מטרת הפעולה:

המנהיגים יכירו בדברים שבכוחם לעשות ומה צריך להעביר לגורמים חיצוניים.

מבנה הפעולה:

1. בניית הביטחון העצמי- הייחודיות ומחויבות היתר שלנו כנוער אכפתי.
2. הבנה שיש דברים שהם מעל לכוחותינו, יש צורך ללמוד ולהתמחות בהם והרצון הטוב שלנו לא מספיק.

3. הכרות עם הגורמים שיכולים לתת מענה מקצועי יותר.

מהלך הפעולה:

1. בניית בטחון עצמי:

שאלה: אילו פיגועים אתם זוכרים? אילו מקרי רצח, שוד ורעות חולות נוספות אנחנו זוכרים? למה דווקא אותם? לצורך המחשת העניין

אפשר לפזר את קטעי העיתונות המובאים בסוף היחידה.

דיון: אלו סיפורים מתפרסמים בעיתון? למה כל המדינה נרתמת לתרום? מקרים שיש בהם הרבה דם. ילד חולה זה לא מספיק, צריך

שההורים יהיו גרושים, סבתא ניצולת שואה וכו'. אדם שנרצח בפיגוע כבר לא גורם לנו להזיל דמעה אלא אם כן אבא שלו נרצח גם באותו

מקום או שהרבה ילדים נשארו יתומים. החושים מתקהים, יש מיליון ילדים מתחת לקו העוני אז למה דווקא שהילד שאני מטפל בו יהיה

מוכה?!

אנחנו שומעים הרבה על נשים מוכות ורציחות נשים, חלקן בא לנו בהפתעה וחלקן נשים שהתלוננו כבר כמה פעמים. תמיד נשאלת

השאלה: היא התלוננה, המשטרה ידעה ולא עשתה כלום! מה/ איך זה קורה לנו?! אלא, שהמשטרה מקבלת מלא פניות ואכן ב"ה רק אחוז

נמוך מהן באמת מסתיימות באסון. וכיוון שאין משאבים רבים, המשטרה טוענת שאי אפשר לבדוק ולחקור את כל המקרים ואין איך לדעת

אם התלונה הספציפית ממשית או לא, אז עושים את המינימום ומקווים לטוב.

סיכום: אנחנו כמתנדבים נחשפים להרבה פחות מקרים ולכן יכולים לתת יחס אישי ולהיכנס לעומק של המקרה הרבה לפני שהוא מתפוצץ.

אנחנו עדיין מזדעזעים מכל סיפור קטן ולא צריכים הרבה דם, ולכן המחוייבות שלנו גדולה יותר לשים לב ולבדוק לעומק כל דבר ולא

להחליק ולהגיד "לי זה לא יקרה…".

הקב"ה מחפש מנהיגים דווקא מהנוער – יהושוע היה הנער שסידר את בית מדרשו של משה, "ושמואל משרת את פני ה' נער חגור אפוד

בד" (שמואל א ב' יח'), ירמיהו מנסה להתחמק: "ואמר אהה ה' אלוקים הנה לא ידעתי דבר כי נער אנוכי. ויאמר ה' אלי – אל תאמר נער

אנוכי כי על כל אשר אשלחך תלך…" (ירמיה א' ו').

היתרונות של הנוער:

• פנאי
• חושים מחודדים
• תמימות וגישה חיובית לעולם-לא הספיקו לחוות הרבה אכזבות
• בגובה העיניים של החבר'ה-לא משלמים לו כדי להיות נחמד אלי

2. הצורך ללמוד:

א. חלוקת משימות-

• לפתור תגיל מסובך באינדוקציות
• לתרגם קטע מצרפתית
• לפענח מרשם של רופא
• לרשום מה עושות פעולות שונות של המחשב (F4, Ctrl+E וכו')

הרעיון הוא שלא נולדים עם זה ואם לא למדנו והכרנו אין לנו יכולת להתמודד עם זה.

ב. סיטואציות בהן צריך להחליט איך מגיבים –

אתם רואים בכביש תאונת דרכים, פצוע שוכב על הגב ויש לו דימום מהראש ומהפה ועוד כיד הדמיון הטובה. אילו פעולות מהבאות תעשו

ואילו לא ומדוע?

• תצעקו
• תתקשרו למד"א
• תתנו לו מים
• תעזרו לו להתיישב
• תרימו לו מעט את הראש ותלחצו עם בד על הפצע כדי לעצור את הדימום

אחת ההנחיות הראשונות בקורסים של מד"א היא שאם אתה לא בטוח מה צריך לעשות עדיף לא לעשות כלום מאשר לנחש, לא עובדים

לפי ההיגיון. נראה לנו שלפצוע צמא זה אנושי וטוב לתת מים, אבל תכלס אם הוא מדמם ויכול להיות שהוא לוקה בהלם (המושג הרפואי

של חוסר דם, לא מלשון להיות המום) אז אסור שהוא ישתה. כך בבריאות הגוף וכך בבריאות הנפש.

ג. משחק הביצה בו כל מנהיג מקבל ביצה. בכל שלב יש אפשרות למלא משימה באמצעות הביצה ולקבל נקודות, כל מנהיג מחליט אם

למלא את המשימה או לא. משלב לשלב קושי המשימות עולה ובמקביל מספר הנקודות עבור מילוי המשימה בהצלחה גדל. הרעיון הוא

שצריך להעז, להאמין בעצמך, לנסות וכך לקדם ולהתקדם, אבל צריך גם לדעת מתי זה מעל לכוחותיי ואין סיכוי שזה ילך ולא להמר סתם,

ואולי ליצור יותר נזק מתועלת.

דוגמאות למשימות:

• להעביר מיד ליד
• ללכת עד סוף החדר כשהביצה על כפית בפה
• לסובב את הביצה על הרצפה
• מסירות בין שתי בנות
• לזרוק ולתפוס ביד אחת
• להעביר מיד ליד בעיניים עצומות
• מסירות בין שתי בנות בעיניים עצומות

3. הגורמים המקצועיים:

גורמים שסובבים את המשפחות – מחנכת, יועצת בבית הספר, עובדת סוציאלית, הרב של השכונה, שכנים. אנחנו והם יכולים להשלים את

התמונה אחד לשני בנוגע לכל ילד ומשפחה, ולתת את המענה המתאים ביותר.

הפעלות אפשריות:

• המתנדבים יעלו את כל הגורמים שהם מכירים, וישרטטו את תרשים היחסים ביניהם.
• התאמת כרטיסיות עם תפקידים ומיומנויות לגורמים השונים.
• הספר זום, או כל מיני ציורים אחרים של נקודות מבט או פרטים חסרים-כשלא רואים את כל התמונה אי אפשר לתת מענה נכון.