המתודה החינוכית

---

ההבדל בין ה"דיבור על" לבין החוויה עצמה היא השאלה האם דברים באים רק מבחוץ או מחייבים גם מעבר פנימי הנוגע באישיות. חוויה שנוגעת בנו מאפשרת לדברים להתקבל טוב יותר, אך גם להופיע באופן שונה בין אדם למשנהו. יתרה מכך, החוויה עצמה מאפשרת לכוחות חיים נוספים להופיע וממילא להפוך את

ההבנה מהבנה שכלית גרידא לתנועה של חיים, הפוגשת את המכלול הרחב של האישיות. תנועת נוער איננה נשארת רק במסגרת הלימודים או העברת הידע.

למרות שיש ערך רב גם בממדים אלו, לא ניתן למצות את החיים במרכיבים אלו ועלינו לחיות חיים שלמים בהם חווים את הדברים באופן עמוק, חיים שלמים בהם חווים חוויות שלמות.

על פי חז"ל, ארבעת היסודות הם מרכיבי היסוד של העולם. אש – התלהבות ואנרגיה. רוח – מהות פנימית, רעיון ומטרה שלשמה פועלים. מים – התהליך הקבוצתי, היחסים הבין-אישיים והאווירה. אדמה – הפרקטיקה הלכה למעשה.

ארבעת מרכיבים אלו יוצרים אדם שלם, שפוגש חוויות עשירות ומפתח תחומים שונים באישיותו. תפקידה של התנועה הוא לבנות מודל של אדם שלם המפתח את מלוא כישוריו בתחומי חיים מגוונים. בעוד תפקידו של בית הספר הוא בעיקר לתת ידע 'קשה', תפקידה של תנועת נוער הוא לגדל פנים אחרות באישיות. הסניף צריך להיות מקום שמעניק תחושה של שייכות דרך בירור 'שאלות גדולות'. החוויה ארוכת הטווח של החניך בתנועה צריכה להיחרט בזיכרון כשייכות למקום בו חוויתי דילמות משמעותיות, למדתי על עצמי והתנסיתי במגוון חוויות. לשם כך, הסמינרים וההכשרות, הפעילות בסניף, המסעות והתוכנית החינוכית נבנים עם תשומת לב לכל אחד מארבעת המרכיבים האלו.