fbpx
חפש:

אם אין אני לי - אחריות עצמית

 

 

מטרת היחידה

 

  1. כל אדם אחראי למעשיו.
  2. אחריות האדם היא בעצם הבחירה שלו בחיים.
  3. האחריות היא בכל תחומי החיים.

 

מבנה היחידה

 

  1. על מי האחריות?
  2. האדם אחראי למעשיו
  3. האחריות היא הבחירה
  4. חציו זכאי וחציו חייב
  5. תחומי אחריות אישית
  6. סיכום

 

 

עזרים

 

  • תומס קילר – הסיפור
  • שתי לחיצות יד – תמונות
  • טוש / גיר ולוח

 

מהלך היחידה

 

  1. על מי האחריות?

המעביר ירשום על הלוח מספר משפטים. המעביר יתן למספר חניכים לענות על השאלות. בין חניך לחניך המעביר ינקה את הלוח (בספוג

/ בנייר טישיו ולא ביד….)

 

מי אחראי ל… (מי שרוצה להחריף את העניין מוזמן לנסח את זה כך “מי אשם ב…”)

פיגועי הטרור הרבים במדינה? __________________

מצב הכלכלי הקשה? _______________________

הרוגי תאונות הדרכים הקשות?  ____________________

תופעת ‘הורדת הכיפה’ בציבור שלנו? __________________

החרפת האנטישמיות בעולם? _______________________

את השלב הזה לא מסכמים.

לעיונכם המדריכים: חשוב מאד שגם אתם תלבטו בעצמכם בשאלה “מי אחראי?”. נכון הוא הדבר שאנו יכולים להטיל אחריות מעשית על

גוף זה או אחר. אבל האמנם זה רק כך? האם אין אנו, כבני ישיבות ולומדי תורה, למשל, צריכים להרגיש אחריות ולדעת שהדבר מוטל על

כתפנו?

 

 

  1. תומס קילר – האדם אחראי למעשיו

המעביר יספר את הסיפור של תומס קילר. לא מקריאים את הסיפור מתוך דף ובודאי שלא מספרים את כולו. את הסיפור יש לעצור

בנקודות בהן עולות שאלות ולהפנות את השאלות אל החניכים.

דיון: האם האדם אחראי למעשיו? הלא האדם הוא בסך הכל אוסף של איברים?

להמשיך את הסיפור עד הסוף.

מהסיפור הזה אנחנו מבינים שהאדם אינו רק אוסף איברים אלא האדם הוא בר דעת. האדם אחראי למעשיו ומכוון אותם.

הצורה הכי פשוטה שבה ניתן לראות את זה היא ההבדל בין ילד למבוגר. על ילד בגיל שנה לא כועסים באמת כשהוא שובר חפץ, על

מבוגר כועסים.

 

 

מי שרוצה יכול לשלב פה מתודה שמדגימה את ההבדל בין מבוגר לילד

 

צורה נוספת לראות את ההבדל הגדול בין ההבנה הזאת להבנה אחרת אפשר לראות בהבדל בין היהדות לנצרות.

המחילה על חטא בנצרות היא מאד קלה ופשוטה. האדם אינו נדרש לתהליך נפשי כבד מאד והוא יכול להסתפק בדברים קלים ביותר.

ביהדות, לעומת זאת, תהליך החזרה בתשובה  הוא תהליך מורכב וקשה. ההבדל נובע מההבנה שהאדם אחראי למעשיו וצריך לתת

עליהם את הדין ואילו בנצרות רואים את האדם כיצור אומלל שמעשיו הם תוצאות של הנסיבות אליהן נקלע.

התפיסה הזאת עברה אחר כך לפסיכולוגיה ולמערכת המשפט ועד לתקופתינו מתבצעות לעיתים הקלות גדולות ונוראיות בעונשם של

אנשים עבריינים מתוך הבנה שמעשיהם הגרועים נבעו גם מהמצב אליו נקלעו.

 

 

  1. האחריות היא הבחירה

מתודה: המעביר יבחר שני מתנדבים למשחק X O. המשחק ינוהל כך: קודם כל תתבצע הטלת גורל כדי לבחור את החניך שיתחיל

במשחק. לאחר מכן חניך אחד יחליט בעצמו היכן לסמן X O ואילו לחניך השני תחליט כל הקבוצה. אני מדגיש: הוא לא מחליט בכלל. מי

שרוצה להקל על הסיפור יכול לבקש ממנו לבחור שלושה חברים שהם ורק הם יחליטו בשבילו. חשוב: לא לגלות לו לאיזו מטרה הוא בוחר

בהם!

 

אפשר לשחק את המשחק שניים או שלושה סיבובים. חשוב לרשום בצד בכל שלב מי ניצח.

 

האמת, זה לא כל כך משנה מי ניצח, למרות שאם החניך העצמאי ינצח זה מראה על משהו, אבל זה לא יוסיף ולא יגרע.

שואלים את הקבוצה או את שני החניכים המשחקים – מה ההבדל בין שניהם? האם יש הבדל בין הניצחון של אחד והניצחון של השני.

 

התשובה היא: ודאי כן. החניך שבחר בעצמו היכן לסמן X O הניצחון היה שלו ורק שלו – כיון שהוא היה אחראי למעשיו. ואילו החניך

שקיבל הוראות מאחרים הניצחון איננו שלו – הוא מובל על ידי אחרים וממילא ניצחון או הפסד אינם באחריותו אלא של אחרים!!

 

זהו עיקרון הבחירה. מה שהאדם בוחר בעצמו ובעצם לוקח על אחריותו – שייך לו, ומה שהאדם איננו בוחר ואיננו לוקח עליו אחריות – גם

אם הגיע לידיו בצורה כלשהיא הוא יודע בעצמו שהדבר איננו שלו, איננו חלק ממנו.

אחת הדוגמאות הקרובות אולי ח”ו לליבם היא העתקה במבחנים: מי שמעתיק יודע שהאחריות למה שהוא העתיק איננה עליו, היא על

השכן, אבל גם הציון הטוב / הגרוע איננו שלו באמת, הוא שייך למישהו אחר.

 

לכן ברא הקב”ה בעולמו את הבחירה, כיון שהבחירה הופכת את האדם לאחראי למעשיו. אגב, אם נחזור לדוגמה של הילד: לילד, שאינו

אחראי למעשיו, אין גם בחירה מה לעשות, הוא מצווה ועושה ולא בבחירה. זו גם הסיבה שכל אדם רוצה להיות כבר מבוגר (בייחוד בגילם)

כי הוא מבין שבבגרותו יכול הוא בעצמו לבחור מה לעשות וכיצד לעשות.

מי שלא רוצה לבחור, מי שלא רוצה להיות אחראי למעשיו – מוזמן לגשת למוסדות סגורים לחולי נפש. אדם בריא הוא אדם בוחר – אדם

אחראי למעשיו!

 

לפני שאנחנו מדברים גבוה גבוה על חניכים ופעילויות בשכונות חוץ ועוד כל מיני אידיאלים כדאי שנדע האם אנחנו ראויים לזה. אדם שאינו

אחראי למעשיו ולעצמו לא יכול לקבל משימות הקשורות לאנשים אחרים, ודאי שלא לנשמות אחרות.

 

 

  1. חציו זכאי וחציו חייב.

המעביר יראה לחניכים 2 צילומים של לחיצות יד. האחת לחיצת יד סתמית. האם יש ללחיצת יד זו משמעות כל שהיא? לא יודעים, אין לנו

מושג, אבל היא נראית סתמית. לחיצת היד השנייה היא צילום של לחיצת היד של רבין ז”ל וערפאת ימ”ש על מדשאות הבית הלבן.

לפני שממשיכים: מדריכים יקרים – אינני יודע כל אחד מכם מה דעתו הפוליטית ומה דרכו המפלגתית. אבל א. מי מכם שהתמונה הזו

תעורר אותו לומר דברים בגנות רבין ז”ל, שלא יביא אותה ואני אוסר עליו להשתמש בה. ב. אתם חייבים להבהיר לחניכים שגם אם אנחנו

חלוקים על רבין וחושבים שדרכו הפוליטית המיטה אסון על עם ישראל, אסור לנו לומר משהו בגנותו כיהודי שכבר הלך לעולמו. הקב”ה

יסגור איתו חשבון לא אנחנו. אם לא היינו אנשים מאמינים יכול להיות שההשתלחות הרגילה שלנו בנושא הייתה טבעית… לשמחתנו אנחנו

מאמינים!

 

האם ללחיצת היד הזו יש משמעות מיוחדת? כן, ודאי שכן. כולנו מבינים שיש הבדל ויש ללחיצת היד הזו הרבה משמעויות מעשיות.

האחריות העומדת מאחוריה גדולה יותר מלחיצת יד שנועדה לסכם עסקה ממונית או חברתית.

 

הרמב”ם בהלכות תשובה[1] כתב:

… לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, חטא חטא אחד הרי

הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה, עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם

לו ולהם תשועה והצלה שנאמר: ‘וצדיק יסוד עולם’ זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו…

מדבריו אנו למדים כי האחריות על המעשים שלי איננה נגמרת בי בלבד אלא מקושרת לכל העולם. אמרה דומה: “כשפרפר מנפנף בכנפיו

בסין, מתחוללת סופת טורנדו בחוף המערבי בארה”ב” או משהו דומה.

הדבר דומה לשעון אנלוגי (הדוגמה הזאת בשינוי קל מובאת גם ביחידה על בעיות ואתגרים). בשעון יש מחוג שניות, דקות ושעות. השעה

24:00. בשניה שמחוג השניות זז ימינה גם מחוגי הדקות והשעות זזים ימינה. גם אם התזוזה שלהם קלה מאד – הם זזו ואת ההשפעה

אפשר לראות על מחוג הדקות אחרי דקה שמחוג השניות יזוז ואחרי שעה נראה את השפעתו על מחוג השעות.

מי שרוצה יכול לדמות שניות – אדם, דקות – חברה / עולם, שעות – עולם / עם ישראל.

דוגמה נוספת היא השפעת כל אדם באופן פרטי על שכבת האוזון באמצעות גז הפראון המצוי במטהרי אויר.

 

לכן האחריות הזו מעוגנת לא רק באחריות על עצמי אלא גם באחריות על העולם כולו.

 

המעביר ינקה את הלוח מהשאריות של האחרון שכתב תשובה. על כל התשובות הוא ירשום בגדול “אני” – כאדם פרטי וכציבור.

אנחנו יודעים מהר מאד למצוא ‘אשמים’ בכל עניין. אנחנו יודעים לייחס לכל דבר את הסיבות שגרמו לו אבל קשה לנו, ואת זה למדנו יפה

מהתקשורת, להסתכל על עצמינו במראה ולומר: זה באחריותנו – בכוחנו לשנות את זה.

 

מי שרוצה יכול לספר על תנופת הפעילות הקיימת כיום בכל הישיבות (החבר’ה ממעלות נא להרגע זה לא רק אצלנו) שיצאה מתוך הבנה

שאת המצב המדיני הקשה ואת מצב הרוח הקשה בכוחנו לשנות ואנו אחראים עליו – לא אף אחד אחר!

 

 

  1. תחומי אחריות אישית

 

מהם תחומי החיים שבהם צריך האדם לקחת אחריות על עצמו?

 

קודם כל נאמר כי חלק מאחריות האדם על עצמו היא ההיכרות שלו עם עצמו והידיעה מיהו ומהו בעולם.

  • אחריות על המעשים – אני עושה את כל מה שאני עושה מתוך שיקול דעת וחשיבה.
  • אחריות על הדיבור – אני שם לב מה אני מוציא מהפה שלי.
  • אחריות על המחשבות – האחריות הקשה ביותר. פה אפשר להזכיר את הרהור עבירה והרהור מצווה הפועלים בעולם באופןמעשי[2].
  • אחריות על האמונה – יש כאלה שמחפשים ויש כאלה שלא. (בנספח)
  • אחריות על קיום תורה ומצוות – אמנם הרבה פעמים ההורים והמחנכים דוחפים, ולא תמיד זה טוב וחיובי, אבל בסופו של דבר זהבאחריותי. השכר והעונש הם שלי.

 

יותר מכך בכל מקום שאליו נגיע חשוב שנלמד אנשים לקחת אחריות על חייהם ועל עצמם. חשוב לחנך את האחים שלנו להיות אחראים

על עצמם, על משחקיהם, על לימודיהם. חשוב ללמד חניכים להיות אחראים על עצמם, בטיול בסניף, בבית. חשוב לחנך חבר’ה מאזורי

מצוקה להיות אחראים על חייהם, על השאיפות שלהם.

 

החברה שבה אנו חיים נוטה כל הזמן לחפש ‘אשמים’, לחפש על מי לזרוק את האחריות ולא מתלהבת לקחת אחריות על עצמה (כפי

שראינו בהתחלת היחידה)…

 

 

  1. סיכום

דיברנו על כך שכל אדם אחראי למעשיו. האחריות של האדם למעשיו היא בעצם ביטוי לכך שלאדם ניתנה בחירה כיצד לפעול בעולם. אדם

שאינו אחראי למעשיו פוגע לא רק בעצמו אלא גם בעולם כולו וודאי שאינו יכול להיות אחראי על אחרים. ראינו גם אלו תחומי אחריות

אישית יש לכל אדם וחינוך זה לאחריות עצמית אנחנו מעוניינים להנחיל גם לאנשים שאיתם נבוא במגע.

 

 

[1] פ”ג ה”ד.

[2] מי שרוצה יכול לספר על ‘צדיק גוזר והקב”ה מקיים’ וכן את סוף הסיפור על תנורו של עכנאי(בבא מציעא נ”ט ע”ב). שם לפי הגמרא

נהרג רבן גמליאל בגלל תפילתו של ר’ אלעזר בן הורקנוס.

FacebookEmailTelegramWhatsApp
  • גילאים

    חבריא ב'

  • קטגוריה

    אחריות

  • סוג הפעילות

    כלי הדרכה

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא