fbpx
חפש:

מערך טכנולוגיה פעולה 2, גירוי חושים

פעולה ב’

גירוי חושים

 

 

 

 

מטרת הפעולה:

 

החניכים יחוו חוויות שונות הממחישות את השפעת הטכנולוגיה עלינו. בהמשך המערך חוויה זו תהווה בסיס לעיבוד ולבירור

 

הסוגיות העולות ממנה.

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. מרוץ ללא הפסקה – חוויית קצב ההתרחשות המהיר בעולם כיום

 

ב. איזו מין שלווה… הסחות הדעת הרבות שיוצרים האמצעים הטכנולוגיים

 

ג. לשקר יש רגליים – המידע הכוזב שמופץ ברשת ובהודעות וואטסאפ

 

ד. ידידו הטוב ביותר של האדם – קשרים וחברויות בימינו

 

ה. סוגרים מעגל: עיבוד וקישור לפעולה הבאה

 

 

מהלך הפעולה:

 

מסבירים לחניכים כי בפעולה זו ננסה לחוות את השפעת הטכנולוגיה עלינו בתחומים שונים. רק לאחר סיום כל החוויות נשב

 

יחדיו להעלאת תחושות ותובנות בעקבות החוויות.

 

* הערות למדריך:

 

א. לאורך הפעולה מפורטים עקרונות בנושא השפעת הטכנולוגיה. ההערות הללו מיועדות למדריך, כדי לתת לו תמונה

 

מלאה על הדברים. יש לזכור שמטרת הפעולה היא החוויה, ולכן לא נרחיב בדברים אלו מול החניכים, אלא המטרה היא

 

שהדברים יעלו מהם בהמשך.

 

 

ב. לאחר כל חוויה נותנים לחניכים מקום להעלות תחושות ומחשבות (עיבוד רגשי קצר) על פי שאלות מנחות. כתבו לעצמכם

 

את דברי החניכים, כי נשתמש בהם בתחילת הפעולה הבאה.

 

 

א. מרוץ ללא הפסקה – חוויית קצב ההתרחשות המהיר בעולם כיום

 

* בשלב זה ממחישים לחניכים את קצב ההתרחשות המהיר בעולם כיום, בעקבות התפתחות הטכנולוגיה, אשר יוצר

 

תחושה תמידית של מרוץ וצורך למצוא כל הזמן ריגוש חדש, לפני שהספקנו לחוות עד הסוף את הריגוש הקודם. דבר זה

 

מרגיל אותנו גם לחוסר נכונות לעמול, כי אנחנו מתרגלים להשיג הכל ומיד.

 

לדוגמה:

 

עוד לפני שהספקנו להנות מאייפון 3 או מגלקסי 2 כבר השיקו דגם מתקדם יותר, ואנחנו מרגישים צורך לקנות גם אותו

 

בהקדם ולהישאר עדכניים. כמובן, עד שנקנה את הדגם החדש כבר ישיקו דגם מתקדם יותר… כך גם לגבי צילום תמונות –

 

התרגלנו בדור האחרון לצלם כל דבר כל הזמן. לכאורה, מה רע? כך נשארת לנו מזכרת. אבל שימו לב שפעמים רבות אנחנו

 

עסוקים בצילום במקום להנות מהחוויה ולהיות נוכחים עד הסוף במפגש המשפחתי, במנגל עם החברים וכדומה.

 

 

דוגמה נוספת היא כשאנחנו מקבלים משימה לכתוב עבודה. אנחנו מזדרזים לפתוח את האינטרנט ולמצוא חומרים

 

בויקיפדיה ובאתרים שונים. גם זה לכאורה טוב, מה רע בכך שהכול נגיש? אמנם לא רע, אבל האם אנחנו עדיין מוכנים

 

לעמול ולהתאמץ כדי להשיג תוצאות, או שמא “העתק-הדבק” הוא המאמץ המקסימלי בשבילנו?

 

 

מחלקים את החניכים לשתי קבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסיית משימה (נספח 1), ולאחר זמן קצר מאוד, לפני שהחניכים

 

יספיקו למלא את המשימה עד תומה, נותנים להם כבר את המשימה הבאה, עד לסיום כל המשימות (בכל פעם נותנים

 

משימה זהה לשתי הקבוצות). שואלים את החניכים: איך הרגשתם כשלא יכולתם לסיים את המשימות? האם זה פגע

 

במוטיבציה שלכם למילוי המשימות הבאות? יש סיטואציות בחיי היומיום שבהן אתם מרגישים תחושות דומות?

 

 

ב. איזו מין שלווה… הסחות הדעת הרבות שיוצרים האמצעים הטכנולוגיים

 

* בשלב זה ממחישים לחניכים את הסחות הדעת הרבות שיוצרים האמצעים הטכנולוגיים. גם כאשר אנחנו ניגשים למילוי

 

משימה חשובה, כל רגע אנחנו שומעים צלצול אחר – של מייל, וואטסאפ, הודעת טקסט וכו’ – וזה פוגע מאוד באיכות

 

העבודה שלנו באותו זמן. אפילו נהג שנוסע בכביש נתקל פעמים רבות במסכי ענק שעליהם מוקרנות פרסומות מושכות

 

ומעניינות, בעוד הוא אמור להתרכז בנסיעה. מסע קניות בקניון מאופיין בכך שכל הזמן יש ברקע מוזיקה בקולי קולות

 

ושדרנים שמפרסמים חנויות, בלי טיפת שלווה. האם נכון להתרגל לחיות כך? לא בהכרח.

 

 

מבקשים מאחד החניכים להקריא לכל הקבוצה מאמר בנושא התפתחות כלי הרכב (נספח 2). מחלקים לשאר החניכים

 

פתקי משימה קטנים (נספח 3) שיצטרכו למלא תוך כדי הקריאה. כך למעשה יוצרים הסחות דעת רבות, שלא יאפשרו

 

לקורא להתרכז בקריאה ולהבין עד הסוף את תוכן המאמר. כשהחניך מסיים את הקראת המאמר, שואלים אותו שאלות תוכן

 

על מה שקרא (נספח 4). סביר להניח שהוא לא יצליח לענות בצורה מיטבית, כי לא היה מרוכז במהלך הקריאה.

 

 

שואלים את החניך: איך הרגשת במהלך הקריאה? לחוץ, מעוצבן, שליו? למה? איך הרגשת כשלא הצלחת לענות על

 

השאלות? האם זה באשמתך? מדוע?

 

 

שואלים את שאר החניכים: באילו סיטואציות בחיים אתם מרגישים תחושה דומה?

 

 

ג. לשקר יש רגליים – המידע הכוזב שמופץ ברשת ובהודעות וואטסאפ

 

* בשלב זה מעוררים את החניכים למידע הכוזב שמופץ ברשת ובהודעות וואטסאפ שונות. זה המקום גם להתייחס לכך

 

שברשתות החברתיות ניתן להסתתר מאחורי זהויות בדויות כדי לפגוע באחרים, ולנו כגולשים אין יכולת לבדוק אם מי

 

שאנחנו מתכתבים איתו הוא אדם מסוכן שרוצה לפגוע בנו או לא, ולכן יש לפעול בזהירות בהקשרים האלה.

 

 

מקריאים לחניכים כמה כתבות שממחישות את גודל הנזקים שנגרמו בעקבות הפצת מידע כוזב ברשת ובהודעות שרשרת

 

(נספח 5). אפשר לבחור חלק מהכתבות, או לחלק את החניכים לכמה קבוצות ולהעביר ביניהם את הכתבות השונות.

 

מסבירים לחניכים שבדברים מעין אלו צריך לזכור שיש בידינו כוח רב שיכול להועיל, כמו בקשות לתפילה וכדומה, אך חלילה

 

גם לפגוע.

 

 

שואלים את החניכים: האם גם אתם נתקלתם בהודעות כאלה? העברתם הלאה או לא העברתם? מדוע? אילו תחושות

 

דברים כאלה יוצרים בקרב האנשים שההודעות עוסקות בהם? חשבתם פעם על הנזקים שהודעות כאלה גורמות? האם יש

 

לדעתכם מה לעשות נגד התופעה?

 

 

מומלץ להראות לחניכים את הסרטון הקצר “חרדים נעים להכיר” שהרב יוני לביא העלה ליוטיוב וממחיש את הנקודה מזווית

 

אחרת. סרטון נוסף, מזווית מעט שונה, הוא “מנקים אחריך את הרשת UNDO”.

 

 

ד. ידידו הטוב ביותר של האדם – קשרים וחברויות בימינו

 

* בשלב זה החניכים יזהו שהרשתות החברתיות אינן יכולות להוות תחליף לקשר ישיר, פנים אל פנים, עם חבר או חברה,

 

ויבינו שקשה ליצור קשרי אמת עמוקים דרך רשתות אלו.

 

 

בוחרים שני חניכים ומושיבים אותם כשיש ביניהם מחיצה אטומה (קיר, סדין וכדומה), ומבקשים מהם לפתח שיחה עמוקה

 

(כרטיסיות מנחות לשיחה בנספח 6). אם יש אפשרות, כדאי שכמה שיותר חניכים יחוו את המשימה. אפשר אולי להציב

 

כמה עמדות כאלה או לעשות כמה סבבים, כששאר חברי הקבוצה צופים ורואים מה קורה בשיחה.

 

 

לאחר סיום השיחה, שואלים את החניכים איך הם הרגישו במהלך המשימה. האם המחיצה הפריעה? האם יש סיטואציות

 

אחרות בחיים שהם מרגישים בהן תחושה דומה? מה מפריע בכך שאיננו רואים את בן השיח שלנו?

 

 

* מטרת מתודה זו היא להמחיש לחניכים שקשה להגיע לשיחה עמוקה כאשר לא נמצאים פנים אל פנים. כאשר מתכתבים

 

דרך האינטרנט או בפלאפונים, אמנם נוצרת תחושה של קשר, אך מכיוון שאין לנו יכולת להביט אל בן השיח שלנו ואנחנו לא

 

רואים את הבעות הפנים שלו, ואף לא שומעים את הטון שבו נאמרים הדברים – במובן מסוים השיח נתקע ונשאר במקום

 

רדוד ושטחי.

 

 

זה המקום להזכיר שישנו מושג של “חברות בפייסבוק”, אך האם כל מי שמוגדר חבר בפייסבוק הוא אכן חבר שיכול להיות

 

בשבילי אוזן קשבת? מבקשים מהחניכים להיכנס לדף הפייסבוק שלהם (למי שיש),נשאל אותם:: כמה חברים יש לכם

 

בפייסבוק? וכמה מתוכם תזמינו לחתונה? מדוע? מה זה אומר על הקשרים שלנו דרך הפייסבוק או דרך רשתות חברתיות

 

אחרות?

 

 

כחלק מהחוויה מומלץ מאוד להראות לחניכים את הסרטון “Disconnect and Enjoy” ביוטיוב.

 

 

שואלים את החניכים: אילו תחושות העלה בכם הסרט? האם הרגשתם פעם תחושת החמצה דומה לזו שבסרט? כיצד אתם

 

מרגישים כלפי החברים שלכם בפייסבוק? האם אתם מרגישים לעתים שצריך להשקיע יותר בחברויות? כיצד?

 

 

סרטונים נוספים שמחדדים את הנקודה ואפשר לפתח עליהם בקלות דיון משמעותי הם הסרטונים “משפחה מכורה”

 

ו”ארוחה משפחתית” שהעלה יוני לביא (אם אתם מתקשים למצוא, ראו בערוץ שלו ביוטיוב – YoniLaviChannel).

 

 

ה. סוגרים מעגל: עיבוד וקישור לפעולה הבאה

 

* מטרת שלב זה היא לשמוע מהחניכים מעט מן התחושות שעלו בהם בזמן החוויות השונות, כפתח לפעולת ההמשך שבה

 

נעבד את הדברים. אמנם כבר התייחסנו במהלך הפעולה לכל חוויה בנפרד, אך כעת ניתן זמן נוסף לחניכים להעלות דברים

 

שהרגישו או חשבו לאחר הפעולה כולה.

 

 

שואלים את החניכים: האם התחדש לכם משהו? האם נותרתם עם שאלות בלי תשובה? אילו תחושות כלליות העלו כל

 

החוויות? האם חשבתם על דברים אלו בעבר?

 

 

במקרים שבהם הקשר לטכנולוגיה פחות ברור, כמו בסעיף “מרוץ ללא הפסקה”, מסבירים לחניכים את הקשר. אפשר כמובן

 

להשתמש בפירוט למדריך בכל סעיף וסעיף. סביר להניח שחלק מהדברים יעלו גם מהחניכים.

 

 

* תזכורת: כתבו לעצמכם את דברי החניכים, כי תצטרכו להשתמש בהם בתחילת הפעולה הבאה.

 

 

מכיוון שהמערך כולל בתוכו פרטים רבים, וברצוננו לעזור לחניכים לעקוב אחרי הנושאים ולשמור על רצף, מכינים מראש לוח

 

קיר גדול שילווה את הקבוצה לאורך המערך, בעיקר בפעולות ב’-ד’. הלוח יכלול את התחומים השונים שנתייחס אליהם

 

בהקשר לטכנולוגיה (הצעה למבנה הלוח בנספח 7). כעת חושפים אותו בפני החניכים.

 

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *

FacebookEmailTelegramWhatsApp
  • גילאים

    חבריא ב'

  • קטגוריה

    אחריות

  • סוג הפעילות

    פעולות

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא