אומנות עומדת למשפט

---

אומנות עומדת למשפט

מטרת הפעולה:

החניכים יפתחו למקומה של האומנות בעולם היהודי.

מבנה הפעולה:

א. סצינת בית המשפט

ב. פסק הדין

מהלך הפעולה:

לפני הפעולה המדריך יחלק את הקבוצה לזוגות או שלישיות. כל קבוצה מקבלת דמות תנכ"ית המחוברת לאומנות (בצלאל,

מרים, דוד, דבורה). בפעולה הזו יתקיים משפט נגד האומנות. כל דמות תעיד כסנגור לאומנות. כל קבוצה לומדת מספר

מקורות (נספח 1). על החניכים ללמוד את המקורות היטב ולהיעזר במקורות נוספים (הורים, אינטרנט, ספרים וכו'), על

בסיס זה ייבנו טיעוני ההגנה של כל דמות. שני חניכים יציגו את התובע והסנגור והמדריך יהיה השופט. כשאי להביא

תלבושת בהתאם. ניתן לתת לתובע ולסנגור את הטקסט מראש על מנת שיוסיפו טיעונים כדמיונם.

א. סצינת בית המשפט:

השופט: אנו פותחים כעת את המשפט נגד האומנות. אני מזמין את התביעה להציג את דברה.

התובע: אני מאשים את האומנות במספר האשמות: האומנות גוזלת זמן יקר מכל מי שעוסק בה. כל יצירה לוקחת שעות על

גבי שעות, ימים על גבי ימים, לילות על גבי לילות. ומה התוצר הסופי? מכשיר בעל ערך פונקציונאלי?! משהו שמקדם

ומפתח את העולם? שמשפר את איכות חיינו? לא! לא ולא! במקרה הטוב הוספנו פריט שאפשר לתלות אותו על הקיר,

משהו שאפשר לעיין בו כשלא מצליחים להרדם. במקרה הפחות טוב היצירה הסופית אינה ראויה לשום מקום מלבד בית

השימוש, וזה מוביל אותי להאשמה מספר שתיים. האומנות הוא כלי מסוכן וארסי. היא פוגעת בכל אדם תמים פגיעה חמורה

בפנימיותו. האומנות משחיטה ומטנפת את התת מודע. היא משחירה כל דבר טוב וטהור במציאות. היא משפיעה לרעה על

האדם ומסיטה אותו לכיוונים שליליים. היא שוללת ממנו את הבחירה החופשית, היא השטן בהתגלמותו.

השופט: אני מזמין את הסנגור לשאת את דבריו.

הסנגור: אינני מתכוון להיגרר להאשמות הנלוזות המוצגות כאן. הנכון בעיני הוא להביא אומנים ראויים להעיד על האומנות

בדרך אמיתית ונטולת משוא פנים. אני מתכבד להזמין את… בצלאל/מרים/דוד/דבורה

החניכים המציגים את העדים משמיעים את עדויותיהם בזה אחר זה, בהתאם לדמויות אותן הם מציגים.

ב. פסק הדין

(נספח מכתב של הרב קוק לבית ספר בצלאל- להרחבה)

אומנות היא דבר מורכב מאוד. כפי שאמר החכם הסיני "בידך הדבר, אם חי הוא או מת". הוא התייחס לפרפר שהיה מצוי

ביד הילד, אנו מתייחסים לאומנות על כל גווניה ורבדיה. אם ברצונך להרוס ולהשחית, האומנות הוא אכן כלי מתאים. הרי

הוא עוצמתי וחודר לנפש וכבר הארכנו בזה הרבה. אלא שבכוחה של האומנות לבנות קומות חיוביות בעולם. היא הכלי

שמסוגלת להוציא לפועל דווקא את הרוחניות הקיימת במציאות. העדים הציגו את הצד הזה, הצד הטהור, הקדוש המרומם

והמרומם של האומנות. הם העידו על שהשתמשו בכוחה של האומנות כפי שציווה ה', הם פעלו כרצונו ובנו את העולם מתוך

הכוח החיובי של האומנות. כוח זה ידידי היקרים הוא הכוח המכריע. אומן קדוש הוא אדם מיוחד במינו. הוא אדם היודע

לבצע "מלאכה", לעשות יצירה בצורה כזו ששכינה תשרה בה. הוא אדם היודע להכניס נימה משלו ומכישרונותיו במסגרת

הגבולות שבהם נצטווה. אומן קדוש הוא מנהיג עוצמתי. בכוחו של האומנות שלו לפרוץ את גבולות המציאות ולרומם את

האדם לעולמות עליונים. רק אומן מסוגל להשפיע כך על בני אדם, ולשחרר אותם מקשיים יומיומיים גדולים, להביא אותם

למקומות של אמונה, התקדמות ושמחה. אומן קדוש בונה את הסולם בין ארץ לשמים. כל צורה של אומנות בכוחה לקדם

אותנו  אל מצב של השראת שכינה. השירה מתחילה במקום בו מסתיימות המילים, הריקוד מתחילה במקום בו השירה אינה

מספיקה. כפי שאומר המהר"ל: "המחול הוא שמחה בפועל ואינו כמו השמחה בלב". האומנות מבטאת הרבה יותר ממילים,

ולכן היא כל כך עוצמתית וכל כך רוחנית. בידינו הדבר, לבנות לרומם, להרוס ולהשפיל, הלוואי ונזכה להיות לעסוק בכלי כה

חזק ומיוחד, ולוואי ונעשה בו שימוש ראוי.

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *