fbpx
חפש:

פורצים מֵעֵבֶר, פורצים מַעֲבָר

פורצים מֵעֵבֶר, פורצים מַעֲבָר

 

 

 

מטרת הפעולה:

 

החניך ילמד על חיים של ‘מעבר’ ביחס להובלת חברה – חיים שבהם פורצים את הדרך לחברה – ויראה זאת לאור

 

ההיסטוריה התנועתית.

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. שלב מקדים

 

ב. חלק א’: מעבר למבוך

 

ג. חלק ב’: סלילת דרך

 

ד. חלק ג’: ברמה האישית

 

 

מהלך הפעולה:

 

א. שלב מקדים

 

נניח את תחילת חזון התנועה על הרצפה: “תנועת הנוער עזרא תבנה חברה”

 

# נשאל – מה זה אומר לבנות חברה? איך בונים חברה?

 

 

ב. חלק א’: מעבר למבוך

 

בשלב הראשון של הפעולה, ננסה לחדד משמעות נוספת של ה’חיים שמעבר’; והפעם ביחס לחברה.

 

 

נשחק משחק: הקבוצה מתחלקת לשתי קבוצות. כל החניכים מתפזרים בחדר ועוצמים עיניים. כל קבוצה בוחרת מראש

 

מנהיג (חשוב: לבחור מנהיג רק אחרי שמבינים את החוקים), והוא היחיד עם עיניים פקוחות. המטרה היא להיות הקבוצה

 

הראשונה שמעבירה גל בין כל חברי הקבוצה. איך זה עובד? מתחילים עם חניך כלשהו – רק לו מותר לזוז לפי ההנחיות של

 

מנהיג הקבוצה (מותר לומר רק “ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה”). כשהוא נוגע במישהו מהקבוצה שלו, ה’שליחות’ עוברת

 

למי שנגעו בו, וכן הלאה עד שנגעו בכל הקבוצה. אם מישהו נגע בטעות במישהו מהקבוצה השנייה – הקבוצה מפסידה

 

אוטומטית.

 

 

אפשר כמובן לשחק גם כל משחק אחר. הרעיון הוא לנסות לברר :

 

* לפי מה בחרו את המנהיג,

 

* מה הייתה ההשפעה שלו על המשחק ומה היה היחס בינו לבין הקבוצה.

 

* האם הוא נהנה באותה מידה? יותר? פחות?

 

* האם הוא הרגיש חלק מהקבוצה?

 

 

אפשרות ב’

 

ניתן לחניכים משימה שניתן לעשות אותה במס’ דרכים. לדוגמה: לעמוד כולם על סדין, ובלי לרדת לרצפה להפוך את הצד

 

של הסדין שדורכים עליו. כנראה שבהתחלה יהיה בלאגן, אבל בשלב מסוים מישהו יתפוס יוזמה ויוביל את המשימה. ננסה

 

לבדוק איתו מה גרם לו לקחת יוזמה, ולשאול את הקבוצה איך זה השפיע עליה.

 

 

אפשרות ג’

 

נביא לחניכים כדור (או כל חפץ אחר), ולא נאמר להם מה לעשות איתו. נישאר בשקט ונחכה לראות מה קורה. לרוב, מישהו

 

יחליט על איזשהו חוק (מוסרים לכולם, בלי שכנים, כל אחד אומר X  ומעביר לחבר שלו). אם החניך מחזיר לנו את הכדור –

 

נתעקש ונחזיר לו (או למישהו אחר). עד שהקבוצה תייצר חוק.

 

 

#  נשאל את מי שיצר חוק מה גרם לו לזה, ולאחרים למה הם זרמו איתו. הנקודה שרואים היא שבכל קבוצה שיש בה

 

‘וואקום’ של הנהגה – מישהו ייכנס וימלא אותו. במיוחד אם הקבוצה נמצאת במצב של אי־נוחות (כי לא מכירים אחד את

 

השני, נכנסו לסיטואציה שלא מוכרת וכו’).

 

# ננסה להבין מי לדעתנו בקבוצות נכנס לתפקיד המנהיג, והאם זה בהכרח טוב לקבוצה. את מי היינו רוצים כמנהיג (בתור

 

דמות אידיאלית). אפשר גם לשים תכונות על הרצפה, ולדרג לפי החשיבות.

 

# נקרא את משל גן המבוכה המופיע במסילת ישרים:

 

הָא, לְמַה זֶּה דוֹמֶה? לְגַן הַמְּבוּכָה, הוּא הַגָּן הַנָּטוּעַ לִצְחוֹק הַיָּדוּעַ אֵצֶל הַשָֹּרִים, שֶׁהַנְּטִיעוֹת עֲשׂוּיוֹת כְּתָלִים כְּתָלִים, וּבֵינֵיהֶם

 

שְׁבִילִים רַבִּים נְבוּכִים וּמְעוֹרָבִים – כֻּלָּם דּוֹמִים זֶה לָזֶה, וְהַתַּכְלִית בָּם הוּא לְהַגִּיעַ אֶל אַכְסַדְרָה אֶחָד שֶׁבְּאֶמְצָעָם. וְאָמְנָם

 

הַשְּׁבִילִים הָאֵלֶּה, מֵהֶם יְשָׁרִים וּמַגִּיעִים בֶּאֱמֶת אֶל הָאַכְסַדְרָה, וּמֵהֶם מַשְׁגִּים אֶת הָאָדָם וּמַרְחִיקִים אוֹתוֹ מִמֶּנָּה. וְאָמְנָם הַהוֹלֵךְ

 

בֵּין הַשְּׁבִילִים, הוּא לֹא יוּכַל לִרְאוֹת וְלָדַעַת כְּלָל אִם הוּא בַּשְּׁבִיל הָאֲמִיתִּי אוֹ בַּכּוֹזֵב, כִּי כֻלָּם שָׁוִים וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם לְעֵין

 

הָרוֹאֶה אוֹתָם, אִם לֹא שֶׁיֵּדַע הַדֶּרֶךְ בִּבְקִיאוּת וּטְבִיעוּת עַיִן, שֶׁכְּבָר נִכְנָס בָּם וְהִגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא הָאַכְסַדְרָה. וְהִנֵּה הָעוֹמֵד

 

כְּבָר עַל הָאַכְסַדְרָה הוּא רוֹאֶה כָּל הַדְּרָכִים לְפָנָיו וּמַבְחִין בֵּין הָאֲמִיתִּיִּם וְהַכּוֹזְבִים, וְהוּא יָכוֹל לְהַזְהִיר אֶת הַהוֹלְכִים בָּם, לוֹמַר

 

“זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ”. וְהִנֵּה מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַאֲמִין לוֹ – יַגִּיעַ לַמָּקוֹם הַמְּיוּעָד. וּמִי שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְהַאֲמִין וְיִרְצֶה לָלֶכֶת אַחַר עֵינָיו – וַדַּאי

 

שֶׁיִּשָּׁאֵר אוֹבֵד וְלֹא יַגִּיעַ אֵלָיו.

 

 

כל חברה צריכה הנהגה, ויותר מזה – בכל חברה יש הנהגה בפועל. המשמעות של להיות ‘מעבר’ ביחס לחברה היא להיות

 

המנהיגים והמובילים שלה. גם כשהקבוצה היא ‘מאה’, יש את מי שנדרש להיות ‘מעבר’ לה, ולאפשר לחברה חיים תקינים.

 

זו המשמעות של ‘אליטה משרתת’: קבוצה שהיא ‘מעבר’, אבל הפנים שלה הם לא אנוכיים לעצמה, אלא היא מחליטה

 

להקריב את עצמה למען הכלל, למען המאה.

 

 

# איזה עוד אליטות משרתות אנחנו מכירים, אנשים שיוצאים מגדר החיים הנורמליים כדי לאפשר לחברה להתקיים?

 

(חיילים, ראשי ממשלה, רופאים וכן הלאה). האם זו התנשאות להיות חלק מאליטה משרתת?

 

 

# ננסה לאתגר את ההנהגה הזאת. האם זה טוב שיש אליטות משרתות? מה זה יכול לגרום לחברה?

 

 

העובדה שיש אליטה משרתת זה מצוין עבור חברה שרוצה להתקיים (נסו לדמיין חברה בלי כל הדוגמאות שהבאנו מקודם),

 

אבל העובדה שיש קבוצה של מנהיגים, של ‘מעבר’, שמשרתת את המאה יכולה לגרום למאה להיות פסיביים, לא לפעול ולא

 

להתקדם בעצמם – ולסמוך על האליטה.

 

 

[אפשר לשחק משחק שידגים את זה: נעשה מרוץ שליחים, כשמותר לזוז רק ברגליים סגורות. לאחת הקבוצות יהיה ‘אליטה

 

משרתת’ (אפשר להכין לו שלט) – חניך אחד שמותר לו לזוז איך שהוא רוצה. הבחירה אם לעזור או לא היא שלו, אבל מן

 

הסתם הוא יעזור לקבוצה שלו, והיא תנצח.

 

 

# נשאל: מי הקבוצה שניצחה? האם יש יתרונות לקבוצה שהפסידה (יותר אתגרו את עצמם, התקדמו בעצמם ולא רק סמכו

 

על האליטה). אם הקבוצה מחליטה מראש שאין לה סיכוי אפשר לדבר גם על זה – הנוכחות של אליטה כל כך משפיעה,

 

שאפילו הקבוצה שלא היה בה אותה החליטה להיות פאסיביים, כי זו משימה שדורשת ‘אליטות’).]

 

 

נקרא יחד:

 

“גיבורי-על הם חלק מתשוקה חסרת-מוח להחליף את החוויה האמיתית בסימולציה: אתם לא מתארחים – אתם צופים

 

בתוכניות אירוח. אתם לא משחקים – אתם צופים במשחקים. נסיעות, יחסים חברתיים, סיכונים; כל ניסיון משמעותי צריך

 

להיות ארוז ולהימסר לכם לצפייה מרחוק, כך שאתם תוכלו להישאר מוגנים, פסיביים, צרכנים רעבים שאינם יכולים להרשות

 

לעצמם לקום מן הספות שלהם ולהזיע, ולא מצפים לחיים חדשים. אתם רוצים גיבורי על כדי להגן עליכם, ולהפוך את

 

עצמכם ליותר חסרי אונים בתהליך… קדימה, שלחו את גיבורי העל כדי לעצור אותי. תפסו את החטיפים שלכם, צפו במסכים

 

שלכם, ותראו מה קורה. אתם כבר לא בשליטה.”

 

(משעבד המסכים, משפחת סופר־על 2)

 

 

הסכנה בקבוצה שיוצאת מגדרה למען הכלל היא שיכול להיות ניתוק בין השניים. האליטה מקריבה את עצמה, אבל זה לא

 

עוזר לחברה כולה להתקדם. האם אפשר למצוא הנהגה אחרת, הנהגה שהיא מעבר להנהגה הזו, שתגרום לקבוצה לא רק

 

להתקיים, אלא גם להתקדם?

 

 

ג. חלק ב’: הנהגה שהיא מעבר: סלילת דרך

 

בשלב א’ ראינו שאנשי המעבר חיים בסגנון חיים שלא נפגש עם הכלל. הכלל חי חיים נורמליים (או אפילו ‘מאה’), ואנשי

 

הקצה חיים ברמת חיים אחרת, מעבר. כעת, ננסה לבחון סוג אחר של חיים של ‘מעבר’ ביחס לחברה; לאור סיפורים

 

עזראיים. המטרה בשלב הזה היא לספר על  סיפורים עזראיים, שקרו במהלך מאה שנות קיומה של התנועה:– (נספח 1)

 

 

ניתן להביא את הסיפורים לחניכים בכל דרך שרוצים:

 

* לקרוא;

 

* להציג;

 

* לחלק לקבוצות, ולבקש מכל קבוצה שתציג סיטואציה שמשקפת את הסיפור;

 

* הצעה מאתגרת יותר: ניתן לחלק לחניכים סיפור, ולבקש ממתנדב (או כמה) שלא מקבל את הסיפור לנחש בעזרת שאלות

 

של ‘כן’ ו’לא’ מה האירוע העזראי ההיסטורי שמופיע בסיפור. מאוד קשה יהיה להגיע ממש לסיפור עצמו, אבל מבין ארבעת

 

המתנדבים (מתנדב לכל סיפור) נעשה הצבעה בין 1 למאה (וציון ‘מעבר’ למי שהיה טוב במיוחד), כשהמנצח הוא הציון

 

הגבוה ביותר. היתרון בסגנון כזה של משחק, שהוא יחייב את הקבוצה (שעונה כל פעם לשאלות) להבין את הסיפור, לחשוב,

 

לנתח אותו ו’להתעסק’ איתו בשביל להצליח לענות על השאלות.

 

 

# אחרי שנפגשנו עם הסיפורים, נשאל את החניכים: האם מדובר באנשי ‘מעבר’? האם מדובר בהנהגה כמו שראינו מקודם,

 

שחיה חיים ברף גבוה כדי לאפשר לשאר החברה לחיות בצורה נורמלית? נראה שיש כאן אנשים שחיים ‘מעבר’, אבל הם

 

לא ממש בסגנון ההנהגה שראינו בחלק הקודם. אנשי ה’מעבר’ של עזרא לא מנסים רק להנהיג את החברה מתוך מקום

 

נבדל, אלא מנסים לפרוץ דרך לכלל. כלומר, המטרה היא לייצר דרך חדשה, שמי שילך בה בסופו של דבר הם כולם.

 

ההנהגה היא לא קבוצה שמנותקת מהכלל, אלא מנסה להראות לכלל שיש דרכים נוספות שאפשר ללכת בהם. ההליכה

 

הראשונה בדרכים האלו היא קשה, ודורשת ממנו לצאת אל המעבר, אבל זו דרך שאנחנו מאמינים שיכולה להיות סלולה

 

לכולם. ה’מעבר’ כאן הוא לא מטריה שמגינה מפני רוחות רעות, אלא עמוד ענן לפני המחנה, שנועדו להנחות את הדרך

 

לכלל.

 

 

נמשיך את דבריו של המסילת ישרים שראינו מקודם:

 

כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה. מִי שֶׁעֲדַיִין לֹא מָשַׁל בְּיִצְרוֹ, הוּא בְּתוֹךְ הַשְּׁבִילִים – לֹא יוּכַל לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם, אַךְ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם, שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ

 

אֶל הָאַכְסַדְרָה שֶׁכְבָר יָצְאוּ מִן הַשְּׁבִילִים וְרוֹאִים כָּל הַדְּרָכִים לְעֵינֵיהֶם בְּבֵירוּר, הֵם יְכוֹלִים לְיָעֵץ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לִשְׁמוֹעַ, וַאֲלֵיהֶם

 

צְרִיכִים אָנוּ לְהַאֲמִין.

 

 

הרמח”ל ממשיך לתאר את המדריכים בשבילים, אך נשים לב – מדובר לא באנשים שיושבים מלמעלה מראש, אלא במי

 

שכבר היו בשבילים בעצמם. אלו לא ‘אנשי קצה’ נבדלים, אלא פורצי דרך לכלל. מה היתרון במנהיגים כאלו, שמובילים

 

אחריהם את הכלל אחרי שפרצו את הדרך בעצמם? משמעות נוספת שעולה לאור זה, היא שכל פעם השאיפה היא

 

שה’מאה’ יגיעו ל’מעבר’ שנסלל להם. כשזה יקרה, צריך יהיה כבר לסלול ‘מעבר’ חדש. תמיד להיות מעבר, לפרוץ דרכים

 

ולהביל אליהן את הכלל.

 

 

ד. חלק ג’: ברמה האישית

 

נסיים את הפעולה עם חזרה למקום האישי. בסוף הפעולה הקודמת (כנפי נשרים אבירים) ניסינו להגדיר לעצמנו ‘מעבר’

 

אישי. חלקנו אף כתבנו את הדברים. אם כתבנו – נחלק את הדפים בחזרה, ונחשוב עליהם שוב. איזה ‘מעבר’ אני יכול

 

להציב לעצמי ברמה האישית, שיש לו גם משמעות ביחס לחברה? איזה ‘מעבר’ אני יכול להגדיר לעצמי שיהיה גם פריצת

 

דרך בשביל החברה? פריצת דרך שגם הכלל יוכל, מתישהו, ללכת בה?

 

 

חזקו חברים!

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *

FacebookEmailTelegramWhatsApp
  • גילאים

    חבריא ב'

  • קטגוריה

    הצבת מטרות

  • סוג הפעילות

    פעולות

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא