מערך פלורליזם פעולה 5, ארגז כלים

---

פעולה ה'

 

ארגז כלים

 

 

 

 

מטרת הפעולה:

 

החניכים ירכשו כלים לבירור נקודות האמת.

 

 

מבנה הפעולה:

 

א. הצגת הצורך ברכישת יכולת ההבחנה בין נקודות אמת לנקודות שאינן אמת

 

ב. הכרת ארבעת הכלים: תורה, מסורת והתבוננות בדרכי חכמינו, מוסר טבעי, כלליות

 

 

מהלך הפעולה:

 

* הערה למדריך: בפעולות הקודמות ראינו שכדי להגיע לאמת השלמה עלינו לחפש במקומות רבים מכיוון שהאמת מפוזרת

 

(עדרים עדרים, על פי הרב קוק). השאלה שנרצה לברר בפעולה זו, אם כן, היא כיצד לברור את האמת. מה הם

 

הקריטריונים למציאת האמת ולליקוטה?

 

 

א. הצגת הצורך ברכישת יכולת ההבחנה בין נקודות אמת לנקודות שאינן אמת

 

 

משחקים "אמת ושקר": מבקשים מכמה חניכים לספר כל אחד בתורו שני סיפורים, אחד אמיתי ואחד שקרי. על הקבוצה

 

לנחש איזה מן הסיפורים הוא אמת ואיזה שקר. מסבירים לחניכים שהמשחק ממחיש את המציאות שבה עלינו להכריע בין

 

נכון ללא נכון ובין אמת לשקר. כעת יהיה עלינו לברר: על פי מה אנחנו מכריעים? מה מנחה אותנו בהבנה מהי אמת ומהו

 

שקר?

 

 

ב. הכרת ארבעת הכלים

 

א. תורה

 

מקריאים לחניכים את הסיפור "מעשה בבן מלך" (נספח 1), בלי הנמשל. לאחר מכן מנסים להבין עם החניכים את הסיפור

 

ואת הנמשל ביחד. שואלים את החניכים: למה בן המלך התגעגע במיוחד? מה התובנה שעודדה את בן המלך? מה הם

 

המלך וכתב ידו? מה היחס ביניהם?

 

 

מסבירים: הכלי המרכזי העומד לרשותנו הוא התורה. הקב"ה הוא מייצג את האמת בעולמנו, הוא הדבר הטוב שאליו אנו

 

שואפים. ככל שנתקרב יותר לקב"ה כך נהיה יותר קרובים לאמת. המפגש החזק ביותר שהיה לנו עם הקב"ה הוא מתן

 

תורה. התורה היא גילוי עמוק יותר של העקרונות של הקב"ה, ולכן כאשר אגלה סתירה בין עיקרון שלמדתי מהתורה ובין

 

עיקרון ממקור אחר – אעדיף את העיקרון שמופיע בתורה.

 

 

ב. מסורת והתבוננות בדרכי חכמינו

 

מחלקים את החניכים לשתי קבוצות, לכל קבוצה נותנים רשימת שאלות (נספח 2). מנחים את החניכים לצאת ולהיעזר

 

בחניכים ובמדריכים ותיקים יותר בסניף, או בכלל באנשים מבוגרים. הקבוצה שתחזור עם מרב התשובות בזמן קצוב – היא

 

הקבוצה המנצחת. ממחישים לחניכים כלי זה באמצעות הדוגמה הבאה מתורת הרב קוק. שואלים את החניכים בתחילה

 

כיצד הם תופסים את החילוניות. סביר להניח שהיחס שלהם לחילוניות יהיה חיובי, ולכן ננסה לאתגר אותם ולעמת אותם

 

מול דעה זו. כאשר מישהו יזכיר את הרב קוק או אדם חכם אחר, נסביר את תפיסתו של הרב בנושא זה:

 

הרב קוק מצא נקודות אמת גם במקומות שבהם לא ציפינו למצוא אותן. יחסו של הרב קוק לתנועת החילון בימי תחילת

 

הציונות יכול ללמד אותנו על דרך התמודדות וזווית ראייה שרלוונטיים גם בימינו. לכאורה החילוניות יכולה להיתפס כדבר

 

שאין בו ממש, אך הרב קוק בחר לחפש גם בתנועת החילון את נקודת האמת שבה, שממנה ניתן ללמוד. הרב קוק בחר

 

שלא להסתכל רק על הרובד הנגלה של תנועת החילון, ולדעתו תנועת זו בשורשה היא דרישה לקרבת אלוקים גדולה יותר.

 

לאחר שאנשים אלו לא הסתפקו בדתיות שהייתה קיימת בימים שלקראת קום המדינה, הם לא ויתרו והסתפקו רק בקיים כי

 

אם רצו למצוא יהדות מבוררת ואמיתית יותר. הפועל היוצא של דרישה זו היה בזמניהם התחלנות, אך הרב קוק רוצה לקחת

 

את תנועת הנפש הזו ולהעלות אותה וליצור בעזרתה דתיות טובה יותר.

 

(להרחבה ראו מאמר 'זרעונים' פרק ו', בתוך הספר 'אורות' של הרב קוק).

 

 

מסבירים לחניכים שכלי זה, "מסורת והתבוננות בדרכי חכמינו", משמעותו ללמוד מידיעותיהם של הדורות הקודמים – של

 

חכמים בכלל ושל מסורת בית אבא (סבים והורים) בפרט. הלמידה מהדורות הקודמים ומדרכם לפרש את המציאות,

 

מאפשרת לנו לנתח מצבים שאנו נתקלים בהם בחיים שלנו.

 

 

ג. מוסר טבעי

 

מחלקים לכל החניכים את הקטע מתוך הרמב"ם (נספח ג'), ומקריאים אותו. שואלים את החניכים: איך אתם מבינים את

 

המשפט "רשות כל אדם נתונה לו"? מה זה אומר על טבע האדם?

 

 

ד. כלליות

 

מחלקים את הקבוצה לתת-קבוצות של ארבעה או חמישה חניכים. לכל תת קבוצה נותנים כמה משפטים ומבקשים

 

מהחניכים לנסח משפט שיכלול את הכול (נספח ד'). בסיום המשימה שומעים את המשפטים של כל הקבוצות. אנו מצפים

 

לשמוע משפטים מסורבלים, ספציפיים ומורכבים. שואלים את החניכים אילו עובדות מדעיות הם מכירים. כעת אנחנו דווקא

 

מצפים לשמוע משפטים פשוטים וכוללים (לדוגמה: E=mc², משפט פיתגורס וכדומה). מסבירים לחניכים כי ככל שאמת היא

 

יותר כללית, כך יש לה יותר תוקף. כלומר, ככל שאמת מצליחה להכיל בתוכה אמיתות נוספות, כך היא יותר אמיתית. אם

 

משפט פיתגורס היה תקף רק למשולשים שאינם לא עולים על גודל מסוים – הוא לא היה מוצלח ומפורסם כל כך… העובדה

 

שהיהדות נותנת מקום לגויים (ולא דוחפת לגיור המוני של כולם) מעניקה לה אופי כללי יותר, ומשום כך גם האמת שלה יותר

 

נכונה ומדויקת.

 

 

מסכמים את הפעולה: בפעולה זו נגענו בארבעה כלים שמסייעים לנו למצוא ולברר את האמת.

 

# התורה היא הגילוי הכי מרוכז של הקב"ה בעולם. בהקשר זה אנו מדברים על התורה לא רק כאוסף של הדרכות מעשיות

 

– מצוות – אלא כאוסף של רעיונות, ערכים וגם מצוות שבאים לחנך את האדם. גם כאשר נרצה לברר ולמצוא את האמת

 

במקומות נוספים, נשתמש בהיכרות שלנו עם הקב"ה דרך התורה. כלומר, אם ראינו ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול

 

בתורה, אזי לא יכול להיות שנלמד עיקרון הפוך במקום אחר. וברובד עמוק יותר, אנו מאמינים שהקב"ה בחכמתו צפה גם

 

את הסתירה הזאת, ולכן במקום לחפש הכרעה נחפש בתורה את העיקרון שמיישב את הסתירה.

 

# כלי נוסף שמשמש אותנו הוא מסורת והתבוננות בעקרונות שנלמדים מחז"ל ומחכמים בדורנו. התפתחות התורה שבעל

 

פה פועלת כך שכל דור מתבסס ומתפתח על גבי הדורות הקודמים. באופן הזה אנחנו יכולים ללמוד מהצורה שבה רבותינו

 

ליקטו את נקודות האמת הפזורות במקומות שונים, כפי שראינו ביחסו של הרב קוק לתנועת החילון.

 

# מוסר טבעי: הקב"ה טבע בכל אדם את הרצון להיות טוב. הוא העניק לנו את היכולת לבחור בין טוב לרע מתוך הנחה שיש

 

בנו היכולת להבחין בין שניהם. כאשר אנו נפגשים עם דעות והשקפות חדשות, עלינו לנסות להיות כנים עם עצמנו ולהבין

 

באמת איזה דבר טוב יש בהם ומה אפשר ללמוד מכך. עלינו לזכור כי היסוד המרכזי של התשובה הוא יכולת הבחירה שלנו,

 

כשהקב"ה נתן לנו את יכולת הבחירה הוא גם סומך על יכולת השיפוט שלנו להבחין בין הטוב לרע ולבחור בטוב.

 

# הכלי האחרון והמשלים לתורה הוא הכלליות. ככל שהאמת שאנו נפגשים איתה מצליחה לאפשר לאמיתות נוספות להיות

 

בתוכה – כך היא אמיתית יותר. בתורת הרב קוק רואים זאת באופן בהיר כיצד הוא אוסף לתוך תורת ישראל נקודות אמת

 

מתנועות אחרות. העניין הוא איזה מקום תופסת האמת הספציפית בתוך המרקם הכללי, ובאיזו עוצמה היא מופיעה.

 

 

מסכמים את המערך:

 

במערך זה הכרנו את הצורך בבירור האמת. לאדם יש יכולת שכלית לחקור ולברר, ועליו להשתמש ביכולת זו על מנת לגלות

 

את האמת. הכרנו שתי גישות: אמת אחת וריבוי דעות. לכל גישה יש יתרונות וחסרונות. ראינו כי גישות אלה מופיעות גם

 

במקורות היהדות. נחשפנו לקושי הקיים בשכנוע אדם אחר שיקבל את האמת שלי, מאחר שהוא מחזיק באמת שלו שנובעת

 

מתוך עולמו הפנימי ומהרקע והלימוד שממנו הוא מגיע. בהמשך הבנו שהאמת מפוזרת במקומות שונים, גם במקומות

 

שבהם לא ציפינו שקיימת אמת כלל. למדנו שעל מנת לגבש אמת שלמה יש ללקט את נקודות האמת הפזורות בקבוצות

 

שונות. לבסוף, הצגנו את ארבעת הכלים העיקריים המהווים אמות מידה לבחינת נקודות האמת: תורה, מסורת והתבוננות

 

בדרכי חז"ל, המוסר הטבעי הטבוע באדם והכלליות.

 

 

 

 

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *