מרכז ההנצחה

---

בן מיכאל-אלחנן ושיינדל. נולד ביום כ"ח בתשרי תשי"ג (17.10.1952) בירושלים. כבן למשפחה דתית שעלתה ארצה מצ'כוסלובקיה עם קום המדינה, היה מסלול לימודיו של יצחק ברור. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי-דתי "חורב" המשיך בלימודים התורניים-תיכוניים ב"ישיבת ירושלים לצעירים" שליד ישיבת "מרכז הרב" ואחרי כן בישיבה הגבוהה "מרכז הרב" בירושלים. הוא היה חבר בתנועת הנוער החרדי "עזרא" וכשהתבגר והתפתח, הפך לעלם חסון, יפה תואר, ויפה נפש. הוא הקפיד על טוהר הלשון, על כיבוד הזולת ובמיוחד על כיבוד-הורים ומורים. בתקופת לימודיו ב"ישיבה לצעירים" הרבה לטייל עם חבריו בארץ ודבק בה לאהבה. לאחר שנת לימודים בישיבה הגבוהה החליט יצחק כי עליו להפסיק זמנית את לימודיו בישיבה, כדי לתרום את חלקו להגנת העם והמולדת.

יצחק התגייס לצה"ל בסוף יולי 1971 ויחד עם גרעין "שלומים", שהורכב מחברי תנועת הנוער "עזרא", התנדב לנח"ל. בזכות תכונותיו המצוינות בחרוהו חבריו למרכז הגרעין. את השל"ת עשה בקיבוץ שעלבים, וגם שם התבלט בצניעותו, בהליכותיו הנעימות ובנכונותו לפעול תמיד, ללא היסוס וללא חשבונות. מקיבוץ שעלבים יצא להיאחזות כפר דרום ולתעסוקה מבצעית. גם כאן היה דמות מרכזית, בהתנהגותו המופתית ובשמשו דוברם של חבריו. אף בתקופות הקשות ביותר של השירות, בהיותו טרוד ועייף, לא עבר יום שלא הקדיש עתים לתורה ועד יומו האחרון כינס מניינים לתפילה בבסיס ואף בשדה, והוא עצמו – הקפיד על קיום כל המצוות. ביום י"ח באדר א' תשל"ג (20.2.1973), זמן קצר אחר שסיים קורס צניחה, נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים על הר הזיתים.

מפקדו כתב במכתב תנחומים למשפחה: "תפקיד המקלען בגדודנו הוא תפקיד קשה ומכובד ובנכם נשא אותו בגאוה וביצעו למופת. על יצחק הוטלו שני תפקידים, שהם למעשה אחד: להיות צנחן טוב ויהודי דתי טוב. בשניהם היה מקובל על חבריו ועל מפקדיו. בנפלו היה בידו המקלע ובכיסו – ספר תהילים".

תנועת הנוער "עזרא", גרעין "שלומים" וקבוצת שעלבים הוציאו לאור חוברת לזכרו.