למה לי דרך ארץ?

---

למה לי דרך ארץ

 

 

 

מטרת הפעולה:

 

הבנת הצורך בחוקים ומשמעותם- יצירת סדר חברתי בעולם

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. סיפור מסגרת

 

ב. חוק, משפט ודרך ארץ

 

ג. סיכום

 

 

מהלך הפעולה:

 

א. סיפור מסגרת

 

מחלקים לכל חניך פתק עם משימה שעליו לבצע (נספח 1). המשימות יסתרו זו את זו, לדוגמה: סדר את כל החניכים

 

במעגל, הושֵב את כל החניכים בפינות החדר; גרום לכך שכולם יצעקו "שבת שלום", דאג שתהיה דממה בקבוצה, וכו'.

 

כשאנחנו נותנים סימן, על כל חניך לבצע את משימתו בצורה הטובה ביותר. כמובן, בתוך כמה שניות תתחולל סערה גדולה

 

בפעולה ואף אחד לא יצליח.

 

 

מחלקים לחניכים פתקים חדשים עם אותן המשימות, אלא שהפעם לפני כל משימה כתוב מתי הוא מבצע אותה, לדוגמה:

 

לאחר שסידרו את כולם במעגל הושב את כולם בפינות החדר, לאחר שהקבוצה צעקה "שבת שלום" השתק את החניכים.

 

כמובן, הפעם המשימות יבוצעו בצורה טובה הרבה יותר.

 

 

שואלים את החניכים:

 

# מדוע לדעתם יש פער בין שני המשחקים, הרי בשניהם הם קיבלו את אותה המשימה?

 

# מה גרם לבלגן שנוצר בקבוצה במשחק הראשון?

 

# האם הם חושבים על דרך אחרת לפתרון הבעיה?

 

 

בשלב זה מסכמים את הדיון עם החניכים בכך שכדי שמשהו יפעל בצורה תקינה צריך מסגרת עם כללים שכולם יקיימו. אם

 

מישהו אחד פוגע במסגרת – כולם נפגעים.

 

 

אפשרות נוספת: משחקים משחק כלשהו (פינוקיו, תופסת, חיי שרה וכדומה). מסבירים את הכללים לחניכים ומגדירים אותו

 

בדיוק. לאחר כמה משחקים מודיעים לחניכים שממשיכים לשחק אבל מעכשיו כל אחד יכול להחליט על כללים משל עצמו

 

למשחק. כמובן, נוצר בלגן גדול…

 

 

אפשרות שלישית: משחק הכדורים. כל החניכים יעמדו במעגל. המדריך יגיד את שמו של אחד מהחניכים ולאחר מכן יזרוק

 

אליו את הכדור. החניך יאמר את שמו של חניך אחר וימסור אליו את הכדור וכן הלאה, עד שהכדור יגיע לכל החניכים.

 

מתחילים מחדש את הסבב, ועל כל חניך לזכור למי הוא מוסר את הכדור ומי מוסר לו, ולזרוק לאותו אחד בכל פעם. בסבב

 

הראשון משחקים את המשחק עם כדור אחד ולאחר מכן המדריך מוסיף כדורים בהדרגה ומוסר אותם אחד אחרי השני

 

לחניך.

 

 

החניכים צריכים להיות מרוכזים כדי שהמשחק יצליח. אם כדור אחד נופל על הרצפה – מתחילים מהתחלה. משחקים את

 

המשחק מספר פעמים עד שמצליחים. (רצוי להתאים את רמת הקושי לקבוצה). לאחר סבב מוצלח אומרים לחניכים, שהם

 

ישחקו את המשחק, אבל כל אחד יכול למסור למי שהוא רוצה – כמובן שייווצר בלגן גדול…

 

 

נשתמש בדיון שהזכרנו קודם בהתאם למשחקים ששיחקנו עם הקבוצה, כולם, חלקם או אחד מהם.

 

 

ב. חוק, משפט ודרך ארץ

 

מטרת המהלך: החניכים יבינו שדרך ארץ היא מערכת החוקים המאפשרת חיים תקינים של בני אדם שונים יחד מבלי

 

שהאחד ירמוס את השני.

 

 

נספר סיפור על כבוד ועל דרך ארץ:

 

אמר רבא: מריש הוה אמינא ליכא קושטא בעלמא, אמר לי ההוא מרבנן ורב טבות שמיה, ואמרי לה רב טביומי שמיה, דאי

 

הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדיבוריה: זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא, וקושטא שמיה, ולא הוו משני

 

בדיבורייהו, ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה. נסיבי איתתא מינהון, והוו לי תרתין בנין מינה. יומא חד הוה יתבא

 

דביתהו וקא חייפא רישא, אתאי שיבבתה טרפא אדשא. סבר: לאו אורח ארעא, אמר לה: ליתא הכא. שכיבו ליה תרתין בנין.

 

אתו אינשי דאתרא לקמיה, אמרו ליה: מאי האי? אמר להו: הכי הוה מעשה. אמרו ליה: במטותא מינך, פוק מאתרין, ולא

 

תגרי בהו מותנא בהנך אינשי.

 

 

תרגום והסבר:

 

אמר רבא: "בהתחלה חשבתי שאין אמת בעולם, עד שפגשתי את אחד החכמים – רב טבות שמו, ויש אומרים רב טביומי

 

שמו, שגם אם היו מציעים לו את כל העולם, לא היה מוכן לשנות מן האמת לשם כך. פעם אחת, הגעתי אל עיר מגוריו, אשר

 

שמה 'אמת'. באותה העיר, מעולם לא היו משנים בדיבורם, ובזכות זאת מעולם לא מת שם אדם לפני זמנו. ראיתי כי מקום

 

זה טוב, התחתנתי עם אחת מבנות המקום, ונולדו לי שני בנים". יום אחד, בזמן שאשתו חפפה את ראשה, באה אחת

 

השכנות ודפקה על הדלת. חשב לעצמו רבא: אין זה דרך ארץ לומר זאת לשכנה, וענה לה: היא לא כאן כרגע. אך לצערו

 

הגדול של רבא, זמן קצר לאחר מכן מתו שני בניו. הדבר גרם להקמת ועדת חקירה של בני המקום – כיצד ייתכן שבעירנו

 

מתו ילדים טרם זמנם?! בדקו וגילו שרבא לא אמר את האמת. ביקשו אנשי המקום מרבא: אנא ממך, עזוב אותנו ועבור

 

למקום אחר…

 

 

מפזרים על הרצפה כרטיסיות עם מעשים שונים (נספח 2). מבקשים מהחניכים לחלק את הכרטיסיות לקבוצות לפי

 

החלטתם. לאחר מכן מבקשים מהם לתת כותרת לכל קבוצה. לבסוף, מניחים את הכותרות המתאימות: דרך ארץ – כבוד

 

הדדי; חוסר כבוד ופגיעה בזולת.

 

 

שואלים את החניכים:

 

# לפי מה ידעתם מה נימוסי או מוסרי ומה לא?

 

# איך אנחנו יודעים אם משהו הוא מוסרי כלפי החבר שלנו?

 

 

ג. סיכום

 

מגדירים את המושגים: "דרך ארץ", "כבוד" והקשר ביניהם.

 

בין כבוד= הוא תחושת הערכה פנימית של אדם כלפי אדם אחר.

 

דרך ארץ= שהיא מערכת חוקים חברתיים היוצרים חברה תקינה.

 

 

הכבוד הוא נקודת הפתיחה שלנו, ההסבר המוסרי הטבוע בנו לקיום מערכת חוקים. גם אם אין לנו כבוד כלפי דבר מסוים

 

שלאחרים נראה טבעי- ודאי יש לנו כבוד כלפי משהו. (ובצורה הקיצונית ביותר: כבוד של אדם אך ורק לעצמו) מכאן מגיעים

 

להבנה, שבכל חברה יש מערכת של חוקים חברתיים המחייבים כל אחד ואחד לנהוג לפיה, וגם אם איני רוחש כבוד לאדם

 

מסוים או איני אוהב אותו, עליי להתנהג אליו בדרך ארץ כי זה יוצר את המסגרת הנכונה לחיים בעולם הזה. וכמובן שעליי

 

לעבוד עם עצמי כדי להגיע לדרגה של כבוד שיגיע מרצון ומבחירה ולא רק מן החובה להתנהג בצורה כזו.

 

 

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *