נעם גדל, וכבר בשלבים מוקדמים התברר שהוא שובב גדול וגם חכם גדול. הוא למד לקרוא בגיל צעיר בת"ת של חב"ד, ולכן דילג על כיתה א' ונכנס היישר לכיתה ב' בבית הספר היסודי "חורב". שם מצד אחד הסתבך תכופות עם המורות, ומצד שני הפליא את כולם בידע נרחב ובתפיסה מהירה ועמוקה של החומר הנלמד. המורים לא ידעו מה לעשות אתו, אך הם סמכו עליו: כשהמפקח הגיע – היה לפחות ילד אחד שידע את כל התשובות.
נעם היה חניך ומדריך בסניף גבעת מרדכי (גיגי). בתחילת כיתה י' החל נעם ללמוד בישיבה התיכונית לחינוך תורני-סביבתי במצפה רמון, שם פרח, טייל וסיים בהצלחה רבה את לימודיו, אך חשוב מכך – גיבש לעצמו השקפת עולם ודרך חיים.
בתורה נעם מצא את עצמו והשקיע את כל כולו. דרכם של הרב קוק ותלמידיו דברה אליו, והוא המשיך לישיבת "איילת השחר" באילת, בה מצא בית אמיתי. נעם אהב לא פחות מהגישה את הפתיחות ואת החום של אנשי הצוות. בן תורה הוא היה, אבל מן הסוג המיוחד לנעם: נשאר מצחיק, חייכן, שובב. הוא גייס את כוחותיו ללמוד תורה, להתנדבות במסגרות חינוכיות שונות, לגיבוש הישיבה והחברה. נעם לא הפסיק לעבוד על מידותיו ולהתקדם. הוא חונן בכוחות גדולים. את נפשו מילאו שאיפות גדולות. הוא התעתד להכנס לתחום החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי והרבנות, להתמסר לעם ישראל.
לאחר שלוש וחצי שנות לימוד בישיבה הגבוהה, התגייס נעם לחיל השריון במסגרת ההסדר. הוא יצא לקורס מט"קים, וכשהשתחרר לקח חודשים אחדים פסק זמן לפני שיבתו לישיבה, בהם שימש כמורה בבית המדרש של ישיבתו התיכונית במצפה רמון. לאחר מכן הדריך נעם טיולים במדרשת "אל ארצי" באילת. נעם אהב את ארץ ישראל בכל רמ"ח אבריו, והאמין שטיולים הם כלי חינוכי מאין כמוהו. הוא שאף לפתח שיטות הדרכה חינוכית לטיולים. לאחר פסח האחרון חזר נעם ללימודיו בישיבת "איילת השחר".
ביום הולדתו האחרון, בו מלאו לו 23 שנים, זכה נעם להתארס עם בחירת לבו, אותה הכיר ב"אל ארצי". השניים תיכננו להינשא בי"ז באלול תשס"ו ולהתגורר בישוב עלי, שם בחר נעם ללמוד. אך התכניות נקטעו. נעם גויס למילואים בצו 8 ונסע צפונה לקחת חלק במלחמה. לאחר מספר ימי המתנה נכנס נעם ללבנון בשיירה של טנקים, כשהוא משמש כטען של המ"פ רס"ן יותם לוטן.
כעבור שעות ספורות פגע טיל בטנק. מהפגיעה נהרגו במקום נעם ויותם. נעם נפל בי"ג באב תשס"ו, ונטמן בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.
הספידו חיים, אביו: "… החיוך הזה. איך אפשר לשכוח אותו? אם לנעם היה סמל מסחרי, זה היה החיוך שלו. … אני לא רוצה לצייר את נעם כצדיק הדור, כיצירה מושלמת. אך הוא היה ישר כמו סרגל … הוא הכיר את החולשות. אף פעם לא חי באשליה עצמית, ולא הפסיק לעבוד על עצמו. הוא היה אדם עם כוחות גדולים ושאיפות גדולות – לעצמו ולעמו – ויחד עם שרה אין לי ספק שהיה מגיע. …
אוי נעם, נעם, נעם!!! קרן שמש היית לנו! פקעת אנרגיה, שמחה מהלכת. … אפילו אם אבכה אותך על מיטתי כל לילה עד מותי, אשמח שהבאנו אותך לעולם ושזכינו להכיר אותך".
