fbpx
חפש:

יצירה ישראלית

יצירה ישראלית

 

 

 

מטרת הפעולה:

 

החניכים יבינו מהי יצירה ישראלית נכונה וכי ניתן להגיע אליה רק מתוך ענווה

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. היכרות עם שני סוגי מסרים

 

ב. לימוד המאמר “על דבר הספרות” של הרב קוק

 

ג. סיכום

 

 

מהלך הפעולה:

 

א. היכרות עם שני סוגי מסרים

 

מחלקים את החניכים לקבוצות. כל קבוצה מקבלת יצירה כלשהי מהתרבות הישראלית של ימינו (נספח 1). מסבירים

 

לחניכים שעליהם להפוך את היצירה שבידיהם ליצירה שתהיה קיימת במדינת ישראל שבה תהיה התרבות הישראלית

 

האידיאלית. לאחר כחצי שעה, כל קבוצה מצידה בפני החניכים את היצירה החדשה שיצרו. מומלץ להביא לפעולה חומרים

 

רבים: תלבושות, ניירות, צבעים וכן הלאה. (במידה והפעולה מתרחשת בשבת, נסתפק בתלבושות, תמונות ואביזרי אווירה

 

בלבד). לאחר שהחניכים הציגו את יצירותיהם עוברים לשלב הבא.

 

 

ב. לימוד המאמר ” על דבר הספרות” של הרב קוק

 

מחלקים את המכתב שכתב הסופר אז”ר לרב קוק (נספח 2). אומרים להם שהמכתב נלקח מתוך הספר “מאמרי הראי”ה”,

 

אשר בו מקובצים מאמרים ומכתבים של הרב קוק. שמו של הסופר אז”ר לא מופיע במכתב ובשלב זה לא אומרים לחניכים

 

שהוא כותב המכתב.

 

 

* מבקשים מהחניכים לקרוא את המכתב ולכתוב מכתב תשובה ממערכת “הניר” אשר אליה מופנה המכתב. כל חניך (או

 

קבוצת חניכים) מקריאים את מכתבי התשובה שכתבו.

 

 

* שואלים את החניכים מה לדעתם הנקודות המרכזיות העולות מן המכתב וכותבים את תשובותיהם על בריסטול. שואלים

 

אותם האם הם מסכימים עם דברי הכותב. אם הם מסכימים, נשאל אותם כיצד ניתן להוציא אל הפועל את הדברים.

 

לאחר מכן, אומרים לחניכים שאת המכתב לא כתב הרב קוק אלא הפנה אליו סופר בשם אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ’, הידוע

 

בכינויו ‘הסופר אז”ר’ (על שמו קרוי כפר אז”ר). מקריאים לחניכים את תשובתו של הרב קוק (נספח 3), ושואלים אותם מה

 

דעתם על תשובת הרב. האם הם הופתעו מדבריו?

 

 

ג. סיכום

 

בפעולות קודמת (התרבות הרצויה, התרבות המצויה, זהות ישראלית)  דיברנו על כך שהתרבות הישראלית האידיאלית היא

 

זו המושתתת על התורה. האם הכוונה היא “להחזיר בתשובה” את התרבות הקיימת? האם החניכים יצרו בחלק הראשון

 

יצירות שהן באמת טובות יותר מהיצירות שניתנו? האם מישהו מהם בחן אולי היצירה כשלעצמה היא טובה כמו שהיא ואין

 

צורך לשנותה? ולחילופין, האם אנו חושבים כי ביצירה הישראלית האמיתית יש מקום רק לתשובות לשאלות הנצחיות

 

ולעניינים רמי מעלה ולא לענייני היומיום ולתשובות לשאלות הזמניות?

 

 

הרב קוק מאיר את עינינו ומסביר כי חשיבה כזו היא חשיבה גלותית. בישראל יש מקום ליצירה יהודית ללא הסתמכות רק על

 

דברי הגויים. הספרות שלנו צריכה לעסוק לא רק בעניינים רמי מעלה כי אם גם בצורכי השעה ולתת מענה גם ובמיוחד

 

לשאלות הזמניות.

 

 

“עם חי סופג את כל מה שדרוש להטבת חייו מהקולטורה העולמית הכללית, אבל הכל הוא מביא אל תוך ספרותו, אחרי

 

שמתקן אותם לפי תנאי חייו המיוחדים”

 

 

דהיינו, הספרות שלנו צריכה להיות ניזונה מ”תנאי חיינו המיוחדים”, מכך שאנו עם ישראל בארץ ישראל ,ועל כן היא תכניס

 

לתוכה את הדברים הטובים מהתרבות העולמית ותיצור בעצמה דברים נוספים וטובים אשר יענו על צורכי העם. עם זאת, יש

 

גם מקום רב ליצור יצירה נכונה וטובה מבלי ‘להעתיק’ דברים אחרים. יש לנו תפקיד ליצור יצירה אשר יונקת מהתורה ונוצרת

 

מתוכה ומתוך חיינו כיהודים. כיצד? הצעד הראשון הוא הענווה. אנחנו מוכרחים לדעת כי האמת לא נמצאת רק בידיים שלנו.

 

דהיינו, אם החברה הדתית של ימינו היתה יוצרת כאן את התרבות, לא בטוח שזו הייתה התרבות האידיאלית. אנחנו רגילים

 

לחשוב שאם אנחנו היינו עושים את הדברים, אזי היה הכל בסדר. זוהי אולי גם הסיבה שחלק מהחניכים הזדהו עם דברי

 

הסופר אז”ר, שכן נראה לנו שהכול צריך להיות הכי גבוה, הכי נצחי והכי ‘דתי’ שיש. בפועל, אין הרבה יצירה של אנשים

 

דתיים בשישים שנות המדינה (לפחות לא באופן יחסי ליצירה ה’חילונית’). התפקיד שלנו הוא ליצור יצירה אמיתית ועמוקה

 

אשר תתייחס לחיי היומיום שלנו ותדבר אל הקהל הרחב. אם נעשה זאת מתוך ענווה ונגיע ממקום האמת שלנו (שזוהי

 

התורה), אזי נצליח, לאט לאט, ליצור כאן תרבות נכונה וטובה יותר.

 

 

לסיום, אפשר להקריא את הקטע “לא כיפה בים” מאת אורי אורבך (נספח 4)

 

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *

 

 

 

 

FacebookEmailTelegramWhatsApp
  • גילאים

    חבריא ב'

  • קטגוריה

    אישים

  • סוג הפעילות

    פעולות

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא