עוד נשוב לשם

---

גוש קטיף

מתאים לגילאי ד'-ז'

מטרת הפעולה:

החניכים יכירו את גוש קטיף, יבינו יותר את הגירוש והמשמעות שלו, ירגישו שזה קשור לחיים שלהם למרות שעברו הרבה

שנים מאז והם לא נולדו עדיין כשזה קרה, לחזק אצל החניכים את חשיבות יישוב הארץ.

מבנה הפעולה:

א. זיהויי הנושא

ב. מה אני יודע על גוש קטיף?

ג. סיפורי ניסים

ד. קצת מידע

ה. סיכום

מהלך הפעולה:

א. זיהוי הנושא

נפתח את הפעולה במשחק קצר שישחרר את האנרגיה של החניכים לקראת ההמשך ויפגיש אותם עם נושא המערך- גוש

קטיף. נחלק את החניכים לקבוצות , ניתן לכל קבוצה שבע כרטיסיות שעל כל אחת מהן כתובה אות (נספח 1). האותיות

ירכיבו יחד את המילים: גוש קטיף. נגיד לחניכים שהמשימה שלהם היא לנסות להרכיב מהאותיות את המילים של הנושא

של הפעולה. הקבוצה הראשונה שמצליחה היא הקבוצה המנצחת. במידה והמשימה מורכבת מידי, אפשר למקד את

החניכים שהאותיות אמורות להרכיב שם של אזור כל שהוא בארץ. אם החניכים מסתבכים עוד, אפשר לגלות להם

שהאותיות מרכיבות למעשה שתי מילים ואפילו לתת להם את האות ראשונה של המילה הראשונה..

ב. מה אני יודע על גוש קטיף?

לאחר שהחניכים חשפו את נושא המערך בו נעסוק, נבקש להציף את המידע שיש להם על חבל גוש קטיף. (חשיבותו של

שלב זה הינה כהקדמה לשלבים הבאים בהם נפגיש את החניכים עם סיפור גוש קטיף: היכולת של מידע חדש להיקלט

ולהיות מופנם מתרחשת בצורה טובה יותר, כאשר החניך מרגיש מעורב ופותח את “תיקיות המידע” שכבר נמצאות בתוכו

על הנושא המדובר) את הצפת המידע נעשה בצורה הבאה: החניכים ישבו במעגל, כאשר בסבב כל חניך צריך לומר מידע

שהוא יודע על גוש קטיף (מקום בארץ, שם של ישוב, מה קרה בתקופת הגירוש, במה עסקו, איפה הם כיום, וכו’). הכלל הוא

שאסור לחזור על מידע שכבר נאמר על ידי חניך קודם. לכל חניך יש עשרים שניות למשימה, מי שלא מצליח – נפסל ויוצא

מהמעגל. נחזור על הסבב שוב ושוב עד שיהיה מנצח.

ג. סיפורי ניסים

נקריא לחניכים סיפורי ניסים מגוש קטיף (נספח 2). לאחר מכן נשאל את החניכים: לכמה אנשים מסביבנו קורים ניסים?

האם ניסים הם דבר נפוץ? נסביר שהרצי"ה מבאר על הפסוק: “כי עין בעין יראו בשוב ה’ ציון”- שעלינו לכוון את העין שלנו

כלפי העין האלוקית. מה זאת אומרת? קורים המון דברים במציאות. כל אדם יכול להסתכל על הדברים בצורה אחרת.

אפשר חס וחלילה גם לזלזל בדברים עצומים שקורים לנו, ולהרגיש כאילו הם סתם טבע, הכל קרה במקרה. אפשר גם

אחרת: לנסות ולהסתכל בעין אלוקית על הדברים! מה הקב”ה מחולל לנו פה מתחת לאף? כמה השגחה יש עלינו! נחלק

לחניכים את דברי המדרש: נאמר בגמרא (סנהדרין צח ע”א): ואמר ר’ אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל לו ,ח):

“ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל…”. ומבאר על כך רש”י:

“כשתיתן ארץ ישראל פריה בעין יפה – אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה מזה”.

נסביר שאחד מסימניה המובהקים והניסיים של הגאולה- הוא שארץ ישראל פשוט פורחת, נותנת פירותיה בעין יפה. בגוש

קטיף היה אפשר לראות איך תוך תקופה קצרה, ממצב של דיונות חול ושיממון- עלתה וקמה ממלכת חקלאות אדירה (מעניין

לראות שהיום, לאחר שהיהודים כבר לא תושבי המקום, הארץ שוב אינה מצמיחה שם יבול בשפע…). זוהי מציאות ניסית

ש’שמורה’ לעם ישראל בארצו. אפשר לראות זאת ‘עין בעין’- ולכוון את המבט שלנו להשגחת ה’, ואפשר גם חלילה לראות

זאת בתור ‘מקרה’, לא משהו מיוחד… כך הוא כל דבר בחיינו. כיצד אנו מתבוננים על תהליך הגאולה המתרחש לנגד עיננו

ממש במדינת ישראל? כיצד אנו מסתכלים על החיים הפרטיים שלנו? עלינו לחזק בתוך עצמנו את הראייה- כיצד הקב”ה

משגיח עלינו- על כלל ישראל ועל הפרטים שבו, ומסייע לנו להתקדם בתהליך הגאולה הכללית והפרטית של כל אדם

 ד. קצת מידע

ניתן לחניכים להקריא מידע על גוש קטיף מתוך כרטיסיות שנחלק להם (נספח 3) תוך כדי הסיפורים מופיעות גם שאלות

מנחות שאפשר לשאול את החניכים.

ה. סיכום

גוש קטיף הוא חבל ארץ שלם שהוקם לכתחילה כדי לחזק את ההתיישבות היהודית בחבל עזה ואת המצב הביטחוני באזור,

אריאל שרון הוא זה שיזם את המהלך להתיישבות באזור, והוא גם זה שגזר על גירוש המתיישבים ומפעל החקלאות הענף

מחבל עזה. אנו כואבים מאוד את הגירוש גם היום מתוך הבנה שהדבר פגע וממשיך לפגוע במצבה הביטחוני של מדינת

ישראל כיום, בגוש קטיף הייתה סייעתא דשמיא גדולה והתרחשו ניסים לא מהעולם הזה, למרות הכאב הגדול שלנו כעם

וכאבם הפרטי של המגורשים שהולך איתם תמיד, אנו מבינים שהקב"ה הוא זה שמנהיג ומכוון את הכל. וכמו ששר חנן בן

ארי, "עוד נשוב לשם!"

* ניתן לצפות בנספחים בתוך קובץ הפעולה *