פרק אקלים

---

אדם ואדמה

אין ספק לכל איש משכיל והוגה דעות, שהרדיה האמורה בתורה “וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ” (בראשית א) איננה מכוונת לרדיה של מושל עריץ המתעמר בעמו ועבדיו רק להפיק חפצו הפרטי ושרירות לבו; חלילה לחק עבדות מכוער כזה שיהיה חתום בחותם נצחי בעולמו של ד’, הטוב לכל ורחמיו על כל מעשיו, שאמר “עולם חסד יבנה”
(הרב קוק, חזון הצמחונות והשלום)

בשנים האחרונות עולה יותר ויותר תודעה של האחריות של האדם על כדור הארץ והמתח בין הרצון של אדם לפתח תעשייה ,טכנולוגיה ופיתוח התיישבותי מול צרכים הקשורים לשמירת האקלים האזורי והעולמי.
הסוגייה זו קשורה גם להתנהלות פרטית אבל היא בוודאי מקבלת משמעות עמוקה יותר בהסתכלות כללית של התנהלות ציבורית ולאומית.
בתקופה זו נורמות עולמיות (=דרך ארץ) הולכות ומתגבשות.
במקביל גם יש יותר ויותר התייחסות תורנית לסוגיות אלו זאת מתוך עלית המודעות לנושא בעולם כולו זו דוגמא תהליכים ב"דרך ארץ" שמחוללים תהליכים ב"תורה" .
כמובן שסוגיה זו קשורה ברצון שלנו לפתח את "ישוב ארץ ישראל" באופן הראוי ביותר
לצורך הדגמת עקרונות "תורה עם דרך ארץ ישראלית" בחרנו ב-2 דילמות.
הראשונה קשורה למקרה אמיתי שמתרחש כעת בסביבות הכנרת ובו עולים המתחים השונים הקשורים לתחום זה.
בדילמה השנייה אנו בוחנים את הנושא הזה לאור מקרה שיכול להתרחש גם בסניף שלכם.

חוף אמנון – ציבורי וירוק או תיירותי ובנוי
אדם ואדמה – מאקרו

מיפוי טוב ורע

שאלות מקדימות לדיון:
נשאל את החניכים אחרי קריאת המקרה
האם נכון לקחת שטח ציבורי ולהפוך אותו לבעלות פרטית?
האם יצירת עוד מקומות עבודה יעזור לתושבי האזור?
האם נכון לכרות עצים עתיקים ולהרוס מקום טבע בשביל לבנות?
ניתן להיעזר במתודה הבאה להבנה וחידוד הדילמה בין עולם יותר ירוק לעולם יותר בנוי מתועש – תמונות לפני אחרי.
נציג לחניכים זוגות של תמונות של מקומות לפני ואחרי (בעזרת כניסה לQR) נבקש מכל חניך לבחור זוג שעליו הוא רוצה לדבר/ לשתף בתחושות. (ניתן להביא קובייה וכל חניך יצטרך לענות על שאלה לפי המספר שיצא בקובייה).
באיזו תמונה בחרת?
מדוע דווקא תמונה זו?
אילו רגשות התעוררו בצפייה בתמונה?
איזה שם/כותרת אפשר לתת לתמונה?
אילו רגשות או מחשבות עלו מתוך ההתבוננות בתמונות כולן?
אם היה ניתן לשנות משהו בתמונה מה היית משנה?

דרך ארץ
יצירת מקום עבודה
תפקיד המדינה לדאוג למקומות עבודה כדי ששיעור האבטלה ירד.

חוק עקירת עצים
בישראל חל איסור על כריתת עצים בוגרים, או עצים מסוימים שנרשמו כמוגנים (כ-70 מינים הנפוצים בישראל), גם אם אינם בוגרים. עץ בוגר מוגדר כעץ בגובה של לפחות 2 מטר, וקוטר גזעו לפחות 10 סנטימטרים (במדידה בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע). אדם המבקש לכרות עץ חייב לקבל אישור מפקיד היערות. איסור זה חל גם על עץ הנטוע בגינה פרטית, ואף על עץ שאדם נטע בעצמו. גם במקרה שהעץ נתפס על ידי הדיירים כמפגע סביבתי – למשל: כניסת ענפים לחלונות, פגיעה בצנרת הביוב, לכלוך או הפצת מזיקים, כריתתו דורשת אישור רשמי מפקיד היערות. במידה ופקיד היערות מוצא את הבקשה לכריתת העצים רלוונטית – הוא מנפיק עבורה רישיון כריתה. רישיונות הכריתה מתפרסמים באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר או באתרי פקידי היערות העירוניים וניתן להגיש להם ערר. כריתת עץ, או אף העתקתו ממקום למקום, ללא אישור נחשבת לעבירה פלילית. העונש על כריתת עץ בוגר הוא כחצי שנת מאסר, או קנס של עד 15,000 שקלים. גם גיזום מסיבי של רוב העץ, גבוה מעל פני הקרקע, נחשב לכריתה. המונח "כריתה" בחוק הוא רחב מאוד, וכולל "חיתוך הגזע המרכזי של אילן מוגן או עץ בוגר בלא הותרת בדים, וכן כל פעולה הגורמת או העלולה לגרום למותו של אילן מוגן או עץ בוגר, לרבות ריסוס, הרעלה, הסרת קליפת העץ, שריפת העץ, חיתוך שורשיו או בנייה בתוך תחום קוטר צמרתו או עקירה, למעט עקירה במהלך העתקה". עקירת עץ (כולל שורשיו) נחשבת לעבירה חמורה יותר, והקנס עליה גבוה יותר. עקירה לצורך העתקת העץ ממקום למקום אינה נחשבת לכריתה, אך גם פעולה זו נחשבת לעבירה פלילית כיוון שבדרך כלל היא מובילה למות העץ. הפיקוח על עבירה זו נעשה לרוב על ידי דיווח של אזרחים בפנייה למוקד העירוני או למשטרה.

חשיבות העצים לאדם ולסביבה
נמחיש עיקרון זה דרך המשחק לא נפסיק לשיר על עצים/ הצגה העץ הנדיב.
לא נפסיק לשיר- מחלקים את הקבוצה לשניים. כל פעם שהתור עובר לקבוצה עליהם להביא שיר שיש בו את המילה "עץ". הכלל- אסור לחזור על שיר שכבר אמרו אותו. אם קבוצה נתקעת המשחק נגמר, והקבוצה השנייה מנצחת.
העץ הנדיב (סרקו את קוד ה-QR לסיפור):
נשאל את החניכים:
מדוע עצים הם חלק כל כך חשוב בתרבות שלנו.
מה העצים נותנים לנו?
האם יש חשיבות לעצי סרק? ומה לגבי עצים עתיקים?

ניתן גם להיעזר בלינק הבא שבו מוסברים 2 סיבות חשובות למה כדאי לנטוע עצים:

פגיעה בשטח ציבורי – חוק שטח פתוח
שטח פתוח הוא הגדרה של אזור גאוגרפי על פי שימושי הקרקע שלו. הגדרה זו מתייחסת לשטח שאינו בנוי ואינו "מופר" (מפורץ על ידי עבודות עפר). מבחינת המעמד החוקי, נכללים בקטגוריה זו שטחי שמורות טבע וגנים לאומיים, יערות, שטחים חקלאיים ושטחי בור. שמירה על שטח פתוח היא ענף של איכות הסביבה, ובמסגרת זו קיימים גם מספר מודלים של הערכת השטחים הפתוחים לצורך קביעת מדיניות השימור שלהם וסדרי העדיפויות.
ניתן להמחיש זאת גם בעזרת המשחק הבא:
משחק הכיסאות: מסדרים הכיסאות נמצאים במעגל, ועל הקבוצה להישאר על כמה שפחות כיסאות, כאשר כולם עומדים על הכיסאות ובכל פעם המדריך מוציא כיסא אחד מחוץ למעגל.
המטרה- שכל הקבוצה תישאר על שני כסאות בלי שחניכים יפלו.
נשאל את החניכים:
איך זה הרגיש שהקטינו לכם את המרחב שלכם.
האם יש חשיבות למרחב האישי? מה לגבי מרחב ציבורי?
למה צריך חוק ששומר על שטח פתוח?

במשקפיים של דרך ארץ, איך עלינו להתנהג במקרה הזה? מצד אחד יש לנו חוקים שתפקידם לשמור על הצומח ועל השטחים הפתוחים, אך מהצד השני צריך לייצר מקומות עבודה לאנשים. מה עושים?

הלכה

נוי העיר – רמב"ם
מרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה, ובחרוב ובשקמה חמשים אמה מפני נויי העיר, וכל אילן הנמצא קרוב לעיר פחות מזה קוצצין אותו, ואם האילן קדם נותנין לו בני העיר דמיו, ואם היה הדבר ספק ולא נודע אי זה מהם קדם אין לבעל האילן דמים אלא נוטל עציו והולך.
(רמב"ם הלכות שכנים פרק י הלכה א)
כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל
נלמד עם החניכים דף לימוד הלכות הקשורות לעצים. מפי הרב שמואל אליהו

הליכה למקום עם גינות ופרדסים
כתובות (ק"י ב') דאיש ואשה שגרים בכפר או בעיירה, והבעל רוצה לעבור לעיר גדולה, לא יכול הוא להכריח את אשתו לעבור אתו, דיש לה טענה משלה, משום "ישיבת כרכים קשה".
וברש"י: "שהכל מתיישבים שם ומקרבין הבתים זה לזה ואין שם אויר, אבל בעיר (רוצה לומר כפרים ועיירות) יש גנות ופרדסים סמוכים לבתים ואויר יפה".
תורה

פסוקים ואמרות מפורסמות בנושא
עוד לפני ההתעמקות במקורות השונים, נעבור ממעוף הציפור עם החניכים על הפסוקים/אמרות הבאות ונלמד אותם (בברקוד תוכלו להדפיס את הפסוקים בגדול).
"וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ." (בראשית ב, טו)
"תן דעתך שלא תחריב את עולמי" (קהלת רבה פרשה ז, א [י"ג])
"לא תהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח)
"ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו"
"כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף: תַּחַת הַנַּעֲצוּץ – יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפָּד – יַעֲלֶה הֲדַס וכו'." (ישעיה נה יב)
מה אנחנו לומדים מכל פסוק ופסוק?
דרך משקפיים של תורה, מה התורה אומרת לנו? איך אנחנו צריכים להתנהג בסיטואציה?

כיבוש האדמה בידי האדם
"וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ" הרמב"ן על פסוק זה כותב כך: וטעם 'וירדו' – שימשלו בחזקה בדגים ובעוף ובבהמה ובכל הרמש… ואמר 'ובכל הארץ' – שימשלו בארץ עצמה, לעקור ולנתוץ ולחפור ולחצוב נחושת וברזל. ולשון רדייה – ממשלת האדון בעבדו. 'וכבשוה' – נתן להם כוח וממשלה בארץ לעשות כרצונם בבהמות ובשרצים וכל זוחלי עפר, ולבנות ולעקור נטוע, ומהרריה לחצוב נחושת, וכיוצא בזה.
גם בעיר נדרשת קרבה לטבע – הרש"ר הירש
נראה, שהלכות אלה באות לשמור על "אוכלוסייה עירונית העוסקת בחקלאות"; זה יהיה הטיפוס היסודי של האומה, ויש למנוע את גידול הערים והפיכתן לכרכים המנותקים מן השדות. הערים הקיימות אינן יכולות להתרחב מעבר למגרשיהן על חשבון השדות; אף אין הן יכולות להתרחב על חשבון (כל?) תחום מגרשיהן; ובדרך כלל אין להפוך אדמת שדות לתחום עיר. עם ריבוי האוכלוסייה יש להקים ערים חדשות במקום שלא היו בו שדות עד כה; וכך המליץ יהושע לבני יוסף: עליהם לְבָרֵא את יער ההר כדי לייסד ערים חדשות (יהושע יז, טו – יח). זאת ועוד: בתי החצרים הקשורים לשדות לא יכלו להימכר לצמיתות – כמוהן כשדות עצמם. דבר זה גרם, שהעיר והשדות נשארו קשורים והיו רכוש משפחה. בדרך כלל כל שדה וכל כרם היה בבעלותו של בעל – בית בעיר הסמוכה. נמצא שתקנה זו טיפחה אינטליגנציה עירונית הקשורה למוסריות ולפשטות כפרית.
(רש"ר הירש ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק לד)

ישראלית
נקרא את המאמר של הרב אריאל לבירור הדרך הלאומית שלנו בסוגיות האדמה והאקלים להבהרה ושיח בהצעת 'הגוי הקדוש":

יהדות ואקולוגיה / הרב יעקב אריאל
העולם מודע יותר ויותר לבעיות האקולוגיות ולסכנה הנשקפת ליקום מניצול מוגזם של אוצרות הטבע, מזיהום האויר ומחימום האטמוספרה . יש לתורה מה לומר בנושא זה, כמו בכל נושא בעל חשיבות. חובתנו להגדיל תורה ולהאדירה ולהכליל גם הקו הירוק האקולוגי בתוך תחומה של תורת ישראל, כי תורתנו תורת חיים וכולא בה. אלא שהנושא רחב ועמוק ומחייב עיון בכל חלקי התורה ע"מ להגיע למסקנה כל שהיא. יש להקדיש לכך מאמצים רבים, ללבן סוגיות לעומקן ולהסיק גם מסקנות. יש להביא בחשבון שהתחום ההלכתי לכשעצמו לא מספיק כדי לפסוק על פיו הלכה חתוכה בנושא כה מורכב. יש צורך גם בתחום הרעיוני, ולהביא בחשבון גם השלכות ותוצאות של כל רעיון מוצע. עלינו להיות מתונים בנקיטת עמדות ולהימנע מלהיכשל בסיסמאות שטחיות ופופוליסטיות. קל ליפול במלכודת האמירות הקצרות המוזמנות ע"י גופים שונים, מהם אינטרסנטים ומהם אידיאולוגיים חד-ממדיים המחפשים כסוי תורני לעמדתם. ת"ח היו זהירים בדבריכם. אין בדברי הבאים מסקנות סופיות. אלו תיתכנה רק לאחר מחקר רחב ומעמיק.
אולם גם בטרם עיון מעמיק ניתן לומר שיש לנו כיהודים מאמינים אחריות ייחודית באשר לנושא האקולוגי. יהודים שומרי מצוות צריכים להיות ערים יותר לכל הנוגע לשמירת הבריאה שברא ה', למנוע את השחתתה, להביא יותר בחשבון את הדורות הבאים ובפרט הדברים אמורים לארץ ישראל. רמה גבוהה יותר של ערכים ומוסר תורמת אף היא לשמירת הסביבה. אדם מאמין ראייתו בהכרח מקיפה וכוללת יותר ולא נקודתית, אנוכית ועכשוית, לכן היא ערכית ומוסרית ויש לכך השלכות רבות על הנושא הסביבתי.
למאמר המלא סרקו את הברקוד –

להעיף את הסכך
שאלות על הסרטון:
איך העצים משפרים לנו את איכות הסביבה והחיים?
מה האיזון בינם לבין פיתוח האדם והרחבת שטחי חייו?
האם ניתן לייצר גם בתוך העיר מרחבים ירוקים כאלה?

גינה או חדר? מה עדיף?
אדם ואדמה – מיקרו

מיפוי טוב ורע
הקדמה לדיון
משחק- הכרישים
נבחר 3 חניכים ונספר להם שהם היועצים של נופיה ושהם יהיו השופטים בתחרות ונחלק את שאר הקבוצה לשתיים, חצי תומכים בגינה וחצי בקרוואן לסניף. עליהם לעשות משימות שדרכם הם יעמיקו את הדעה שלהם איפה לשים את הכסף. ובסופו של דבר לשכנע את הכרישים.\
דרך ארץ
ניתן כפתיחה להציג לחניכים כמה משפטים ונשחק איתם נכון/לא נכון.
בפיליפינים דורשים מכל נער בכיתה י"ב לשתול 10 עצים כדי שיוכל לקבל תעודת בגרות
עצים מפרישים תרכובות בשם Phytoncides שמשפיעות על האדם לטובה בדרכים שונות כמו הורדת לחץ דם, הפחתת רמות חרדה והורדת סף הכאב של הגוף.
בשכונות שבהן יש יותר צמחייה – יש שיעורי פשע יותר נמוכים, לרבות מקרי אלימות והשחתת רכוש.
העץ מנקה את האוויר סביבו באמצעות תהליך הפוטוסינתזה בתהליך זה העץ וקח מים ופחמן דו חמצני והופך אותם לסוכר וחמצן.
אינטרס עירוני להגדיל את כמות הריאות הירוקות בתוך ערים
נקרא את אחת מ-2 הכתבות עם החניכים ונדון בדברים בעקבות זה:
ישראלי שמתגורר בעיר בארץ זוכה רק ל-3 מ"ר של שטח ציבורי פתוח. כלומר, לכל עירוני ישראלי יש רק 3 מ"ר של עצים, פארקים ודשא. לשם השוואה, במערב אירופה יש לעירוניים ויושבי הפרברים 20-40 מ"ר של שטח ירוק לתושב. על רקע נתונים אלה, יוצאת לדרך יוזמת חקיקה חדשה – חוק הגינה הציבורית.
מדובר בהצעת חוק של ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), אותו יזמה בשיתוף ארגון "אדם טבע ודין". ההצעה תחייב את מוסדות התכנון להקצות לרשות כל אדם המתגורר בעיר 7 מ"ר כשטח ציבורי פתוח (שצ"פ), במרחק שלא יעלה על חצי ק"מ מביתו, או שזמן ההליכה מהבית לשצ"פ לא יעלה על 10 דקות.
(אילנה קוריאל, 23.11.16, YNET)
לשטחים ירוקים וציבוריים פתוחים כגנים, פארקים ומגרשי ספורט, ולצמחייה בסביבה העירונית בכלל, חשיבות רבה עבור הערים עצמן ועבור תושביהן. חשיבות זו ניתנת להבנה ממספר היבטים:
ההיבט הפיזי – שטחים ירוקים מסייעים במניעת שחיקה של קרקע, מגבירים את ספיגת מי הגשמים ותורמים לשיפור הניקוז. כמו כן, העצים סופגים אליהם מזהמים וגזי חממה. הם מספקים הצללה ובכך תורמים להפחתת אפקט האי (החום העירוני) ומהווים מחיצה מפני רעש. מעבר לכך, הם מהווים "מסדרונות ירוקים" המקשרים בין העיר ובין בתי גידול חקלאיים או טבעיים שמחוץ לעיר ובכך מסייעים בשימור חיי הבר.
ההיבט החברתי – גינות ציבוריות במרחב העירוני מהוות מוקד למפגש ולחיבור בין חברי הקהילה. המפגשים הספונטניים של תושבי השכונה תורמים רבות להפגת הניכור העירוני ולעתים אף יוצרים מסורת של מפגשים קהילתיים. בנוסף, שטחים ירוקים בעיר משפיעים על הבריאות הפיזית והנפשית של התושבים ושל הקהילה – ניתן לעסוק בהם בפעילות פיזית ללא תשלום (כמו ריצה או הליכה), או פשוט לשאוף אוויר צח. מחקרים אף הצביעו על התועלות הנפשיות של תחושת החיבור לטבע (המתרחשת באזורים ירוקים ציבוריים) כמענה לצורך קיומי של האדם לפגוש באלמנטים מהטבע.
ההיבט הכלכלי – שטחים ירוקים בעיר בדרך כלל מעלים את ערך הנדל"ן שבקרבתם ומושכים משקיעים להשקיע בסביבתם.
ההיבט החינוכי – שטחים ירוקים בעיר מגבירים את מודעות התושבים לאופן התפקוד של מערכות אקולוגיות ולאופן בו משתלבת המערכת העירונית במערכת הטבעית. הם מקרבים את המושג "שמירת טבע" לאדם ולעיר וממחישים שיש ערך לשמירה על מערכת אקולוגית וזנים ביולוגיים, לא רק באמצעות גני חיות ושמורות טבע מרוחקות, אלא גם בתוך העיר עצמה.
(המועצה לישראל יפה)
אילו הסברים יש כאן לצורך בשטח ירוק ולתועלת שלו?
מה לדעתכם עוד טוב בשטח ירוק?
למה בכל זאת אנשים מעדיף עוד מבנים על שטחים ירוקים?

הלכה
אויר נקי ומקום מרווח בעדיפות כאשר נדרשת עבודה וריכוז – הלכות סוכה.
אחד הביטויים של חשיבות ויתרון מקום מרווח הוא בהלכות סוכה. הגמרא דנה לגבי לימוד תורה בתוך סוכה ואומרת שיש הבחנה בין לימוד של שינון שראוי לעשות בסוכה אבל לימוד בעיון שדורש מאמץ וריכוז לפעמים עדיף לעשות במקום מרוח ובמקרה שכזה מותר לו לבטל מצוות סוכה וללכת ללמוד במקום מרווח וזה לשון ההלכה בילקוט יוסף:
כל שבעת הימים יש לו לקרוא וללמוד בסוכה, הילכך כשהוא גורס במשנה או בגמרא וחוזר עליהן לבל ישתכחו ממנו, יעשה זאת בסוכה. ולא יברך "לישב בסוכה". אבל כשהוא לומד בעומק העיון, וצריך להתרכז היטב בלימודו, בסברא ישרה, והאויר יפה לו להרחיב דעתו, ילמד חוץ לסוכה, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו כראוי. (סוכה כח: ש"ע סי' תרלט ס"ד) .

תורה
הרש"ר על המילים – 'נחמד למראה' ו-'טוב למאכל' – על ערך היופי בגינות.
"וַיִּטַּע יְהֹוָה אֱלֹהִים גַּן־בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת־הָֽאָדָם אֲשֶׁר יָצָֽר׃ וַיַּצְמַח יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה כׇל־עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַֽחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָֽע"(בראשית ב, ח)
הרש"ר על פסוקים אלו כותב: הגן סיפק את כל צרכיו הגשמיים של האדם; אולם הכתוב הקדים את "נחמד למראה" (סיפוק חוש היופי) ל"טוב למאכל" (סיפוק חוש הטעם והצורך במאכל). כאן קיבל חוש היופי של האדם את הצדקתו וקדושתו – וגם זה מוכיח על הכבוד העליון של אדם.רבים הן אופני היופי המתגלים בעולמנו, וכפי הידוע לנו, האדם הוא הנברא היחיד שיש בו את היכולת ליהנות מיופי. דבר זה מראה על חשיבות חוש היופי לייעודו המוסרי של אדם. ואכן, צורות הנוי הנמצאות בבריאה, בצירוף יכולת האדם ליהנות מהן, מונעות מהאדם מלרדת למדרגת הבהמה. השמחה ביופיו של הטבע, ובפרט ביופיו של עולם הצומח, מביאה אותנו לשמחה גם ביופי המוסרי.
בסביבה שלא שמים בה לב לסידור נאה וליופי, יכול אדם לגדול בנקל לפרא ופרוע, שכן שמחת האדם בסדר היופי המושלם קרובה לשמחתו בסדר המוסרי המושלם. ואכן, הרע מתגלה כדבר שבור ורעוע: סדר מוסרי מעורער, שבו הכלל כבר איננו תחת שליטת רעיון אחיד.

יהדות וסביבה – הרב דוד אביחיל – שמורת טבע בתוך הערים
לא רק שאסור ליצור מפגעים אלא שיש לטפח את הנוי. יש להקים שמורות טבע בכל עיר ועיר, תכנון השמורה צריך להיות עוד קודם בניית העיר. התורה הגדירה את תכנון ערי הלווים – 'ומגרש לערים סביבותיהם'. ומסביר רש"י את הפסוק: 'ומגרש- ריוח, מקום חלק חוץ לעיר סביב להיות לנוי לעיר..'. את דין שמורת הטבע מסביב לעיר פוסק הרמב"ם לעל ערי ישראל – 'וכן בשאר ערי ישראל'. 'שמורת טבע מסביב לכל עיר! כל כך חשובה הסביבה הירוקה עד שנפסק להלכה שבעל אינו יכול לחייב את אשתו לעבור מכפר לעיר משום שבכפר יש גינות ופרדסין סמוכים לבתים ואוירן יפה, וכן פוסק הרמב"ם.
(תורת הארץ והסביבה, עמ' 37)

ישראלית
במסכת שבת מופיע מדרש על הפסוק "וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה." (איכה ג, יז). פסוק זה מתאר את המצב בגלות ואומר שבגלות כבר שכחנו את הטובה של המציאות הנורמלית בארץ ישראל . מהי אותה טובה ?
עונה הגמרא בכמה דוגמאות שהמנכה המשותף שלהם הוא תחושת ההנאה מהמציאות החומרית.
אחת הדוגמאות היא "רכי יצחק נפחא אמר זו מטה נאה וכלים נאים שעליה"
הרב קוק מאריך בהסברו שם מדוע השינוי ביחס לאסתטיקה הוא שינוי משמעותי במעבר מציאות של גלות למציאות של חיים מלאים בארץ ישראל.
להלן ציטוט מתוך דבריו:
"כשאנו באים לחקור על מצבו של אדם, אם הוא עומד על כנו והוא נותן לו האפשרות להתפתח עם כל תכונות האנושיות הנפשיות כראוי לו, או שמצבו הוא מבולבל והרוס עד שלא יוכלו רגשותיו האנושיים לצאת אל פעלם כראוי, מפני שדאגות תכופות, עקת לב ויגון, טורדים אותם, אז נסתכל למבחן ע"ד יחושו של אותו האיש אל החוש האסתטי, אל הרגש של היופי וההידור. שכאשר האדם עומד במצב שלם, אז כל רגשותיו האנושיים הנפשיים הולכים וחיים בקרבו, גם מתרחבים הם במילואם, עד שהתביעה של השימוש בכלים שיהיו נאים, שתצטרף הנאת עידון חוש היופי אל כל שימוש מצרכי החיים, נעשה לו לאדם טבע קבוע.
…
ובמצב ההירוס, ( הרב קוק מתכוון כאן למצב בגלות – ) אז רק ההכרח ימצא מקום בחיים. דאגת הלחם לאכול והכסות לכסות מערומיו לבל יסבל קור ושרב, אלה הדאגות והתביעות ימצאו מקום, מפני שהן באות מהכרח החיים. אבל בהיות החיים עצמם במצב בלתי הגון ונאה, לא בתור נושא של קבלת הרגשות עדינות כ"א נושא של הכרח שאין דרך להימלט ממנו, ע"כ אין עמם כ"א הרגשות של התביעות ההכרחיות.
והנה כאשר ישראל עושין רצונו של מקום וזוכים הם להיות עומדים במעלה עליונה לשם ולתהילה ולתפארת, (הרב קוק מתכוון כאן למציאות של חזרה לארץ ישראל ) אז לאות על שלמות נפשם העדינה מתפתח אצלם דוקא ביתר שאת אותו החוש הנוטה לתביעת היופי, לבקש את הנאה וההדר בכל דבר, בתור בקשה טבעית. ועם המילוי של אלה הצרכים שנראים כמיותרים, מתרחבת הנפש ונעשית מוכשרת לאור חיים רוחניים, לקדושת המדות והתענוג על ד' באהבתו, יתברך שמו."
(עין איה שבת ב, סז)
ריאה ירוקה תאפשר לחנך לפיתוח החוש האסתטי כחלק מהחזרה לחיים ישראליים על פי הדברים שקראנו זה עתה.

להעיף את הסכך
בסביבה מלאה במבנים ובטון, מה הערך של השטחים הירוקים והעצים?
לו הייתם צריכים לבחור כמה אחוזים להשקיע מתוך מאה ביצירת שטחים ירוקים לעומת המשך בנייה והגדלת המבנים, כמה הייתם נותנים לכל צד מהמשוואה?