא היה קיים. התנועה נועדה להעמיק את הקשר של הנוער החרדי עם היהדות. לפני פרוץ מלחמת

 

העולם השנייה התעוררו ויכוחים בהנהלה של התנועה: האם לעלות לארץ ישראל ולהיות חלוצים או להמשיך במפעל בארץ

 

המוצא? בסופו של דבר רבים הבינו שאין להם ברירה והם חייבים לברוח מגרמניה בגלל גילויי האנטישמיות שהלכו

 

והחמירו. בוגרי התנועה וחניכיה שהגיעו לארץ המשיכו בפעילות החינוכית ,הקימו סניפים בערים מרכזיות בארץ וקיבוצים

 

ויישובים במקומות אסטרטגיים (כמו בעליה לירושלים) תוך שמירה מלאה על כל המצוות התלויות בארץ. כיום יש בעזרא

 

כ-20,000 חניכים בכ-70 סניפים, ישנם הגשמות, ארזים, קבוצות של"ף ועוד ועוד.

 

 

 

ג. עזראים מאה ומעבר

 

נראה לחניכים את סמלים של המאה (בנספח 3), נשאל אותם:

 

# מה אומר סמל שיש אותו בכל מיני סוגים?

 

# האם אתם מכירים עוד סמלים כאלה?

 

# איזה מסר זה מנסה להעביר?

 

# איזה קיר אתם הייתם רוצים להוסיף לסמל ולתנועה?

 

 

בכל סמל יש ציור שציירו חניכים בחודש ארגון בסניפים שונים, וזה בשביל לייצג שאנחנו בתנועה מאמינים וחושבים

 

שהמיוחדות שיש בכל חניך היא ערך שאנחנו מאוד מקדמים ורוצים שיתפוס מקום. אנחנו רואים שעזראים לאורך השנים

 

הצליחו להקים מפעלים רבים דווקא מתוך זה שעמדו על הייחודיות שלהם. אבל בשביל להצליח לצאת למסע של עזראים

 

מאה ומעבר צריך עוד משהו אחד קטן…

 

 

ד. קפיצה למים

 

נלמד עם החניכים את הקטע הבא: (נספח 4)

 

"וְיבָאֹוּ בְנֵי יִ שְרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָםּ" (שמות יד, טז). כיון שעמדו שבטים לים, זה אומר 'אין אני יורד תחלה לים' וזה אומר 'אין אני

 

יורד תחלה לים', שנאמר "סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם ובְּמִרְמָה בֵּית יִ שְרָאֵל" (הושע יב, א). מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה, קפץ

 

נחשון בן עמינדב ונפל לים, עליו הכתוב אומר "הוֹשִׁיעֵנִי אֱלהִֹים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (תהלים סט, ב). […] מיד אמר המקום

 

למשה: ידידי טובעים בים והים סוגר ושונא רודף, ואתה עומד ומרבה בתפלה! אמר לפניו: רבונו של עולם, ומה בידי לעשות?

 

אמר לו: "[…מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִ שְרָאֵל וְיִסָּעוּ] וְאַתָּ ה הָרֵם אֶת מַטְּךָ [ונְּטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָםּ ובְּקָעֵהוּ]" (שמות יד,

 

טו-טז.)

 

(מכילתא בשלח, פרשה ה)

 

 

# מה הבדיל את נחשון מהשאר?

 

# מה הוא לימד את משה רבנו?

 

 

נסביר שלכל מסע אפשר ללכת ולהיות ולחוות אבל לא באמת להיות שם, לא באמת לעבור את הדברים ולקבל וללמוד

 

דברים חדשים ממה שאנחנו פוגשים. השנה נצא למסע שבו נלמד ונחווה לימודים חדשים, חוויות חדשות, אנשים חדשים

 

ועוד, חשוב שאנחנו נדע באמת להפיק מזה את הטוב ביותר על מנת לאפשר לנו להתקדם ולגדול כאנשים. ולהיות באמת

 

אנשים שהם עזראים מאה ומעבר. יש לנו זכות להיות בזמן היסטורי בו התנועה חוגגת 100 וזה הזדמנות אמיתית לקחת

 

חלק ולהיות מהאנשים שיעשו פעולות שישפיעו גם בעוד 100 שנה בשנת ה200. הדרישה לקפוץ למים, להיות מחויב¹,

 

להיות לגמרי בפנים היא זו שתאפשר לנו להפיק את המרב משנה זו.

 

 

ה. סיכום

 

נסכם לחניכים שיש חשיבות גדולה בחיבור לעבר של התנועה, למדנו על פעילויות שחניכי עזרא עשו לאורך ה100 שנה

 

האחרונות וכמה אנחנו רוצים ליצור חיבור לעבר ומתוכו לראות איך אנחנו מתקדמים אל המעבר וזאת מתוך מחויבות למסע

 

וקפיצה למים ונתינת אפשרות להיכנס לתוך המסע הזה ביחד עם כל התנועה. לסיום נעבוד איתם לומר בקול אחיד את

 

המילים 'אנחנו מוכנים', במוצ"ש יהיה טקס מרשים לפתיחת ה100 בסניף, וכל החניכים יאמרו את המשפט הבא בטקס" :

 

אנחנו מוכנים לצאת למסע מאה ומעבר", והקבוצה שלנו תגיד את המילים הראשונות 'אנחנו מוכנים', החיבור לכל הקבוצות

 

בסניף יוצר עוצמה שיכולה להגיע אל המאה ומעבר בכל התחומים.

 

 

עזראים מאה ומעבר!

 

 

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *

 

                                                           

¹ ניתן להמחיש זאת בעזרת המתודה הבאה: משחקים פלונטר) כולם עומדים במעגל, מתערבבים וכל אחד נותן יד אחת למישהו אחד ויד שנייה למישהו שני – ולא למי שלידו –  לאחר מכן צריכים לחזור למצב של מעגל בלי לעזוב את אחיזת הידיים(  נקבע מטרה כלשהי

במשימה שבטח יישברו בה באמצע, וננסה להבין למה נשברנו )כי היה רגע של חוסר תשומת לב? כי לא היה ברור המטרה? כי היא לא הייתה חשובה לנו מספיק.(?

מחויבות זה אומר שאם נכנסתי לנקודה מסוימת, ובחרתי לקחת אותה לידיים – אני לא בורח ברגעי קושי לאזורי נוחות. לדוגמה, אם החלטתי שאני לוקח אחריות על עצמי ומתחיל ללמוד דף יומי, ויש לי פתאום יום קשה, אז מחויבות למשימה אומרת שלא אוותר. אבל

למה בכלל שאוותר? אם רציתי דף יומי, אז לכאורה לא אמורה להיות בעיה! הנקודה הכללית היא שלמרות שיש לנו את המסע שאנחנו רוצים לצאת אליו, כשאנחנו מגיעים לנקודה ספציפית יכול להיות שגורמים צדדיים יכריעו אותנו. מחויבות גבוהה תאפשר לנו להמשיך בדרך שלנו גם במצבים האלו.