fbpx
חפש:

מערך אינדיבידואליזם פעולה 3, גישה לחיים

גישה לחיים

 

 

מטרות הפעולה:

 

1.החניכים יעּבּדו את החוויה שעברו בפעולת אמצע השבוע ברמה השכלית, ויגיעו למסקנה מה

 

היתרון והחיסרון שיש בכל דרך.

 

 2.החניכים ילמדו כי הדרך הנכונה לחיות היא הפרט שנבנה מתוך קבוצה, כאשר במקביל הקבוצה

 

נבנית על ידי כל פרט בה.

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. היכרות עם מבנים בקבוצה – סיכום שני המבנים הראשונים של היחס בין הפרט לקבוצה

 

ב. מה יותר טוב? היתרונות והחסרונות בגישות השונות – הבנה שיש צורך בגישה שלישית

 

ג. הצגת המבנה האידיאלי: הפרט בונה את הקבוצה שבונה את הפרט

 

ד. חשיבותו של הפרט בתוך הקבוצה

 

ה. בניית הפרט מתוך שייכות לכלל

 

 

 

      מהלך הפעולה:

 

א. היכרות עם מבנים בקבוצה

 

# הערה למדריך: לאחר שבפעולה הקודמת חווינו שני מבנים שונים של המתח שבין הפרט לקבוצה,

 

נעבד את המבנים הבאים ונדבר עליהם:

 

-הפרט חושב רק על עצמו בלי להתחשב בכלל (שלילי)

 

-הכלל הוא העיקר, אך הוא רומס את הפרט (שלילי)

 

-הפרט בונה את הקבוצה שבונה את הפרט (המבנה האידיאלי) המבנה השלישי ייחשף במהלך הפעולה.

 

 

נראה לחניכים דף עם ציור מבנה של קבוצה (נספח 1) ונבקש מהם להציג אותו בתוך עשר שניות

 

(אפשר לעשות תחרות בין שתי קבוצות). נניח על הרצפה את כל הציורים, יחד עם שלושה שלטים

 

גדולים (נספח 2). נבקש מהחניכים למיין את הציורים ולהניח כל הציור ליד המבנה המתאים לו.

 

(נזכיר לחניכים שדיברנו על המבנים הללו בפעולה שעברה, ונקשר בין המבנים לפעילויות שחווינו.)

 

 

דיון: 

 

# מה ההבדל בין שתי הגישות השונות ?

 

# איפה הפרט יותר חושב על עצמו ?

 

# איפה הכלל נמצא במרכז ?

 

# מדוע מיינתם בצורה הזאת ?

 

# מה מתאר העיגול הגדול ומה הקטן ?

 

סיכום הדיון-  הצגנו במעגלים שתי שיטות שונות: 

 

1. אני חושב רק על עצמי ולא אכפת לי מאף אחד – אגואיסטיות (אם החניכים לא מכירים

 

את המילה, יש להסביר שזהו הפירוש שלה). אני עסוק רק בעצמי, לא שם לב לאחרים, כמו

 

הציור שבו העיגול בצד אחד וכולם בצד השני (לדוגמה, כשהמורה מחלק סוכריות ואני דוחף

 

את כולם ורק רוצה לקחת).

 

2. העיקר הוא הכלל ולא אכפת מעצמי בכלל – גישה זו היא הפוכה לגמרי ומתמקדת בקבוצה,

 

בגיבוש, בכלל, אך רומסת את היחיד (לדוגמה: אני עושה מוראל במחנה רק כדי לנצח, ולא נשאר

 

לי קול כדי לדבר).

 

 

ב. היתרונות והחסרונות בגישות השונות

 

נקריא לחניכים שני סיפורים, שכל אחד מהם משויך לאחד המבנים שלמדנו עד עכשיו (נספח 3).

 

אפשר ומומלץ להיעזר בחניכים כדי להציג אותם 😊  בעזרת הסיפורים ננסה לחשוב ביחד עם

 

החניכים מה הם היתרונות והחסרונות של כל מבנה: הפרט חושב רק על עצמו בלי להתחשב בכלל.

 

יתרון: הפרט מצליח יותר, לעתים לוקח פחות זמן לעשות דברים. חיסרון: אין ערבות הדדית. אי אפשר

 

לבנות כך קבוצה כאשר כל אחד חושב על עצמו. אנשים אחרים בקבוצה נרמסים.

 

 

הכלל הוא העיקר, אך הוא רומס את הפרט יתרון: הקבוצה נבנית בחוזק, קיימת עוצמה. חיסרון: הפרט

 

נרמס, אין התחשבות ביחיד. לחץ חברתי. נראה ששני המבנים שראינו עד עכשיו – בפעולה הקודמת

 

ובפעולה הזאת – הם בעלי חסרונות רבים. האם אין דרך טובה ונכונה של יחסי פרט וכלל?

 

 

ג. הצגת המבנה האידיאלי: הפרט שבונה את את הקבוצה שבונה את הפרט

 

נשחק את משחק הכיסאות, (אומרים לחניכים לעמוד על כיסאות במעגל, ומוציאים בכל פעם כיסא אחד.

 

בפעם הראשונה אומרים לחניכים שהמטרה שלהם היא לא ליפול מהכיסאות, מי שנופל – נפסל ויוצא

 

מהמשחק.) נשחק בשנית אך נספר לחניכים שהפעם המטרה היא שונה: כאשר מישהו אחד נופל מהכיסא-

 

כל הקבוצה נפסלת. 

 

 

* הערה: חשוב לתצפת על התנהלות החניכים, לזכור את אמירותיהם ולשים לב להבדלים

 

בין שני המשחקים. נעצור ונסכם לחניכים את החוויה, ברמת התיאור והשיקוף מצדו של

 

המדריך בלבד. נשאל את החניכים: * מתי יותר התאמצתם להצליח, בפעם הראשונה או

 

השנייה? * מדוע? * מתי היה קל יותר להצליח? *מתי היה כיף יותר? נסביר שבחלק

 

הראשון של המשחק כל אחד חשב רק על עצמו והתאמץ לנצח לבדו, ואילו בפעם השנייה

 

כל אחד עזר לשני. ברוב הפעמים החניכים יצליחו יותר בפעם השנייה. העזרה ההדדית

 

ותחושת השיתוף עוזרת לקבוצה לנצח, ואף האווירה טובה וכיפית יותר. נראה לחניכים

 

שכשאר כל אחד דואג לעצמו (המבנה הראשון) זה יותר קשה ופחות טוב מאשר שכל הקבוצה

 

לכל אחד ואחד, כמו בשלב השני של המשחק – אז כולנו נהנינו והצלחנו יותר. הכלל ניצח,

 

אבל אף פרט לא נפגע. מכאן נצא להצגת המבנה האידיאלי של הפרט בקבוצה. נניח ליד שני

 

השלטים שעל הרצפה את השלט “כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם!” (נספח 4) ונציג לחניכים

 

את האופן שבו נכון להתנהל בקבוצה: כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם! כל אחד הוא חשוב

 

ויוצר את הקבוצה כולה. בלעדיו הכול ייפול, כמו בפירמידה, וגם הכלל נרתם לעזרת החבר היחיד. 

 

למשל, כאשר שרים יחד במקהלה כל קול תורם לכלל, והקול האישי נשמע טוב יותר יחד עם קולות אחרים.

 

 

*הערה למדריך: הגישה השלישית מורכבת יותר משתי הגישות הקודמות. היא מכילה בתוכה

 

שני פנים: מצד אחד הפרט שתורם לקבוצה כולה, וכך הקבוצה נבנית (אכפתיות, כלליות), ומצד

 

שני הכלל עצמו תורם להתפתחותו ולהתעצמותו של היחיד (אינדיבידואליזם). אפשר לספר לחניכים

 

סיפור שמתאים למבנה הזה (נספח 5).

 

 

ד. חשיבותו של הפרט בתוך הקבוצה- הפרט בונה את הקבוצה

 

# נבחר נציג ונטיל עליו ביצוע משימות שונות בכמה שפחות זמן: לעשות דקה מוראל הכי בקול

 

שהוא יכול, להעביר את כל הכיסאות בכמה שפחות זמן מצד אחד של החדר לצד השני (סופרים

 

בכמה שניות), לאסוף מכל שאר החניכים שעונים, כיפות, גומיות וכדומה.

 

 

# נבקש מכל החניכים לבצע יחד את אותן משימות. כמובן שהמשימה תתבצע בפחות זמן.

 

 

# משחק הנחש: נחלק את החניכים לשתי קבוצות. המטרה של כל קבוצה להרכיב את הנחש הכי

 

ארוך בכמה שפחות זמן, ורק מחפצים שעל גוף החניכים!

 

 

מטרת המשחקים היא להראות שהפרט הכרחי בקבוצה, מעצים אותה ובונה אותה.

 

כל חניך שהיה חסר במשחק או שלא השתתף או שלא תרם לגמרי מכוחו – גרם לכך

 

שהמשחק התנהל פחות טוב. 

 

 

עיבוד:  נשאל  את החניכים מתי הם הרגישו שיש יותר הצלחה. כמובן שכאשר כולם יחד –

 

נותנים, תורמים –לכל פרט יש חשיבות עצומה. מצד שני, כמו שהזכרנו, במצב זה יכול להיות

 

שלא מתחשבים ברצונותיו האישיים של כל אחד (לדוגמה, אם מישהו לא מרגיש טוב ולא יכול

 

לסחוב או לצעוק, או שמישהו מרגיש לא שייך ואין לו חשק להשתתף בנחש). 

 

 

* חשוב מאוד להדגיש שיחד עם כל סיסמאות הגיבוש, האחדות והתרומה לכלל, יש להיזהר לא

 

לרמוס את הפרט – ולהפך. בגלל שכל אחד כל כך משמעותי ותורם, השייכות שלו לכלל יכולה

 

וצריכה להצמיח אותו. *

 

 

ה. בניית הפרט מתוך שייכות לכלל

 

מקריאים ומחלקים את הסיפור “התזמורת” (נספח 6). התזמורת היא דוגמה גם לכך שהכלל

 

נבנה מכל הפרטים, וגם לכך שהפרט מתעצם מהשתייכותו לכלל. נסביר לחניכים לחניכים

 

(ואם הפעולה מתקיימת ביום חול אפשר להשמיע) שאם היינו משמיעים להם קטע נגינה של

 

כלי בודד, ואחר כך תזמורת שמנגנת את אותו הקטע, נגינת היחיד בתוך הכלל נשמעת טוב

 

יותר ומתעצמת. הכינור מוסיף לפסנתר בליווי, בקול, בסגנון, הנבל מוסיף לחצוצרה וכו’.

 

 

כמובן שכל נגן צריך להתאמן ולשכלל את עצמו (אינדיבידואליזם) כדי שהנגינה שלו תהיה

 

מושלמת, ומתוך כך גם נגינת התזמורת כולה.

 

 

סיכום:  בפעולה זו ראינו את המבנים השונים שחווינו בפעולת אמצע השבוע, ראינו את

 

החסרונות והיתרונות שבכל מבנה ודוגמאות למקרים שבהם מתנהגים על פי זה. בסוף

 

הפעולה שיחקנו משחקים שממחישים את חשיבותו של הפרט בקבוצה. ראינו איך הקבוצה

 

זקוקה לכל פרט ואיך הקבוצה (כמו בתזמורת) היא זאת שנותנת במה וקול לכל אחד מחבריה. 

 

לסיום, נערוך סבב סיכום עם החניכים ובו נשאל את השאלות הבאות: מה אתם נותנים לקבוצה?

 

מה הקבוצה נותנת לכם?

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

FacebookEmailTelegramWhatsApp
  • גילאים

    חבריא ב'

  • קטגוריה

    בניית קבוצה

  • סוג הפעילות

    פעולות

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא