מערך פרט בתוך הכלל/ פעולה3- הפרט והכלל

---

מטרת הפעולה:

החניכים יבינו כי החשיבות שבהשקעה שבפרט סותרת לפעמים את ההשקעה שבכלל, וכן להיפך.

מבנה הפעולה:

• הסתירות האפשריות בין הפרט לכלל.
• דיון על מחשבת האדם- למה הוא נתון יותר לפרט או לכלל? מדוע?
• סקירת המערך.
• הכנה לפעולה הבאה.

מהלך הפעולה:

• הסתירות האפשריות בין הפרט לכלל.

שלב א':

מחלקים את הקבוצה לקבוצות שוות של עד 10 חניכים בכל קבוצה.

מקריאים לחניכים את סיפור הרקע (נספח 1) ומחלקים לכל קבוצה כרטיס משימה קבוצתי (נספח 2).

הערה: ניתן לקבוע מראש את אופי הישוב שכל קבוצה תקים או לחילופין, ניתן לתת לכל קבוצה לעסוק בבעיה אחרת.

מחלקים לחניכים "כרטיסי בעיות" (נספח 3).

הערה: במהלך הפעולה רצוי לעבור בין החניכים ולשמוע את הלבטים של החניכים, כיחידים, באשר לדרכי ההתמודדות והפתרונות לבעיות

שהוצבו בפניהם.

מחלקים לחניכים את שאר המשימות הקבוצתיות (נספח 4) וחומרי גלם (פלסטלינה, ניר, קרטון ועוד) ליצירת דגם הישוב ומנשר התעמולה .

שלב ב':

מכנסים את החניכים חזרה ומבקשים מכל קבוצה להציג את הישוב אותה היא הקימה ובייחודיותה.

החניכים יציגו את הלבטים והקשיים איתם התמודדות בבניית הישוב.

נדון עם החניכים על הבעיות המרכזיות שעלו ואיך החניכים פתרו אותם ומה היה "המחיר" לכל פתרון.

נדון עם החניכים אם זה אפשרי להכניס אנשים שונים למסגרת אחת והאם במדינת ישראל ניתן ליצור חיבור בין קבוצות שונות או שחייבים

להפריד בין קבוצות שונות.

נדון עם החניכים בלבטים האישיים של החניכים בבחירתם במליאה היישובית.

1. דיון על מחשבת האדם- למה הוא נתון יותר לפרט או לכלל? מדוע?

מקריאים לחניכים את המכתב של גד עזרא הי"ד[1] לגלית (נספח 5)

נדון עם החניכים מה הם מרגישים בעקבות המכתב ומה הם חושבים על הדברים שגד עזרא הי"ד כתב.

באמצעות המכתב, מסבירים לחניכים את הסתירה שביציאה למלחמה בין הרגשות האישיים לבין הרגשות הכלליים ובהשתייכות לעם

ישראל:

"שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה

מכל דבר למלחמה וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה" (רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק ז'

הלכה ט"ו).

2. סקירת המערך.

מעלים בפני החניכים את נושא הפעולה הראשונה הנוגעת להשקעה בהעצמה האישית של כל חניך ועל הנושא של הפעולה השנייה

הנוגעת לחיבור לציבור וההשקעה בציבור.

שואלים את החניכים האם הדברים סותרים ואיך יודעים לבחור בין העצמה אישית לבין השקעה בכלל.

הערה: בדיון זה לא נגיע לישוב השאלה, אלא רצוי לתת לחניכים לדון בשאלה ולהסביר שבפעולה הבאה תרחיבו על כך.

בנוסף, בקובצות לקראת / אחרי גיל מצוות ניתן לדון גם במחויבות במצוות, בדגש על מצוות השייכות לציבור. עם בנים לדוגמא: תפילה

במניין.

לסיכום: נחלק לחניכים את מאמרו של ד"ר צבי צמרת (נספח 6) ונדון בקריאה שלו האם היא קריאה לביטול האדם הפרטי כדי לשרת את

הציבור או, הקריאה היא לאדם הפרטי לקיים את חייו כפי שהוא רוצה במקום בעל חשיבות ואידאל של שליחות.

המלצה לפעולה: במהלך הפעולה נצלם את החניכים במצלמה שאינה תקנית (לדוגמא מצלמת פילים בלי פילים או מצלמה דיגיטלית ללא

מסך תצוגה).

לא נאמר לחניכים מדוע אנו מצלמים אותם ולא נאמר או נראה להם שהמצלמה אינה תקנית.

במהלך סקירת המערך נשאל את החניכים אם הימצאות המצלמה השפיעה על מעשיהם ואם כן באיזה צורה.

3. הכנה לפעולה הבאה:נבקש מהחניכים לשים לב למצבים השונים בחיי היום-יום, בשימת דגש על המצבים בהם אנו בוחרים להשקיע בעצמנו לעומתהמצבים בהם אנו בוחרים להשקיע בכלל. בנוסף, נבקש מהחניכים לאפיין איך בוחרים בכל מצב מה לעשות.

[1] פרטים על גד עזרא הי"ד ניתן למצוא באתר שהוקם לזכרו: www.vehigadeta.org.il.