מערך תורניות פעולה 2, מציאות, נעים להכיר

---

  מציאות, נעים להכיר

 

 

מטרת הפעולה

 

החניכים יכירו בחשיבות הכרת העולם, אך גם בסכנות הטמונות בכך.

 

הפעולה יכולה להוות פעולה שנייה במערך תורניות או כפעולה בודדה .

 

 

   מבנה הפעולה

 

# חווית חשיפה למציאות

 

# עיבוד חסרונות ויתרונות החשיפה

 

# למידת חשיבות העושר התרבותי

 

# סיכום

 

 

   מהלך הפעולה

 

א. חווית חשיפה למציאות

 

עושים ניסוי קטן: מבקשים מהחניכים להיכנס לרגע לראש של מדריך

 

שחונך ילד בן ארבע. מפזרים לפני החניכים רשימה של נושאים (נספח 1),

 

ומבקשים מהם לדרג את הרשימה על פי רמת החשיפה שהיו מאפשרים לילד

 

בן ארבע. מטרת הדירוג היא לעורר דיון ואת השיקולים בחשיפה או בשמירה

 

על התמימות של הילד.

 

 

# שואלים את החניכים: איפה עובר הקו שמפריד בין דברים שבכלל לא

 

הייתי רוצה לחשוף את הילד אליהם ובין דברים שהייתי רוצה לחשוף אותו אליהם?

 

 

ב. עיבוד – חסרונות ויתרונות החשיפה

 

מסכמים את השיקולים שהחניכים הציגו במהלך הדירוג כיתרונות וחסרונות של חשיפה.

 

כעת מעבירים את הדיון לחניכים עצמם. מבקשים מכל החניכים לעמוד באמצע,

 

ובכל פעם מזכירים נושא אחר. בכל נושא החניכים צריכים להחליט אם הם היו רוצים

 

להיחשף לזה, לא רוצים להיחשף, או שהם לא היו רוצים להיחשף אבל הם מרגישים

 

שאין להם ברירה.

 

 

במהלך המשחק פונים ישירות בכל פעם לחניך אחר ושואלים: מדוע נעמדת בצד הזה?

 

תוך כדי המשחק מגבשים את היתרונות והחסרונות שבחשיפה.

 

 

הנושאים הם:

 

#התמכרויות לסמים ואלכוהול

 

#רפורמים

 

#גזענות

 

#יחסי ערבים ויהודים

 

#יחסים בין בנים ובנות

 

#מוזיקה ישראלית

 

#אינטרנט

 

#ספורט

 

#סרטים

 

#ספרות חילונית

 

 

* למדריך: חשוב להפעיל שיקול דעת ביחס לרשימת הנושאים ולהתייעץ עם

 

המרכזת או עם מבוגר אחר שמכיר את הסניף. כמו כן, במשחק הזה יש לך

 

הזדמנות להבין את הראש של החניכים ביחס לכל מיני פעילויות שאנחנו לא

 

מעודדים אבל החניכים פוזלים אליהן. כך תוכלו לגשת לנושאים כאלה בהמשך

 

באופן רציני ואחראי.

 

 

ג. למידת חשיבות העושר התרבותי

 

מספרים לחניכים על פתיחת בית הספר בצלאל. בית הספר הזה הוקם

 

בתחילת המאה הקודמת ,ומטרתו הייתה להכשיר צעירים וצעירות בתחומי

 

האמנות. באותה תקופה התרעמו עליהם אנשי המעשה שהם מבזבזים את

 

זמנם על אמנות במקום לסלול כבישים.

 

 

# שואלים את החניכים: מה הייתם אומרים להם? האם זה טוב שהם

 

הולכים לכיוון כזה, או שזה באמת מותרות ועכשיו יש דברים יותר חשובים

 

לעשות כשמקימים מדינה?

 

מחלקים לחניכים את האיגרת ששלח הרב קוק למקימי בצלאל (נספח 2),

 

ומנסים להבין ביחד עם החניכים את המשל והנמשל.

 

מה המשל שמספר הרב קוק?

 

מדוע לדעתכם לא ביקשה הילדה מים או אוכל כשהתעוררה?

 

על מה זה מעיד?

 

מהו הנמשל לדעתכם?

 

מה הרב בעצם רוצה לומר על מקומה וחשיבותה של התרבות?

 

 

*למדריך: לעיון נוסף והבנה של המשל והנמשל ניתן לקרוא בלינק הבא:

 

 http://www.daat.ac.il/he-il/kitveyet/bisde_hemed/luvitz-omanut.htm

 

 

ד. סיכום

 

מסכמים את הפעולה ומסבירים שיש חשיבות לתרבות המקיפה אותנו

 

כאשר אנחנו נמצאים בתהליך גאולה, אך עם זאת החשיפה למציאות

 

החיצונית עלולה לסכן אותנו ולהוביל אותנו לקלקולים. מצד שני, ככל

 

שנהיה אנשים רחבים יותר, כך נתמלא ונוכל להגשים את ייעודנו כעובדי

 

ה' בצורה שלמה. משל יפה שמתאר את אופן החשיפה הנכון למציאות הוא

 

דוב בגן חיות. האם כדי לחוות את עוצמת הדוב אנחנו צריכים להיכנס לתוך

 

הכלוב? בוודאי שלא. חשיפה צריכה להיות במטרה להיות שלמים ובעלי

 

יכולת התמודדות עם העולם, אך מבוקרת וחיצונית לתופעה לפני שנכנסים

 

לתוכה, כדי שלא ניפול.

 

למדריך שבחר לעשות את הפעולה כחלק מן מערך 'תורניות' , כדאי לקשר

 

את הפעולה הזאת לפעולה מספר 1 , בה עסקנו בשאלה האם להיות תורני

 

זה להיות פתוח או שמרן. ניתן לומר לחניכים כי בפעולה הקודמת התלבטנו

 

בין הפתיחות לשמרנות ובפעולה עתה אנו רואים כי התשובה לשאלה אינה

 

'צריכים להיות פתוחים' ואינה 'צריכים להיות שמרנים' אלא כל סיטואציה

 

דורשת הכרעה ייחודית. בכל סיטואציה עליי לשאול את עצמי- האם כאדם

 

תורני אני יכול ומוכן להיחשף לתרבות הזאת כעת ?בפעולות הבאות ננסה

 

לתת כלים כיצד להכריע בסיטואציות שונות ומה עלינו לבחון.

 

 

*ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה*