- 19
- סמל
- מרכז
בן אברהם ושרה. נולד ביום כ"ה באדר תשט"ז (8.3.1956) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי-דתי ´חורב´ שבמקום וכן בישיבה התיכונית ´נתיב מאיר´ שבירושלים . כעבור זמן למד ב´ישיבת הר-עציון´ שבאלון-שבות.
לכל אורך הדרך התבלט נחום בתחום האינטלקטואלי בכישרון ובחריפות-שכל, בעיקר במקצועות הריאליים ובתלמוד, וגם בתחום החברתי התבלט במסירותו ובאחריותו לחברה. היה חבר בתנועת-הנוער הדתית ´עזרא´ וכן הדריך בתנועה כמעט שלוש שנים בעת-לימודיו בישיבה התיכונית. נחום פעל רבות במישור החברתי, ונתן דוגמא אישית לחבריו בני-גילו בקבוצתו ובתנועה ולכן היה אהוב ונערץ על חניכיו בתנועה.בסוף יולי 1974 גויס נחום לצה"ל במסגרת ´ישיבת ההסדר´ שלמד בה. דאגתו ומסירותו לחבריו ולחניכיו בוא לגילוי גם בעת שירותו בצבא, בעזרה לחברים ובהתאמצות למלא את חובתו ולא להטיל עבודה על אחרים. נחום נסע להתארח לשבת אצל חברים ב´ישיבת ההסדר´ שברמת-מגשימים. שעה קלה לאחר הגיעו התארגן חוג ללימוד גמרא בבית-המדרש המקומי. והוא הצטרף אליו. ואז הותקפו, הוא וחבריו על-ידי קבוצת מחבלים. באותו קרב נפל גם נחום – והוא בן 19. היה זה ביום י"ז בכסלו תשל"ו (20.11.1975). הובא למנוחת-עלמים בבית-העלמין הצבאי בהר- הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים, אח ושלוש אחיות. משפחתו הנציחה את זכרו על-ידי הוצאת חוברת-זיכרון על שמו ´נחום הי"ד´, ובה דברי חברים, מורים ובני-משפחה. באזכרה בישיבת ´הר-עציון´ – נאמר: "דמות בולטת ומצטיינת, התבלט בכישרונותיו ובהתמדתו בתורה, במידותיו הטובות, במסירותו ובאחריותו לחברה… כל מה ששמע מרבותיו שימש לו אמצעי להגיע להבנה עצמית בדרך אישית שלו… כשם שניצל את זמנו במלואו משעת תפילת ותיקין עד השעות הקטנות בלילה, כך ניצל גם את כוחותיו האינטלקטואליים לעלייה ולהתעלות בתורה, ביראת-שמים ובאמונה."ועוד נאמר שם: "כושר מנהיגות היה טבוע בו מלידה. ואכן כושר זה בא לידי גילוי בתנועת- הנוער, בצבא, ובישיבה… ראשון היה לתבוע מעצמו ולדאוג לאחרים, ואחרון היה לדאוג לעצמו. שאף לגדולות בתורה ובהנהגה רוחנית ובה ראה את עתידו… נחום נועד לגדולות…"