בת-שבע נחמה נולדה ברמת גן בד´ באייר תשל"ה (15.04.1975) כבתם השנייה של רבקה וג´ימס (יעקב) לובנשטיין. בגיל 5 היא עברה עם משפחתה לגור בירושלים. בת-שבע למדה בירושלים בבית ספר יסודי ממלכתי-דתי. במשך שנה וחצי, כאשר המשפחה עברה זמנית לגור בעיר סיאטל בארה"ב, היא למדה ב"היברו אקדמי" המקומי. אחר כך שבה המשפחה לארץ ובת-שבע המשיכה את לימודיה בירושלים, בתיכון "חורב" לבנות. הדריכה בתנועת "עזרא" בסניף גיגי – גבעת מרדכי
בשנת השירות הלאומי בת-שבע עבדה בבאר שבע במסגרת ארגון "קו לחיים". בתום השירות היא חזרה לירושלים ולמדה יהדות וחינוך לגיל הרך במכללה לבנות בבית וגן. אחר כך עבדה כמחנכת בכיתות א´ ו-ב´ בבתי ספר ממלכתיים-דתיים במעלה אדומים ובמבשרת ציון. לאחר מכן עבדה בת-שבע כגננת בשכונת הר חומה בירושלים, ובמקביל סיימה את לימודיה לתואר שני בלימודי קודש במכללה לבנות. בת-שבע אהבה ילדים ואהבה ללמד אותם. בעזרת גישות חדישות ומקוריות להעברת החומר הנלמד היא השקיעה מאמצים עילאיים בחינוכם לאהבת התורה, הזולת והארץ. בתקופת לימודיה בת-שבע נישאה לעדו אונטרמן, וכעבור שלוש שנים וחצי נולדה בתם אפרת הנדלה.
בת-שבע הייתה אישה רגישה, אינטליגנטית וכשרונית במגוון רחב של תחומים ואמנויות, בין היתר היא הצטיינה בציור ובצילום. בכל מקום היא חיפשה את האמת, הצדק והיושר. בלטו בה אהבת תורה וביטחון בהקב"ה. היא תמיד חייכה, קיבלה כל אחד בסבר פנים יפות, והמוטו שלה היה "תמיד להיות בשמחה". בכל עת בת-שבע דאגה לצרכי הזולת, והייתה אהובה ומקובלת על כל סובביה: בני המשפחה, חברים, ידידים, מנהלי בתי הספר, עמיתותיה המורות והגננות, ותלמידותיה.
ביום רביעי כ"ט בסיוון תשס"ח (02.07.2008), קרוב לחצות היום, שבה בת-שבע במכוניתה מביקור בקופת חולים עם בתה אפרת. כשעברה ברחוב יפו בירושלים היא הייתה בין החללים בפיגוע שביצע מחבל פלסטיני, שבעזרת טרקטור גנוב פגע במכוניות ובאוטובוסים ומחץ את מכוניתה. אפרת בת הארבעה חודשים, בתה של בת-שבע, ניצלה בנס וחולצה מהרכב ללא פגע. בת-שבע הייתה בת 33 במותה. הותירה בעל, בת, הורים ושתי אחיות. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הר המנוחות בגבעת שאול, ירושלים.
