fbpx
חפש:

מלחמת התרבות

מטרת הפעולה:

המדריכים ירצו לייצר אלטרנטיבה תרבותית לעולם המערבי, הן בחייהם והן בתפקידם בתנועה.

מבנה הפעולה:

    1. הכרה כי “האדם הוא תבנית נוף מולדתו” – השפעתה של התרבות
    2. חשיפת הבסיסים הערכיים עליהם מושתתת התרבות הרווחת, והמחשה כיצד היא משרישה בפרט ובחברה ערכים אלו.
    3. הבנה כי דמות האדם והחברה שמייצרת התרבות הנ”ל סותרת את התפיסה והציפיה היהודית.
    4. העמקה בפער ובמתח בו נמצא האדם היהודי, שרוצה להיות מיושר למטרתו אך מוקף בתרבות כזו.
    5. קריאת כיוון – מי לוקח על עצמו אחריות לאפשר גדילה יהודית טבעית וראויה?

מהלך הפעולה:

 

  1. הכרה כי “האדם הוא תבנית נוף מולדתו” – השפעתה של התרבות.

מחלקים את המדריכים למספר קבוצות קטנות. כל קבוצה מקבלת כרטיסיות עם מרכיבים שיש בכל חברה. עליהם לדרג אותן מהמרכיב

החשוב והמשפיע ביותר ועד המרכיב הכי פחות חשוב.

ניתן לדייק בהנחיה ולבקש מהמדריכים לדרג את הכרטיסיות לפי החשיבות שהם משערים שהיהדות מייחסת / צריכה לייחס לכל אחד

מהמרכיבים.

המרכיבים (לעצב ככרטיסיות):

  1. חזון
  2. חינוך
  3. תרבות
  4. כלכלה
  5. מנהיגות

 

דיון במליאה בעקבות הדירוג –

איזה מקום תופסת התרבות בחשיבות שאנחנו מייחסים לה?

האם אנחנו מודעים להשפעה של התרבות על חיי הפרט והכלל?

מהי תרבות בעיננו?

האם תרבות בחברה היא “משרד התרבות”? כלומר, אומנים ותקשורת?

מה עוד נכלל בתרבות של כל חברה?

 

תרבות (מילון אבן שושן) – אוסף כללים שנוהגים ברוב של חברה מסויימת.

 

גיוון מתודי אפשרי – לפזר ציורים והמדריכים צריכים לנחש מה הקשר ביניהם?

(לעצב את המילים האלו כציורים):

  • מלחמת גוג ומגוג (שתי דמויות נלחמות ועל החוצות שלהן כתובים השמות)
  • ערקתא דמסנא (שרוך הנעל)
  • דרכי האמורי (ציור של דרך שמובילה לאמור, או משהו אחר שעולה בדמיונכם)

ציורים אלו קשורים למקורות חז”ל המציינים את חומרתה של התרבות השלילית.

 

ישנם דברים שאסורים משום “דרכי האמורי”. אין בהם עבירה על מצוות התורה, וגם לא משהו שעלול לפגוע במישהו באופן ממשי. למה

אסור לעשות אותם, רק בגלל שגם האמוראים מתנהגים כך?

 

בשעת השמד, כשיש מגמה להעביר את עם ישראל על דתו ואמונתו, אסור אפילו לשנות את צבע השרוך / צורת הקשירה של השרוך,

שתהיה כמו של הגויים. למה???

המקור מסנהדרין עד:

א”ר יוחנן לא שנו אלא שלא בשעת <גזרת המלכות> {שמד} אבל בשעת <גזרת המלכות> {שמד} אפי’ מצוה קלה יהרג ואל יעבור כי אתא

רבין אמר רבי יוחנן אפי’ שלא בשעת <גזרת מלכות> {שמד} לא אמרו אלא בצינעא אבל בפרהסיא אפי’ מצוה קלה יהרג ואל יעבור מאי

מצוה קלה אמר רבא בר רב יצחק אמר רב אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא.

 

תרבות רעה נתפסת חמורה יותר מאחת המלחמות הקשות והגורליות בעולם (זו שקודמת לבואו של משיח). הכיצד?

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז/ב:

“ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג שנאמר מזמור לדוד בברחו

מפני אבשלום בנו וכתיב בתריה ה’ מה רבו צרי רבים קמים עלי ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק ואילו

מה רבו צרי לא כתיב:”

 

עין איה ברכות פרק א פסקה פב

קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג כו’. יש כאן הערה פרטית וכללית. הפרטית היא שכל אדם אף שיש לו

מתנגדים חיצונים אויבי נפשו ומבקשי רעתו, והכוחות הטבעיים הכלליים, מזגי האוירים ושינויי הזמנים, רבים כ”כ לענין שיכולים לפגע

באדם ויקשה השמירה מהם כמו המתנגד הפנימי, היינו יצרו של אדם ותאותיו הרעות שהמה משחיתים את גופו ונפשו תמיד, ומהם צריך

שמירה יתירה מפני קורבתם אל האדם. כד’ חוה”לי “וכל אדם אויביו בין צלעיו”. והכללית, בכלל ישראל, שיותר ממה שהרעו לנו אויבינו

החיצונים, הרעו לנו אותן תרבויות רעות, הערב רב, והבאים מכחם בכל דור ודור. והם עם מיעוטם נגד המון לאומים, הם רבים

באיכות מפני יכולתם לפגע ביותר, להטיל שנאה בין ישראל לאביהם שבשמים, ע”י שחיתות של דעות רעות ומדות רעות. ע”כ

הבטיחנו ית’ “ואצרוף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך, ואח”כ יקרא לך עיר הצדק”

הרב מסביר בעין אי”ה שהתרבות מצליחה לעשות יותר נזק, הן לפרט והן לאומה, מאשר אוייבים רשמיים. הנזק ממוקד בהשחתת הדעות

והמידות. השחתה זו היא הנזק הכי גדול שיכול להיות. הסכנה המרכזית בנזק התרבותי זה שהוא אינו גלוי ומשפיע על האדם ועל הציבור

ללא מודעות ולכן גם ללא התגוננות.

 

איך התרבות עושה את זה?

מה התרבות משרישה כל כך בנפש האדם שגורם להשחתה מוסרית עם נזק חמור כל כך?

דברים אסורים מדרכי האמורי, או בשעת השמד, כיוון שהמעשה אינו ניטרלי. כל מעשה וכל מנהג של חברה מושתת על עקרונות מסוימים

ומרגיל את האדם לתפיסות ערכיות. החשיפה למעשה מחלחלת ללב האדם ולאישיותו את העולם הערכי והמוסרי הקלוקל.

חלק מכוחה הרב של התרבות נובע מכך שהיא פועל על הרבדים הסמויים בנפשו של האדם. התרבות אינה פועלת בגלוי, היא אינה

מנהלת שיחה שכלית עם האדם, משנעת מסבירה, מאפשרת לו לשקול את הדברים. התרבות פועלת באופן חמקמק ועל תת המודע. היא

“שותלת” תפיסות ערכיות מתחת לפני השטח והאדם מושפע מהן ללא משים.

 

דוגמאות נוספות למקורות שמתייחסים למקום מגוריו או החברה בה חי האדם (מה שחשוב להראות זה שיש לסביבה בה אנחנו חיים

חשיבות. גם אם המקורות סותרים, כולם עסוקים בשאלה איפה הסביבה הכי נכונה לאדם):

  • הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע (אבות א’ ז’)
  • “לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחוצה לארץ אפילו בעיר שרובה ישראל” (עבודה זרהה:)
  • לעולם ידור אדם במקום רבו (ברכות ח עמוד א’)
  • הווה גולה למקום תורה (אבות ד’ יח’)
  • יהי ביתך בית ועד לחכמים (אבות א’ ד’)

 

מומלץ להקריא קטעים מהמרד השפוף של גדי טאוב (נספח 1). להדגיש שגם הציבור החילוני מודע לכוחה של התרבות (ויודע להשתמש

בה), וגם הם לא מרוצים מהתוצאות של השפעת התרבות על חיינו.

העיסוק בתרבות נתפס כמותרות או ניצול של שעות הפנאי.לתרבות יש תפקיד מכונן בכל חברה. התרבות גם משקפת וגם יוצרת עולם

ערכי, שמסתבר שיש לו הרבה יותר השפעה ממה שנדמה לנו…

 

  1. חשיפת הבסיסים הערכיים עליהם מושתתת התרבות הרווחת, והמחשה כיצד היא משרישה בפרט ובחברה ערכים אלו.

 

 

בשלב הקודם ראינו את החשיבות הרבה המיוחסת לתרבות בה חי האדם, ואת כוחה הרב לעצב את דעתו ואישיותו של הפרט ושל הכלל.

כיצד ולאיזה כיוון משפיעה עלינו התרבות בה אנו חיים?

 

מפזרים כרטיסיות ועליהן פרסומות שונות, תוכניות טלוויזיה, שירים, וכו’ (נספח 2). המדריכים מסתובבים בזוגות בין הכרטיסיות וחושבים

יחד איזה מסר נסתר / תפיסה ערכית מועברת דרך מה שמופיע בכרטיסיה.

לדוגמא: טבעי שלא תשלוט בעצמך – אתה חיה, שמשתדלת לשלוט בעצמה, ובמקרים חשובים מסוימים (כמו אוכל) זה בסדר שהחיה

שבך מתפרצת ואתה לא שולט בעצמך. (וביננו, מה קורה אח”כ בכביש? ובאלימות? האם אנחנו רואים את הקשר בין הפרסומות לבין

התופעות האלו?).

 

אפשרות מתודית נוספת:

כל מדריך מקבל פרסומת / תכנית טלוויזיה / שיר וכו’ (מנספח 2) וכתבה ובה מידע על אירוע שלילי או חיובי (נספח 3). על המדריכים

ליצור זוג באמצעות החלפת הכרטיסיות בינם לבין עצמם. הזוגות ייווצרו לפי התאמה בין המסר הסמוי (ולפעמים הגלוי) של התרבות לבין

מעשים רווחים שיכולים להיות תוצאה עקיפה (או ישירה) שלה.

דוגמא, כפי שציינו קודם – הקשר בין “תפוצ’יפס – טבעי שלא תשלוט בעצמך” לבין כתבה על מישהו שרצח בגלל קצת כסף או מקום חניה.

הרי זה בסדר לפעמים לתת לחיה שבנו להתפרץ…

 

עוד רעיון מתודי:

מפזרים פרסומות שונות. כל מדריך בוחר פרסומת שמדברת אליו. לאחר שהם בחרו, כל אחד מסביר מה דיבר אליו בפרסומות, וזה שיושב

משמאלו אומר מה להבנתו היה המניע של מפיקי הפרסומת הזו, מה הם ניסו לשדר ללקוח.

 

איסוף התכנים שהמדריכים מעלים והגדרה משותפת של העולם הערכי שמשתקף דרך הפרסומות, התכניות, השירים, והכתבות מהעיתון.

כדאי להניח שלטים עם הערכים שהמדריכים אומרים (שבת, צריך להכין מראש מה שהגיוני שיאמר). דוגמאות:

  • חומריות
  • עולם דמיון – לא משנה מה אתה באמת (וירטואלי), השכל לא שולט על הדמיון
  • ספק
  • חוסר החלטה וחוסר אחריות על ההחלטה
  • האדם רע מיסודו
  • החיצוני הוא החשוב
  • החזק שורד
  • אין צדק בעולם
  • חוסר אחריות
  • האדם במרכז
  • אהבה היא מעשים מסוימים חיצוניים
  • וכו’.

 

מומלץ לפזר כרטיסיות בצבע אחר ועליהן ערכים שהיהדות מאמינה בהם ומחנכת אליהם:

    • זריזות
    • עמל
    • מבט פנימי
    • עין טובה
    • הסתפקות במועט
    • ענווה
    • יושר
    • עומק
    • אכפתיות
    • אחריות
    • דאגה לזולת
    • וכו’

 

ניתן להדגים את השפעתה של התרבות הכללית מתוך מלחמת העולם השנייה והשואה בפרט. במוזיאון החדש ביד ושם ישנו חדר שלם

שמדגים את התעמולה שהייתה במשך כמה שנים לפני השואה עצמה. לא רק שלטי חוצות אלא גם משחקי קופסא (עוד לא היה אז

מחשב…), שאלות בספרי מתמטיקה וכו’ כללו רמזים סמויים (וגלויים) על שנאת היהודים. נער שגדל על משחקים בהם צריך להוציא את

היהודי משטח גרמניה, ופתר שאלות במתמטיקה שהתמקדו ביהודי שגנב 25% מהנכסים של הגרמני, נעשה מחוספס ושונא ובקלות

יחסית הצליח גם להרוג את היהודי הזה.

גם בתקופתנו יצאו משחקי מחשב, לפני הגירוש מגוש קטיף, בהם המשחק היה להצליח להוציא כמה שיותר יהודים מהבתים בגוש תוך

כדי שקסאמים ופצמ”רים נופלים עליהם. ילד שמשחק בזה לא יודע להבחין בין המשחק למציאות, ולא מבין את המורכבות והתפיסה

הערכית שמובילה אותנו לחיות בגוש קטיף למרות הכל, ומגבש עמדה שלילית כלפי החיים בגוש, מתוך משחק מחשב תמים…

סרטים וספרים רבים מציירים את הכנסייה כמקום שכולו חסד, הרמוניה וטוב לב, בעוד שמהכנסייה יצאו הזוועות הגדולות. אלעזר מכיר

ספר וסרט בשם “הורד” שחשף את האמת על הכנסייה, והיו מתנגדים רבים להפצתם.

 

התרבות יוצרת דמות אדם שמתרגל לדרך חשיבה מסוימת, מתחספס כלפי מציאות כזו או אחרת, מאבד את הרגישות או את האמון בטוב.

אומנם זה לא מחקר מדעי, ואין לנו יכולת להשליך אחד על אחד, אבל החיבור ברור. לא סתם משקיעות חברות מאו אלפי שקלים

בפרסומות. מסרים סמויים עוברים אלינו דרך התכנים של ספרי הילדים, ודרך בחירת המשתתפים בתכניות ריאליטי שונות.

 

המחשה מתודית נוספת:

 

משחק פנטומימה של אגדות ילדים (סינדרלה, שלגיה ושבעת הגמדים, עמי ותמי, כיפה אדומה וכו’). מה המשותף לכולן? למה כולנו

אוהבים סיפורי אגדות? למה כולנו מצפים שיהיה סוף טוב לסרט?

 

כי יש בנו משהו עמוק שמאמין בטוב (ועל זה נדבר בהמשך השבת בעז”ה). ובנוסף – אנחנו בריאים. גידלו אותנו על בסיסי תרבות בריאים

ולכן אנחנו רגילים ומצפים שהצדק ינצח.

מה קורה כשילד שומע מילדות סיפורים שהבריון ניצח והילד הטוב יצא פראייר? שסינדרלה נשארה שפחה מסכנה עד סוף ימיה? איזו

גישה לחיים מפתח ילד כזה?

ניתן לקרוא עם המדריכים שני שירים (נספח 4) שמתארים את היחס היום לסיפור סינדרלה ולחשוב יחד אלו ציפיות ואיזה יחס לעולם

מפתח מי שמושפע מהשירים האלו.

 

  1. הבנה כי דמות האדם והחברה שמייצרת התרבות הנ”ל סותרת את התפיסה והציפיה היהודית.

לימוד קצר –

ור’ יהושע בן לוי אמר אלו בני אדם שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד כי

הדר אמר ליה אבוה מאי חזית אמר ליה עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה אמר לו בני עולם ברור ראית

פסחים דף נ’ עמוד א’

 

העולם התרבותי הזה הוא עולם הפוך. אנחנו צריכים לזכור מה ישר ולנסות ליישר את עצמינו, חניכינו, והעולם כולו.

 

מי אנחנו באמת?

אבות ה, יז: כל מי שיש בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של אברהם; וכל מי שאין בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של

בלעם:  תלמידיו של אברהם–עין טובה, ונפש שפלה, ורוח נמוכה; אבל תלמידיו של בלעם–עין רעה, ונפש רחבה, ורוח גבוהה.  מה בין

תלמידיו של אברהם לתלמידיו של בלעם:  תלמידיו של בלעם יורדין לגיהינם, ונוחלין באר שחת–שנאמר “ואתה אלוהים, תורידם לבאר

שחת–אנשי דמים ומרמה . . .” (תהילים נה,כד); אבל תלמידיו של אברהם יורשין גן עדן, שנאמר “להנחיל אוהביי, יש; ואוצרותיהם אמלא”

(משלי ח,כא).

 

שלוש מידות בבני ישראל רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים – יבמות עט’

 

לעם ישראל יש אופי. משהו שעובר בגנים היהודיים, ומשהו שאמור לצאת מהכח אל הפועל באמצעות המעשים, התפיסות והתמודדויות

הראויות והמתאימות לנפש הישראלית.

התרבות הנוכחית, על כל תחלואיה והעולם ה”ערכי” אותו היא מקדמת, מקשות על הנשמה הישראלית לגדול כפי שטבעי ונכון לה.

ייתכן ובשלב זה יעלו שאלות מצד החבר’ה איך יודעים מה נכון ומה האמת. ואולי מה שנכון לעולם זה שהחזק והתחמן ישרוד, ואנחנו סתם

נאיבים ומתבססים על סיפורי האגדות של ילדותנו בכך שיהיה “סוף טוב”. איך יודעים מה אכן נכון ומתאים ורואי לאדם ולעולם, ומה

בלבולים של התרבות הקלוקלת?!

התשובה כמובן היא התורה. מה שהתורה מגלה לנו על אופיו ונפשו של האדם, על טבעה של המציאות ועל תפקידה.

אם הקב”ה מצווה אותנו להימנע ממשהו, סימן שיש בכוחנו להימנע מזה. ואם הוא מצווה אותנו לאהוב משהו, סימן שטבענו לאהוב את זה

– וכל העבודה היא גילוי הטבע.

התורה היא המצפן שלנו. היא מה שמסמן את הכיוון ומאפשר לנו לבחון, בכל מקום ובכל מציאות שנהיה, האם אנחנו בכיוון הנכון או לא…

ועל זה נדבר גם בעז”ה בהמשך השבת.

 

 

  1. העמקה בפער ובמתח בו נמצא האדם היהודי, שרוצה להיות מיושר למטרתו אך מוקף בתרבות כזו.

לימוד – ישראל ותחיתו יז’ (נספח 5).

ידיעת תורה לא מספיקה. ישנם מקרים רבים של ידע שהם כמו “חמור נושא ספרים”. ידע שלא מחלחל לחיים שלנו ולא משפיע על

האישיות שלנו, ועל התרבות שלנו – לא מעצב ולא מחזיק.

ניתן לספר על אלישע בן אבויה שהיה מגדולי תלמידי החכמים (רבו של ר’ מאיר. במעמדו של ר’ עקיבא), והתפקר (נכנס לפרדס וקיצץ

בנטיעות). הגמרא מתארת את אלישע בו אבויה בתקופת לימודו בבית המדרש:

“אחר (אלישע בן אבויה שמכונה “אחר”) מאי? זמר יווני לא פסק מפומיה, אמרו עליו על אחר בשעה שהיה עומד מבית המדרש הרבה

ספרי מינין נושרין מחיקו”.

(חגיגה טו:)

 

אלישע בן אבויה חי בשני עולמות באיזהו מובן. למד תורה, והתחבר לתרבות היוונית. ובסוף – התרבות ניצחה. הידע לא הספיק כדי

להתגבר על הרגש והאישיות שעוצבה ע”י התרבות. “לא זכה נעשתה לו סם מוות” (התורה). התורה אינה תעודת ביטוח. צריך לחבר

אותה לחיים שלנו ולתרגם אותה לתרבות שלימה של חברה. למשהו שנוגע לנו באישיות ובמידות ומיישר אותנו ליעד הנכון.

 

הרב סולובייצ’יק ב”איש האמונה הבודד” מתאר את הסכנה שהתורה מושפעת מהעולם המודרני והופכת להיות עוד “השקעה כדאית”

במקום מרכז החיים (נספח 6).

שני מקורות מאורות התשובה (נספח 7) מדברים על מקומה של התורה, וחשיבותה בהתמודדות של האדם מול הגסות והבלבול שיוצרים

החיים החומריים (התרבות המקולקלת…). מקורות אלו מתאימים גם ליחידה השלישית (מסגרת קצה).

 

מתודית ניתן לערוך תחרות בין שתי קבוצות. המנחה מרים כרטיסיה עם פרסומות / תכנית המשקפת עולם ערכי מסוים, או כרטיסיה עם

ערך בולט בתרבות המערבית (מהנספחים מהשלבים הקודמים). הקבוצה הראשונה שציטטה מקור שמראה מה דעתה של היהדות על

הנושא הזה, קיבלה נקודה.

אפשר לתת למדריכים פרקי אבות כדי שיוכלו לדפדף ולמצוא משניות מתאימות.

אפשרות מתודית נוספת – כל קבוצת מדריכים מקבלת כרטיסיה עם חידה שפתרונה הוא מראה מקום למקור שעוסק בתפיסות ערכיות

(דוגמאות בנספח 8). קבוצה שפתרה את החידה שולחת נציג למנחה, שאומר מה הפתרון, מקבל את ציטוט המקור ואת החידה הבאה.

עליהם לפתור את החידה הבאה, לומר את הפיתרון, לקבל את החידה הנוספת וכן הלאה. במקביל, מונחות על הרצפה הכרטיסיות

מהשלבים הקודמים ועליהן פרסומות וערכים שבסיס התרבות הנוכחית. על המדריכים להתאים בין המקורות שהם קיבלו (לאחר שפענחו

את החידה) לבין הכרטיסיות שלהבנתם מתייחסים לאותה סוגיה (לדוגמא “טבעי שלא תשלוט בעצמך” לעומת “נשמה שנתת בי טהורה

היא”. או “תעשה פחות תחיה יותר” לעומת “אדם לעמל יולד”).

קבוצה שיצרה הכי הרבה זוגות (בזמן מוגבל או ש”תפסה” לקבוצה השנייה את הכרטיסיות), ניצחה.

 

  1. קריאת כיוון – מי לוקח על עצמו אחריות לאפשר גדילה יהודית טבעית וראויה?

המצב קשה. התרבות מחלחלת בכל סדק אפשרי. דעתו של עם ישראל השתבשה עליו. גם דעתנו לא חסרה בלבולים ומבוכות.

מי נותן מענה? מי יכול לייצר פתרון? להציע אלטרנטיבה תרבותית שאינה מתבטאת רק במשדרי פרסום ושיווק אלא בתצורת חיים יהודית

מלאה ונכונה? איזה גוף לוקח על עצמו (או יכול לקחת על עצמו) משימה כזו?

 

מתודית, ניתן לתת למספר מדריכים מתנדבים פתקים עם שמות של גופים מועמדים ללקיחת אחריות על מצבו התרבותי-רוחני של עם

ישראל (הישיבות והאולפנות, ישיבות הסדר, בי”ס מעלה לקולנוע, מתנ”סים, רבנים פוסקי הלכה, ההורים וכו’). על כל מדריך לומר יתרון

וחסרון שיש לגוף שהוא קיבל בלקיחת אחריות על הסוגיה הזו.

שאר המדריכים מקבלים 5 סוכריות כל אחד, ומחלקים אותן בין המדריכים שהיו הכי אמינים והכי שכנעו אותם באמיתות ובמורכבות של

הגוף שהם קיבלו.

אם זה מתאים, אפשר לפתח דיון קצר על האפשרויות השונות, ולהשאיר את המדריכים עם טעם ש”חייב להיות משהו יותר טוב מזה…”.

 

קטעים שיכולים להתאים כנקודות למחשבה להמשך השיחה על המסגרת שיכולה וצריכה להציב אלטרנטיבה תרבותית (נספח 9)

  • חילי טרופר – מיהם גיבורי התרבות שלנו
  • הרב אלי סדן על דרור וינברג – צריך לגדל חברה כזו
  • יונה גודמן – להוריד את תמונת הזיכרון מהקיר
  • מתוך “בכל לבבך” – על רועי קליין ז”ל

 

מצ”ב (בקבצים אחרים) מאמרים ונספחים להעשרה נוספת בנושא של השפעתה של התרבות. חשוב ומומלץ לקרוא אותם. הן בשביל

שיהיה לנו יותר תוכן וידע בנושא, והן כדי שתוכלו לבחור עוד נקודות ודוגמאות.

FacebookEmailTelegramWhatsApp
  • גילאים

    חבריא ג'

  • קטגוריה

    התנועה

  • סוג הפעילות

    פעולות

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא