- 39
- בני ברק
בנם של חיה ושמואל. מאיר נולד בישראל ביום כ"ד באלול תשכ"ט (7.9.1969). אח לאיטה, שלומית ומתניה-יצחק.
מאיר נולד וגדל בבני ברק. כנער היה בשנות לימודיו חניך ומדריך בתנועת הנוער "עזרא". אחרי שעבר עם משפחתו לירושלים הוא למד בישיבה התיכונית "שעלבים" וסיים בשנת 1987, במגמה עיונית. אחר כך למד שנה בישיבת "מרכז הרב".
בחודש אוגוסט 1988 התגייס מאיר לצה"ל. הוא שובץ לחטיבת גולני, שירת כלוחם וכמש"ק מרגמות וסיים את שירותו בחודש אוגוסט 1991.
בשנת 1993 נפטר אביו של מאיר, שמואל.
בחודש יוני 1993 מאיר הצטרף למשטרת ישראל כלוחם ימ"מ. הוא סיים את שירותו במשטרה כעבור כחמש שנים, בדרגת רב-סמל.
מאיר הצטרף לשירות הביטחון הכללי בחודש מרס 1998, מיד לאחר שעזב את המשטרה. הוא כיהן במגוון יחידות בתפקידי אבטחה, החל משנת 2004 שימש בתפקיד מאבטח עתודת אגף האבטחה.
בחודש יוני 2003 נפל אחיו של מאיר, קצין הצנחנים מתניה-יצחק, בתאונה בעת שירותו.
ביולי 2005 התחתן מאיר עם בחירת ליבו קרולינה. הם הקימו את ביתם בירושלים, ב-2006 נולד מתן וכעבור שנתיים נולדה נויה.
קרולינה, תושבת פולין שכנערה "התאהבה" בישראל, הכירה את מאיר כשטייל בארצה. היא סיפרה: "בחור מרשים, מקסים, מבריק, עם חיוך כובש… ישבנו אחד ליד השנייה באוטובוס, דיברנו שבוע ואז ידעתי שאני שוב מאוהבת… הפעם בו. אבל היה ברור שאין לנו דרך להמשיך. באנו מארצות שונות, מדתות שונות… אבל מאיר, כמו שכולנו הכרנו אותו, עקשן, מקבל מה שהוא רוצה, חוצפן – לא התייאש. כבר ביום השלישי של הנסיעה אמר 'תעזבי את הכול ובואי איתי לישראל'. וככה עם הרפתקאות גדולות, עזבתי את הכול ובאתי לישראל… עזבתי את הבית שלי, את המשפחה, את החברים, עבודה, תרבות ודת בשביל להיות עם הבן אדם המיוחד שמאיר היה… אבל העקשנות של מאיר לא הסתיימה בלשכנע אותי לבוא לארץ. הוא החליט להפוך אותי לישראלית. לא נתן לי לראות טלוויזיה בלי שהוא יעמוד ליד המסך ויתרגם לי כל מילה… מאיר הכיר לי את התרבות הישראלית, את החברה הישראלית. לימד אותי לדבר ולהתנהג עם ישראלים… מאירק'ה לימד אותי כמובן גם עברית. כל יום, כל שיחה, כל סרט, עד יום מותו, היו הזדמנות ללמד אותי שפה… ומה שהכי חשוב, מאיר שלי לימד אותי להיות ישראלית ויהודיה, למרות המורכבות שהייתה לו עצמו בנושא זה. אולפן הגיור שלמדתי בו לא הצליח להעביר אפילו אחוז של ידע ושל אהבה ליהדות ולארץ ישראל ממה שמאיר הכניס לדמי".
במקביל לעבודתו מאיר פנה ללימודים אקדמיים, במאי 2005 הוענק לו תואר ראשון כבוגר משפטים ובהמשך סיים את לימודיו לתואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון באוניברסיטה העברית בירושלים.
אחרי לימודיו החל מאיר לעבוד כמנהל תיקים בחברת השקעות, זאת בנוסף לעבודתו בשב"כ. זמן קצר לפני נפילתו הוא התקבל לתפקיד עוזר בכיר של מנכ"ל משרד המשפטים.
מאיר נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ב בטבת תשס"ט (18.1.2009), לאחר דום לב. בן שלושים ותשע בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, סמוך למקום מנוחתו של אחיו. מאיר הניח אישה, שני ילדים, אם ושתי אחיות.
ספדה למאיר רעייתו: "מאיר שלי, חמודי, כמו שקראתי לו, שינה אותי. הוסיף כל כך הרבה שמחה לחיי, נתן לי במתנה שני ילדים נפלאים, מילא אותי בחוויות, לימד אותי, טיפל בי, אהב אותי עם כל הלב שלו. נתן לי את כל כולו … לא יודעת אם אפשר לקבל יותר ממה שקיבלתי מאהובי, לא יודעת אם יש בעולם בן אדם שאוכל לאהוב כל כך. אבל אני יודעת שמאיר רואה אותנו, שהוא גאה בילדים שלו שגדלים כל כך מהר ויפה ושהוא גאה בי שנשארתי והפכתי לישראלית. חמודי, אהובי לנצח, תודה. אני אוהבת אותך".
באזכרת שלושים ספדה שלומית, אחותו של מאיר: "אלבום של תמונות, חוויות וזיכרונות מסתובב בראשי בחודש האחרון. חוויות ילדות, נעורים, בגרות. עולם שלם של אסוציאציות משותפות, בדיחות שרק אנחנו מבינים, שירים שמתנגנים בראש ורק אתה יכול להמשיך את השורה הבאה… ותחושת חוסר האמון. 'תם הסיפור, איננו? '… מאיר, השארת כאן נצר, משפחה, זיכרון חי. קרולינה היקרה לנו מאוד, מתן ונויה המתוקים. אני מבטיחה לך שנעשה הכול למענם. נעזור ככל הניתן כדי שיצליחו להשתקם ולבנות את עצמם מחדש, להצמיח ענפים חדשים ולהאריך שורשים, כאן, בארץ הזאת. ואתה, שנמצא עכשיו אולי במקום שכולו טוב, ונפגש פגישה מחודשת עם אבא ועם מתניה – עשה גם אתה למעננו. התפלל עלינו לפני ריבון עולם שיהיו לנו הכוחות להתמודד עם המציאות הנוראה הזו, לעמוד מול הרוחות והתהום, להצמיח ענפים חדשים, לחזק את הקיימים ולהכות שורש".
בכ' בסיוון תש"ע (יוני 2010) הוכנס לבית כנסת ספר תורה לעילוי נשמת האחים מאיר ומתניה צנוירט.
לקראת יום השנה השני לנפילת מאיר החליטו חבריו להקדיש את מרכז "תכלי"ת" (תמיכה כוללנית לנוער בסיכון) הפועל בשדרות לזכרו. המרכז נותן מענה לעשרות בני נוער בתחומי ליווי אישי, קורסים מקצועיים, לימוד כישורי חיים ועוד. כתבו בני המשפחה: "פעילות המרכז נשזרת היטב בסיפור חייו של מאיר ובשאיפותיו להשגת יעדים, לאמת צרופה ולאהבת המדינה והעם".
המשפחה הקימה אתר אינטרנט לזכר האחים מאיר ומתניה, http://matanyameir.wixsite.com. באתר ניתן לצפות בסרטונים עליהם, לקרוא את קורות חייהם, לעיין בדברים לזכרם ולקרוא על פעולות ההנצחה.
מאיר מונצח באנדרטת חללי קהילת במודיעין אשר ניצבת בבסיס בגלילות.
