אמונה עיוורת

---

אמונה עיוורת

מטרת הפעולה:

החניכים יחוו אמונה עיוורת וינתחו היכן היא מנחה את ההתנהגויות בחיים שלהם.

מבנה הפעולה:

א. הצפת המושג 'אמונה עיוורת'.

ב. תסמונת הילד היתום- השלכות ותוצאות.

ג. התמודדות עם המתח בין קבלת המנהיגות לביקורת כלפיה .

ד. סיכום.

מהלך הפעולה:

א. הצפת המושג 'אמונה עיוורת'

1. פתיחה- נוציא מהחדר את אחד החניכים. ניתן לכולם לבנות מגדל מכוסות

(או כל משחק קבוצתי אחר) ונגיד להם לא לשתף את החניך. לחניך נאמר בחוץ

שמטרתו לנסות להשתלב בקבוצה כמה שיותר.

– חשוב לתת למהלך זמן ולהיות אסרטיביים בדרישה שלא לשתף את החניך.

הרבה חניכים לא מוצאים את עצמם מתנהגים מגעיל לאחד החניכים אבל הולכים

בסופו של דבר אחרי מה שהמדריך אומר.

מתודה נוספת להמחשה: המשחק 'המלך אמר'. לאחר המשחק נשאל את החניכים: במשחק

אנחנו הולכים אחרי אדם מסוים ועושים את מה שהוא אמר \ לא עושים כי אלו הכללים. האם

יש מקומות אחרים בחיים שלנו שבהם אנו הולכים אחרי המעשים של אחרים באופן אוטומטי?

למה? האם זה נכון?

2. עיבוד

# מה הרגשתי כפרט בתוך קבוצה שמתנהגת בצורה בה התנהגנו?

# איך רציתי להתנהג?

# למה פעלתי כמו שפעלתי?

# איזו תחושה עורר בי המדריך?

ב. תסמונת 'הילד היתום'

נקרא יחד עם החניכים את כתבתו של אביאל מגנזי, על המצב בצפון קוריאה (נספח 1)

נשאל את החניכים האם הם יכולים לחשוב על מקרה שבו האמונה העיוורת במנהיג/ים

מובילה לתוצאות טובות דווקא.

שאלות מקדמות:

# מהם יחסי הכוחות בין הסמכות לנסמכים? (מדריך- חניכים, ראש ממשלה- עם, מפקד- חיילים)

# מתי צריך ואפשר לסמוך על "האחראי?"

# אילו אנשים מעוררים בנו תחושת אמון? מה אפשר ללמוד מכך על עצמנו ועל אמונה בכלל?

#מה יכול להוות עבורי סמן לאמונה עיוורת?

ג. התמודדות עם המתח

נעמת את החניכים אל מול שני מקורות, אשר מתארים יחס לסמכות מנהיגותית- הרבנות:

"יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות"

(אבות, פרק א', משנה ו')

"שמעיה אומר, אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות, ואל תתודע לרשות."

(אבות, פרק א', משנה י')

רבי עובדיה מברטנורא- "ואל תתודע לרשות" :

כדי ליטול רבנות על ידיה. אי נמי, אל תתודע לרשות, שלא יעבירוך על דעת קונך, כמו שאירע

לדואג האדומי. לרשות. השררה קרויה רשות, מפני שהרשות בידה לעשות כרצונה.

מטרת הקריאה היא לעורר דיון ולהציף נקודות למחשבה, יחד עם החניכים. 

ד. סיכום

כמו בכל דבר בחיים, אפשר להגיע באמונה עיוורת אל שני קצוות. המטרה שלנו בפעולה

הזו היא לפקוח את העיניים ביחס לצורה בה אנו מתנהלים בחיינו – ולא להעלות ספקות

ביחס לדמויות שמנחות אותנו במשך החיים שלנו. מבחינה פרקטית, כאשר אנחנו פוגשים

את הסיטואציה הזו במציאות עלינו לשאול את עצמנו שתי שאלות משמעותיות שיעזרו לנו

להתמודד איתה: היכן עובר הגבול בין אמונה שמקדמת לאמונה עיוורת? ו- כיצד ראוי להאמין?,

וכך נוכל להחליט כיצד ברצוננו להתקדם מכאן.

בהצלחה! ? 

*ניתן לצפות בנספח בתוך קובץ הפעולה*