מה, אני פראיייר?

---

מה, אני פראייר?

מטרת הפעולה:

החניכים יבינו שלהיות אדם של נתינה, לא אומר שאתה פראייר, חשוב מאוד לדעת לתת מכל הלב בלי לפחד "לצאת

פראייר".

מבנה הפעולה:

א. אחד בשביל אחד וכולם בשביל עצמם

ב. האם הוא פראייר?

ג. סיכום

מהלך הפעולה:

א. אחד בשביל אחד וכולם בשביל עצמם

משחקים "חזירים קפיטליסטיים". אומרים לחניכים שבמשחק הבא אסור להם לסכם ולדבר ביניהם בכלל אלא כל אחד פועל

כראות עיניו.

המשחק הולך כך: מביאים לכולם שני פתקים בשני צבעים שונים (לצורך העניין כחול ואדום), כשהמדריך אומר "עכשיו" כולם

מרימים פתק, מי שמרים פתק כחול מקבל סוכריה, מי שמרים פתק אדום לא מקבל כלום, אם כולם מרימים פתק אדום-

כולם מקבלים 2 סוכריות. חוזרים על כך כמה פעמים.

ניתן לראות בכל שלבי המשחק את ההתלבטות של החניכים והמבטים החשדניים שישלחו לעבר חבריהם לקבוצה. במהלך

המשחק כדאי שהמדריך יפנה לחניכים וישאל אותם קצת שאלות, בייחוד את אלה שמרימים פתק כחול.

שאלות:

# למה הרמת דווקא פתק כחול?

# אם היית מרים אדום, יש סיכוי שכולם היו מקבלים, למה לא עשית זאת?

# האם אחד השיקולים שלך היה איזה פתק ירימו חברי הקבוצה האחרים?

# מה אתה חושב שהכי נכון שיקרה?

החניכים יענו כל מיני תשובות, שורה תחתונה, אף אחד לא רוצה לצאת ה"פראייר" שמפסיד, זה שחשב כל כולם ובסוף לא

קיבל כלום. נקריא לחניכים את ההגדרה של המושג "פראייר" מויקיפדיה:

(אפשר לשים את ההגדרה בגדול במרכז, או לחלק לחניכים)

"פראייר" היא מילת סלנג ישראלי המתארת אדם שמאפשר את ניצולו בידי אחרים. זהו מושג מפתח בחברה הישראלית,

והרצון לא להיות "פראייר" מהווה מוטיב מרכזי בהוויה הישראלית-צברית.

נשאל את החניכים:

# מה אתם חושבים על ההגדרה הזו?

# איך היא גורמת לכם להרגיש?

# מה אומר המשפט "זהו מושג מפתח בחברה הישראלית"? מה זה אומר עלינו כחברה?

# האם כל מי שנותן מעצמו ללא כל רצון לתמורה אישית הוא פראייר?

נשמע את תשובות החניכים ולעת עתה נשאיר את התשובות פתוחות ונמשיך הלאה

ב. האם הוא פראייר?

נחלק למס' חניכים סיטואציות להקראה (נספח 1), נניח על הרצפה 3 שלטים שעליהם כתוב: "אני איתך", "פראייר", "כל

הכבוד אבל לא הייתי עושה את זה" (נספח 2) נבקש מכל החניכים לאחר הקראת כל סיטואציה לעמוד בטור ליד השלט

שאליו התחברו בקשר לסיטואציה. לאחר מכן נשאל אותם שאלות.

שאלות:

# האם מי שהלכה ל"אני איתך" התכוונה לזה באמת?

# מי לדעתכם באמת פראייר?

# האם אתם מתחרטים על בחירה מסוימת בדיעבד?

ג. סיכום

אם לא היו "פראיירים" שנותנים צדקה, לא היה מי שדואג לעניים, אם ההורים שלנו לא היו מלאי אהבה ונתינה, הם לא היו

מביאים אותנו לעולם ודואגים לכל צרכינו, אם לא היו בנות שירות "פראייריות", לא הייתה מרכזת שתנהל את הסניף שלנו,

ובקיצור- "עולם חסד יבנה" וזו ממש לא קלישאה! עלינו להיות אנשים של נתינה, כי ללא האידיאליסטים המשוגעים האלה

שנותנים ופועלים למען הכלל- העולם לא יכול היה להמשיך להתקיים, ממש ככה! אז מי שנותן מעצמו למען הכלל, הוא לא

"פראייר" למרות שהוא לא רק חושב על "מה יצא לו מזה" , הוא גיבור! גיבור על כך שיצא מעצמו כדי לקדם את הכלל. אין

הדבר אומר לבטל את עצמך ואת הרצונות שלך חלילה, אלא להיות אתה עצמך, מלא בעולם פנימי משלך, ומותר לך להינות

ממה שמשמח אותך, אך תמיד יש את המחשה על הכלל, על "האם אני יכול לעזור ולקדם" או "האם מה שאעשה עכשיו יזיק

לאדם אחר".

לסיכום, נעשה סבב של כל החניכים ונבקש ממי שרוצה לשתף סיטואציה בה הוא "יצא פראייר" (היה גיבור). תופתעו

מהתשובות של החניכים המתוקים והצדיקים שלכם!

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *