חפש:

מרכז ההנצחה

הרב שי צוף

תאריך נפילה: כ תשרי תשס"א (19/10/2000)

בן אסתר ויוסף. נולד באילת ביום י”ט בטבת תשל”א (15.1.1971), בן בכור להוריו. בהיותו בן שנה עברה המשפחה לבני ברק, שם נולדו אחיו צוריאל ומיכאל ואחותו ברוריה. שי החל את לימודיו בתלמוד תורה בבני ברק, המשיך ב´ישיבת תל אביב´ ואת לימודי התיכון עשה בישיבת ´בר אילן´ בתל אביב.מגיל צעיר היה חניך בתנועת הנוער ´עזרא´, ואחר-כך היה מדריך בתנועה. שי אהב מאוד את התנועה ואת ההדרכה, והקדיש לכך את מרבית שעות הפנאי. במסגרת התנועה יצא לטיולים רבים ברחבי הארץ, ומשבגר הרבה לטייל עם אישתו וילדיו. שי היה חובב צילום וצילם לרוב את בני משפחתו.

בתום התיכון בחר במסלול של בני ישיבות, והחל ללמוד בשיעור א´ בישיבת ההסדר ´ניר´ בקרית ארבע. לחבריו אמר שהוא בא ללמוד “רק לחודש-חודשיים”, אולם שי נתגלה בישיבה כבחור מהמתמידים בשיעור והחל לפרוח בעולם התורה. ראשי הישיבה היו לו למורי דרך שהתוו את דרכו בהמשך. הרב דב ליאור, שהיה ראש הישיבה, סיפר על שי: “הוא היה אדם שנעים לדבר איתו. מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, כפי שחז”ל הדריכו אותנו בפרקי אבות. אצל הרב שי זה היה מיושם על כל צעד ושעל. גם בלימוד התורה, הוא לא הסתפק אך ורק בלימוד של ארבע אמות, הוא רצה שאותה תורת חיים שהוא ספג בישיבה ובכולל תיושם גם בשטח.” בסוף שיעור א´, בשנת תש”ן (1990), התגייס עם חבריו לצבא. טרם גיוסו נקבע לו פרופיל נמוך עקב בעיות אסטמה. הוא נאבק בקביעה ואכן הצליח להביא להעלאת הפרופיל שלו. שי הוצב בחיל-המודיעין ושירת בתפקיד מרתק ומעניין. במהלך שירותו הוצע לו לצאת לקורס קצינים, אולם שי שוכנע בעצת רבותיו כי יתרום יותר בישיבה מאשר בצבא.

בתום שירותו חזר ללימודים בישיבה בקרית ארבע. משנישא ללאה עברו בני הזוג לגור ברחובות. לאה למדה באוניברסיטת בר אילן ושי החל בלימודי הסמכה לרבנות אצל הרב דרוקמן, בישיבת ´אור עציון´ במרכז שפירא. בשנת1994 יצא לקורס רבנים צבאיים של צה”ל, ובחודש אוגוסט אותה שנה קיבל דרגת סגן והוסמך כרב צבאי. יחד עם מספר זוגות שהתארגנו בישיבה, עברו בני הזוג לגור ביבנה והקימו שם את הגרעין התורני. שי למד בכולל בעיר, ובערב עסק בצורכי ציבור. שי שימש רב בית-הספר ´עציון´ ורב בית-הכנסת של עדת המרוקאים בעיר.

במהלך חמש שנות מגוריו ביבנה עבד שי שנתיים באשדוד, שם שימש כמחנך באולפנא. שי הצליח מאוד בתפקידו, ומאז ניטעו בו הרצון והצורך להמשיך ולעסוק בחינוך. תלמידתו הילה כותבת: “…שי הוא זה שבמשך השנתיים שהיה איתנו הצית בנו את האש לדעת, לחקור, לגלות, להבין, להתווכח, לעמוד על שלנו, לגבש דעות, לדעת לאן פנינו מועדות ומה יש לנו ביד! הוא השקיע בנו רבות וידע לגשת לכל אחת ולהגיע לליבה בדרכו שלו, ואני מקווה ויודעת שיש פירות להשקעתו, ומאמציו לא היו לשוא!”

שי היה חבר בעמותת ´צהר´, שאחת ממטרותיה היא עריכת חופות לזוגות חילוניים. שי היה רב מאוד מבוקש, והשיא זוגות רבים שנרתעו בתחילה מחתונה יהודית אורתודוכסית. שי העביר חוג הכנה לבת-מצווה לקבוצה מבתי-הספר הכלליים. לאחר מותו הגיעו זוגות רבים לניחום אבלים או כתבו למשפחתו. בני הזוג גרונשטיין סיפרו לבני משפחתו: “…הטקס היה מקסים ומיוחד. הרב צוף היה מלא חן והומור. שקט מוחלט שרר במקום, כל הקהל היה קשוב לדבריו. בסוף הטקס ניגשו אלינו אנשים והתעניינו אודות הרב הנחמד שהשיא אותנו. הוא פתח לנו צוהר, אשנב ליהדות אחרת, לקיומם של אנשים כה יפים ומיוחדים, ליופי שבפילוסופיה ובערכים היהודיים, לאהבת האדם, לכבוד ולסובלנות.” בעמותת ´צהר´ פגש שי את הרב פירון, ראש אולפנית ´ישורון´ בפתח תקווה, ונענה להצעתו להיות הרב של חטיבת-הביניים ומחנך במקום. בשנת תש”ס (2000) עברו בני הזוג עם ילדיהם, אילת השחר, אורטל, נויה וחיים, לפתח תקווה ושי החל בעבודתו החדשה.

במהלך שירותו במילואים קודם שי לתפקיד רב של חטיבת מילואים בחיל השריון, וכמה שבועות לפני מותו הועלה לדרגת סרן. מפקדו, אל”ם יחזקאל, סיפר: “שי, אני זוכר את דבריך על ההחלטה העקרונית להיות מורה, ועל החלטתך לעבור ממערך המודיעין ולהיות לרב, החלטה אידיאולוגית. אני גם זוכר את התפעלותי מגישתך האג”מית לכל נושא. היית שונה ומיוחד באופייך, בנכונותך לעזור ובהבנת המערכת – היית רב כל כך שונה ולטובה, בזמן הקצר שלך כרב החטיבה כבר הפכת להיות מרכז אגף השלישות לכל דבר ועניין.” ביום כ´ בתשרי תשס”א (19.10.2000) נפל שי בעת מילוי תפקידו. באותו בוקר, ה´ דחול המועד סוכות, יצא ברכבו ליום מילואים בצפון הארץ. ליד בנימינה נהרג בתאונת-דרכים והוא בן עשרים-ותשע. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי סגולה בפתח תקווה. הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים, שני אחים ואחות. במלאות שלושים למותו של שי, נערך באולפנית ´ישורון´ בפתח תקווה ערב עיון לזיכרו. בערב נחנך, במעמד הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ומכובדים רבים נוספים, בית-המדרש ´עטרת שי´.

שי הלחין שני שירים על פי מלים מהמקורות, אך הם לא הגיעו לכלל עיבוד בחייו. לאחר מותו מסרה אלמנתו לאה את השיר “אשרי האיש” לעיבוד לאלי יחיאלי, והשיר שעבר עיבוד הושר באזכרה ביום השלושים על-ידי הזמר מנדי ג´רופי. השיר צעד במצעד הפזמונים החסידי של ערוץ שבע והגיע למקום הראשון. ספר מחקרים תורניים “מלילות” שהוצא בקרית ארבע, וחוברת “לקראת נישואין” שהוציאה עמותת ´צהר´, הוקדשו לעילוי נשמת הרב שי צוף. גיליון חנוכה תשס”א של הביטאון ´עלוני ממרא´, שמוציאה ישיבת ´ניר´ מקרית ארבע, מוקדש לזיכרו של הרב שי צוף, בוגר הישיבה. בפתח הגיליון סיפור חייו ודברים שנאמרו לזיכרו. גליון תמוז תשס”א של הביטאון ´אורות עציון´, שהוציאה הישיבה הגבוהה ´אור עציון´, הוקדש אף הוא לעילוי נשמת בוגר הישיבה, הרב שי צוף. בשנת תשס”ד יצא לאור ספר מאמרים מקיף העוסק בחינוך הבת והאישה, תחום שבו עסק הרב שי צוף. לספר כתבו למעלה משלושים רבנים ואנשי חינוך בארץ מאמרים מקיפים בתחום זה. הספר יצא לאור על-ידי המשפחה ובשיתוף ´המכון לרבני יישובים בקרית ארבע´.כמן-כן הוגשם חלום ישן של שי והוקם גמ”ח על שמו העוסק במתן הלוואות למשפחות נזקקות.

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא