"וכל הדעות –
יש מהן שהיו לאדם מתחילת בריתו לפי טבע גופו,
ויש מהן דעות שטבעו של אדם זה מכוון ועתיד לקבל אותם מהרה יותר משאר דעות,
ויש שאינם לאדם בתחילת בריתו, אלא למד אותם מאחרים או שפונה לבו מעצמו לפי מחשבה שעלתה בלבו.
יש מידה שצריך להשתמש בה ברוב המקומות, ויש מידה שצריך להשתמש בה מעט.
ויש דומה לעושה תבשיל, וצריך ירק ובשר ומים ומלח ופלפלים, וכל אלו המינים צריך לקח מכל אחד כשעור:
מזה מעט ומזה הרבה. אם ימעט הבשר – יהיה רזה, אם ירבה מלח – לא יהיה נאכל מחמת מלחו. וכן כולם,
אם ימעט במה שצריך הרבה וירבה במה שצריך מעט, יהא המאכל מקולקל. אבל הבקי, אשר ייקח מכל
אחד משקל הראוי, אז יהא המאכל ערב ומתוק לאוכליו.
וכעניין הזה במידות: יש מידות שצריך לקח מהן מרובה, כגון הענווה והבושת ודומיהן, ויש מידות שצריך לקח
מהן מעט, כגון הגאווה והעזות והאכזריות. לכן בהיות האדם שוקל בפלס המאזנים לקח מכל מידה שעורה,
לא יפחת ולא יוסיף, בזה יגיע לתכלית הטובה." (הקדמה לאורחות צדיקים)
חבריא ב'
התמדה
צ'ופרים
אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.
מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.
על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על "אני מסכים", אתה מסכים לשימוש בעוגיות.